גבעות הוסיפה לשווייה חצי מיליארד שקל ב-3 שבועות - מאז תחילת מבחני ההפקה; האם יש לכך הצדקה?

השם החם בסקטור הקידוחים כבר שווה 900 מיליון שקל ■ מה המשמעות של תוצאות המבחנים? נראה שהמשקיעים מסכימים על כך שמדובר לדעתם בתגלית מסחרית, ותוהים מה היקף הרזרבות ■ וגם: מילון לגיאולוג המתחיל: כל מה שתצטרכו לדעת כדי להבין את ההודעות לבורסה

כמעט חצי מיליארד שקל נוספו לשווי שותפות גבעות עולם מאז החלה לבצע את מבחני ההפקה בקידוח 'מגד 5' בראש העין, בסוף חודש מאי. זאת לאחר שתוך שלושה שבועות, זינקו יחידות ההשתתפות שלה בכ-136%. הזינוק הגבוה מלווה בתנודתיות רבה ובמחזורי מסחר שמתקרבים ל-100 מיליון שקל ביום, זאת על רקע דיווחי החברה התכופים על תוצאות הביניים במבחני ההפקה. בפועל אין בדיווחים הללו כדי להעיד על ההיקף הכולל של הרזרבות הקיימות בשדה הנפט, והאם מדובר במאגר מסחרי אשר קיימת כדאיות כלכלית להפיק ממנו נפט.

השווי הכלכלי של גבעות, שעומד כיום על לא פחות מ- 900 מיליון שקל, משקף את דעת המשקיעים כי שדה מגד הוא שדה מסחרי, כאשר סימן השאלה המשתקף משווי השותפות הוא לא האם יש בו נפט בכמות מסחרית, אלא מהו היקף הרזרבות המצויות בשדה.

דעת המשקיעים מתבססת בעיקר על הודעות על תוצאות הביניים במבחני ההפקה אותן משגרת גבעות לבורסה חדשות לבקרים מאז החלו המבחנים ב-27 במאי, ובהם היא מעדכנת את המשקיעים בזרימת הנפט בכל מקטע ומקטע בו היא מבצעת מבחן הפקה.

נפט, כפי הנראה, יש בשדה מגד, אולם חשוב לזכור כי בינתיים אין אינדיקציה ברורה לפרמטרים הקובעים את כדאיות ההפקה, והאם מדובר בתגלית מסחרית. בין הפרמטרים הללו ניתן למנות את איכות המאגר, כמות ההפקה היומית אותה ניתן להפיק מהשדה, גודלו של השדה, וכמובן עלויות ההפקה שלו. לאור החוסר במידע זה בשלב זה של המבחנים, קשה גם להסיק איזה גודל תגלית מגלם השווי הנוכחי של גבעות.

עד היום ביצעה גבעות כעשרים הנפקות במסגרתן גייסה מאות מיליוני שקלים, אשר שימשו לביצוע של 4 קידוחים בשדה מגד. הקידוח הראשון בשדה נערך בשנת 1994, ובמהלכו, ובקידוחים הבאים אחריו, דיווחה גבעות על סימני נפט שנצפו במהלך הקידוח, אולם בפועל באף אחד מהקידוחים לא נמצאה תגלית מסחרית.

בגיוס ההון האחרון, שנערך לפני חודשיים, גייסה השותפות, המנוהלת על-ידי טוביה לוסקין, שמואל בקר ונגה בן דוד, סכום של 26.2 מיליון שקל לצורך ביצוע מבחני ההפקה, וזאת לאחר דין ודברים ארוך עם המשקיעים, שרובם נמנים עם אוכלוסיית חובשי הכיפות.

