בנק ישראל תקוע בביצה

התיאוריה הכלכלית מאפשרת העלאת ריבית בישראל, אלא שהמציאות קצת יותר מורכבת מהתיאוריה

עכשיו כבר ברור, יש אינפלציה יציבה בישראל. בתשעה מתוך 12 החודשים החולפיםעלה המדד , ובמצטבר עלו המחירים ב-3%. מה שעד לא מזמן נחשב למגמת עלייה במחירים, תחזית בנק ישראל להתחזקות הביקושים, וציפיות שוק המתומחרות באג"ח, הפך למציאות.

3% אינפלציה הם הגבול העליון של בנק ישראל. לכן, על פי הספר, צריך הנגיד לפעול לצימצום הלחץ האינפלציוני. יש מספר כלים לעשות זאת, לא כולם בידי הנגיד. משני הכלים המרכזיים והקלאסיים שניתנו בידיו הראשון הוא צימצום מוניטרי, משמע הקטנת כמות הכסף שיש בידי הציבור, מתוך הנחה שכשיש פחות כסף, קונים פחות (אכן היגיון צרוף) ולכן הביקושים יורדים. השני הוא כמובן העלאת הריבית, ייקור הכסף, שגורם לחלק מהעיסקאות המבוססות אשראי להיות לא רווחיות, ומביא לפגיעה בביקושים אך גם לפגיעה בצמיחה.

התאוריות הכלכליות אמורות להביא את פישר והנהלת הבנק (ובקרוב הוועדה המוניטרית, ברכות על אישור החוק, סטנלי) להחלטה הברורה להעלות ריבית.

אבל המציאות קצת יותר מורכבת מהתאורייה הכלכלית, ולמרות הביקושים הגואים בביצה המקומית, הכלכלה העולמית נמצאת עדיין עמוק בביצה משלה, ויש שיואמרו שהיא עדיין שוקעת.

הנהלת בנק ישראל (וכולי תקווה שגם הנהלת המשרד השכן מדרום) מבינה שלאור המצב השברירי בעולם, הדבר החשוב ביותר לישראל כעת הוא צמיחה. גידול יציב, עיקבי ומתמשך בכלכלה הישראלית, וחיזוק אמון המשקיעים במשק, הן אבני היסוד ליכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים הכלכליים הצפויים לה.

העלאת הריבית משפיעה על כל המגזרים, החלשים והחזקים גם יחד. אמנם היא תקרר את הבהלה לנדל"ן אבל גם את המגזר התעשייתי, את היצואנים ואת היזמים.

מדיניות מוניטרית מצמצמת אפשר לכפות על מגזר מסויים, ובכך לצמצם עליית מחירים בתחום ספציפי, תוך פגיעה פחותה בהרבה בצמיחה היקרה מפז.

דוגמה נפלאה לבחירה במדיניות הצימצום המוניטרי ניתן לראות בהגבלת המינוף על המשכנתאות לדיור, תחום שבוא שיעור עליית המחיר היה גבוה בהרבה מהממוצע, ורבים מעמיתי בתחום הנדל"ן טוענים שבשיעור גבוה מהביקושים הראליים.

אני סבור שלמרות התחזקות האינפלציה ובמקביל התחזקות הלחץ האינפלציוני על הציפיות לאינפלציה העתידית, ישתדל בנק ישראל להמנע מהעלאת ריבית נוספת, ובכלל ינסה להאיט את קצב העלאת הריבית בטווח הארוך. זאת כל עוד האינפלציה תשאר יציבה ולא תחצה את רף ה 4%.

בתקופה הקרובה יתמקד בנק ישראל בכלי השני שניתן לו, ובמקביל ישלב כוחות עם משרד האוצר במטרה להגדיל היצע באפיקים נדרשים (מי אמר הפשרת קרקעות) והקפאת תוכנית מיסוי כמו יקרות ופירות (שעלו החודש ביותר מ 10%) על מנת לשמור על יציבות המחירים ללא העלאת ריבית.

מדיניות זו מורכבת יותר ודורשת יצירתיות ושימוש בכלים רגולטוריים יוצאי דופן. אך בנק ישראל כבר הוכיח לא פעם כי יש לו האומץ והגמישות על מנת ליישם מדיניות כזו.

הכותב הוא מנכ"ל FXCM ישראל, נציגות בית ההשקעות הבין לאומי למט"ח, סחורות ומדדי מניות.

  • לפרטים ושאלות Tzohar@fxcm.co.il
  • אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988