שטייניץ: נסייע להיי-טק, לא ניכנע ללחצים בנושא תגמולי הגז

(עדכון) - שר האוצר בכנס השנתי של איגוד תעשיות ההיי-טק: "לא צריך להיכנע ללחצים" ■ "אנחנו רוצים לראות עוד צ'ק פוינט וטבע ואמדוקס" ■ מבטיח לסייע לענף ההיי-טק במסגרת התקציב הדו-שנתי

הכנס השנתי של איגוד תעשיית ההיי-טק (HTIA) נפתח היום (ג') בירושלים באווירה חגיגית. באקט שאולי מדגיש את הדגש שהממשלה הנוכחית שמה על ענף ההיי-טק, הודיעו אתמול שר האוצר ומנכ"ל משרדו, כמו ראש הממשלה, כי ישתתפו בארוע. מה שלא קרה בעשור האחרון בכנסי ההיי-טק הסטנדרטיים.

"אנחנו שוקדים במשרד האוצר על עיקרי המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 ומעבר, והמטרה העיקרית היא לחולל מעגל צמיחה נוסף במשק", פתח שר האוצר יובל שטייניץ את דבריו בכנס, "והמנוע של הצמיחה יהיה כמו בעשורים האחרונים - ההיי-טק במובן הרחב של המילה, או התעשיות המתקדמות בישראל. זהו מנוע הצמיחה העיקרי שלנו, שמתקרב ל-50% מהייצוא התעשייתי, שמשקף תפקיד נכבד בכלכלה עד כה.

שטייניץ, ומנכ"ל משרדו חיים שני אמורים להציג היום בכנס את התוכנית של הממשלה לתמיכה בענף ההיי-טק. לדבריו: "ההחלטה שקיבלנו היא מאוד חד משמעית: מנוע הצמיחה העיקרי ימשיך להיות ההיי-טק במובן הרחב, כלומר גם ביוטכנולוגיה. המטרה שלנו היא לשמור על היתרונות ועל המובילות המדעית והטכנולוגית של ישראל ותעשיית ההיי-טק המקומית. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שתוצג תוכנית מקיפה ולא נקודתית, שמטפלת בכל מערך ההיי-טק על כל שלביו והיבטיו.

"העיקרון השני זו שימת דגש על כחול לבן גם מבחינת טיפוח חברות וגדילתן וגם מבחינת ההון הפיננסי. דגש נוסף זה הטיפול בהשכלה הגבוהה והאקדמיה בישראל. אני חייב לומר שאין תחום שמשקף כל כך יפה ובמדויק את היתרונות היחסיים של ישראל". שטייניץ הוסיף כי בחר את חיים שני, מנכ"ל האוצר, בעקבות היותו "מנכ"ל מצטיין מהסקטור הפרטי ושמתי דגש מיוחד על תחום ההיי-טק בגלל החשיבות העצומה שייחסתי להיי-טק הישראלי".

אחד מהדגשים של התוכנית היא ניסיון לעודד גידול חברות, צעד שבממשלה נמנעו ממנו במשך העשור האחרון למרות שנדרש כבר מזמן. "לא ראינו בעשור האחרון צמיחה של חברות גדולות בהיי-טק הישראלי", אומר שטייניץ, "אבל אנחנו רוצים לראות עוד צ'ק פוינט וטבע ואמדוקס. אנחנו חייבים להבטיח את הגדילה של החברות האלו כי הטכנולוגיה והיכולות קיימות. לכן אחד הנושאים שאנחנו מטפלים בהם זה נושא האקזיטים. לא נלחם בהם, כי הם חלק אינטגרלי מהתעשיה, אבל אנחנו כן מביאים צעדים שיאפשרו אקזיטים פנימיים כחול-לבן, בתוך מדינת ישראל, וזה יאפשר את הגידול של הטבע והצ'ק פוינט הבאים במדינת ישראל".

בנוסף, אמורה התוכנית לעודד הפניה של כספים מהמוסדיים בישראל לקרנות ההון סיכון שמתקשות לגייס כספים בעקובת המצב בשווקים הפיננסים. "בימים אלו, של מצוקת אשראי מורגשת במערב ובעולם, יש כאן בארץ הון גדול ונזילות, וניתן לנתב חלק מההון הזה לטובת ההיי-טק הישראלי. 800 מיליארד שקל מושקעים ע"י הגופים המוסדיים בישראל, ואם חלק קטן יגיע להיי-טק הישראלי, זה משובח. אנחנו מגיעים עם תנאים שיעודדו אותם להשקיע חלק בהיי-טק הישראלי. המצב שבו הפנסיונר משקיע בחברה בחיפה, אבל הפנסיונר בחיפה משקיע בבניין במוסקבה, זה אנומליה וצריך לשנות את זה".

"מדינת ישראל חייבת ליהנות ממשאבי הגז"

שר האוצר התייחס גם לסוגיית תמלוגי הגז שלא יורדת מהכותרות בתקופה האחרונה, ואמר כי הוא מעריך את יצחק תשובה, אך גם למדינה יש זכות ליהנות מתגליות הגז.

"אם אכן מדובר בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים, זה אירוע מאקרו כלכלי בעל חשיבות עצומה ותרומה לעתיד המפעל הציוני. מדובר בסכומים בהיקפים בלתי נתפסים. אנחנו חייבים לוודא שמדינת ישראל ואזרחיה ייהנו מהמשאבים האלו. לא כפי שזה קורה בקובה אבל לפני אותם הסטנדרטים שמקובלים במערב, באירופה ובמדינת מערביות אחרות. אני לא נכנסת לאחוזים, הקמתי ועדה מכובדת שבודקת והיא אמורה להסתכל במונחים בינלאומיים.

"ודאי שמי שהשקיע צריך להרוויח, רווח סביר כמו במדינות אחרות. מצד שני, גם המדינה ואזרחיה צריכם לצאת נשכרים מכך כמו במדינות דמוקרטיות אחרות. באוסטרליה למשל שינו עכשיו את שיטת המיסוי על משאבי טבע וגם בבריטניה; ואי אפשר להגיד שבגלל שהמדינה נהגה בשלומיאליות היא חייבת להמשיך בכך גם הלאה. אי אפשר להגיד שבגלל שנכנעו בעבר ללחצים בעבר צריך להיכנע ללחצים גם בעתיד.

"אין לי ספק שכאן אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק. משאבי טבע אדירים יש בהם ברכה, אבל היו מדינות שבהם משאבי הטבע הייתה בהם גם תופעות שליליות. מדינת ישראל חייבת לנהוג במשאבים האלו בצורה חכמה וליהנות מהמשאבים האלו. אנחנו לא לבד בעולם ולא המצאנו את הגלגל".