מילון לגיאולוג המתחיל

מאז תחילת הקידוח בשנה שעברה סיפקה גבעות שלל הודעות לבורסה המעדכנות על המצב בקידוח, חלקן ברורות יותר, וחלקן כתובות בשפה שמאפשרת רק לגיאולוג מומחה להבין את פשרן. בעזרתו של הד"ר יחזקאל דרוקמן, הממונה לשעבר על ענייני הנפט במשרד התשתיות ודירקטור בהווה בחברת החיפושים ציון אויל אנד גז (סימול ZN), אנו מגישים כאן מילון מושגים, שיכול לעזור בפענוח ההודעות אותן משגרת גבעות לבורסה.

שיעור הנקבוביות בסלע (Porosity) - כמות החללים בסלע העשויים להכיל נפט. הנוזל בתת-הקרקע (נפט או מים) לא כלוא לרוב בחללים גדולים, אלא בחללים קטנים. אם קיימים בסלע גבישים גדולים, הם עלולים לסתום את החללים הללו.

שיעור החדירות (Permeability)- החיבור בין החללים, שמשפיע על יכולת הזרימה של הנוזלים מתוך החללים בסלע בהם הם הצטברו. ייתכן מצב שבו ישנם שני חללים לא מחוברים, ואם ייקדחו ביניהם לא יתגלו שום תגליות, כיון שאין חיבור אשר יוכל להזרים את הנפט מהחללים.

אמצעי המרצה (FRAC) - הפעלת לחץ דרך פיצוץ או בדרכים אחרות, על מנת להגדיל את המוליכות בחלל הסלע. לפעמים יש בסלע, בצורתו המקורית, חללים רבים, שנסתמים במהלך הזמן, בדומה לשונית אלמוגים שמתאבנת. במצב זה, כשיש נקבוביות מסוימת אך לא מספיקה, מפעילים לחץ על השכבות דרך פיצוץ או באמצעי אחר, וכך מגדילים את החללים ואת החיבור ביניהם.

ליבות (Core Barrels)- שכבת סלע שלמה הנחתכת בצורה של גליל לצורך בחינת מאפייני הסלע. כאשר מגיעים לשכבה שמכילה נפט, כדי להתרשם מאיכותו, שיעור הנקבוביות והחדירות שלו, יש צורך בחתיכה שלמה של סלע, ולא בשבבים. לצורך כך קודחים גלעין (ליבה), כך שבסוף התהליך מתקבל גליל מתכתי בגודל של הקוטר שנקדח ובאורך משנתה, שיכול להגיע גם לעשרים מטר ויותר. את הגלעין שולחים למעבדה, שם נבדקת כמות החללים שיש בסלע, מידת החדירות ועוד. שלב זה לא נעשה בהכרח בכל קידוח.

עמוד נפט - קטע שלם של שכבות גיאולוגיות הרווי בנפט, בין האזור הגבוה במבנה לאזור הנמוך במבנה.

בוץ קידוח - נוזל כבד המוזרם בצינור הקידוח, המקרר את המקדח ומציף את שבבי הקרקע מהקרקע אל פני השטח. בעת ביצוע הקידוח, שנעשה בקוטר לא גדול אך לעומק רב, נוצר נפח עצום של סלעים, שמבלי לפנות אותם לא ניתן להמשיך ולחפור לעומק.

במקדחים בהם נעשה שימוש, הציר שמסובב את המקדח צר יותר מקוטר החור, כך שמתקבל חור רחב שבאמצעו יורד ציר חלול שמסובב את המקדח. דרך הציר החלול מזרימים נוזל כבד (בוץ קידוח), שיורד ומקרר את המקדח. בקצה המקדח ישנם חורים, וכתוצאה מכך שהנוזל נדחף בלחץ עצום, הוא מציף את שבבי הקרקע שנוצרים בקידוח, ועולים כלפי מעלה בחלל שבין הצינור לקוטר הקידוח.

על פני הקרקע מסננים את השבבים והם נבחנים על-ידי גיאולוג, שבודק את השכבות שנקדחו. אם השכבה מכילה נפט, השבבים, שהם למעשה רסק של סלע, יהיו עטופים בו. החומר ממנו עשוי בוץ הקידוח הוא יקר, ומוחזר לחור הקידוח לאחר שנבחן.

11