חשיפה - עדויות מהחקירה במשרד התשתיות בימי פואד: מעטפות חתומות ופרוטקציות

תחקיר G חושף את העדויות שסיפקו למשטרה חבריו של בן-אליעזר ■ האכיפה שהצטמצמה נגד חברות הגז של המקורבים ■ הקלטות הסתר ■ והניסיונות לקדם פקיד באמצעות השר ■ בן-אליעזר בתגובה: הטענות שקריות

חודשים אחדים לאחר מינויו של בנימין בן-אליעזר לשר התשתיות בממשלתו של אהוד אולמרט עלו בעלי כמה חברות גז קטנות לירושלים, לישיבה בנושא הרפורמה לקידום התחרות בענף. במסדרון המוביל ללשכת השר פגשו יורם טמיר ואבי פרל, מנכ"ל חברת מרכז הגז והיו"ר שלה, בהתאמה, את מוחמד אבו-חוסיין, מנכ"ל סטאר גז.

"מוחמד אמר, 'אני נכנס לשר, בואו נגיד שלום'", שחזר באפריל אשתקד טמיר בפני חוקרי המשטרה הכלכלית את הפגישה. "רל"שית השר הכניסה אותנו ללשכה. בן-אליעזר לחץ לנו ידיים. תוך כדי עמידה, מוחמד הושיט לשר מעטפה. השר לקח, הכניס למקטורן פנימה, נדמה לי לכיס השמאלי למעלה".

בן-אליעזר ואבו-חוסיין, הוסיף טמיר, לא אמרו דבר. גם הוא ופרל לא מצאו מילים שהתאימו למעמד. "אמרתי שלום, יצאתי, אבי אחריי, ללא שיחה בין אבי או ביני לשר. מוחמד התעכב כחצי דקה ויצא אחרינו, והלכנו לאולם הישיבה".

נשמע לך הגיוני, התפלאו החוקרים, ששר יקבל מעטפה סגורה מול כמה עדים? "באותה הזדמנות", השיב טמיר, "על רקע ידיעתי שג'לאל (אביו של מוחמד והבעלים של סטאר גז) קשור עם פואד מפלגתית, זה לא נראה לי מוזר... ...".

בהמשך שינה טמיר את דעתו וחשב שאכן מדובר היה במעמד מוזר. בן-אליעזר, לעומתו, לא רואה בסיפור שום דבר חריג: בסך-הכול עוד מעטפה מיני רבות שקיבל מחמולת אבו-חוסיין. "אין פגישה שאני לא יוצא עם מעטפה מג'לאל", הסביר לחוקרים, "לעזור לבן הזה, לשבץ את הבת הזאת". החוקרים לא דרשו פירוט נוסף ביחס למה שהיה במעטפות. בן-אליעזר בתגובתו ל-G סירב להתייחס לשאלה בנושא.

העדויות הללו נמסרו במסגרת מה שנראה כאחת הפרשות החמורות שנחשפו בשנים האחרונות במשרד ממשלתי. השלב הגלוי בחקירה החל לפני כשנה, כאשר המשטרה הכלכלית עצרה עובדים באגף הפיקוח על הגז, ובראשם המנהל נתן קרמרסקי, בעצמו שוטר בדימוס בדרגת תנ"צ. עצור בכיר אחר היה ראש תחום החקירות, אלברט עמר. לפי החשד נתנו השניים הקלות באכיפה בתמורה לטובות הנאה. עמר נחשד בקבלת כספים במעטפות ובאמצעות העסקה פיקטיבית של בנו במרכז הגז ובסטאר גז. טובת ההנאה לקרמרסקי, לפי החשד, היתה מתוחכמת יותר: סיוע בשכנועו של השר לקדמו. לאחר חקירות שוחררו החשודים לבתיהם, ומאז הם ממתינים לשימוע. הפרקליטות, יש לציין, מתלבטת במקרה של קרמרסקי ביחס להגשת כתב אישום בגין סעיף שוחד, והחלטות סופיות יתקבלו רק לאחר השימוע.

קרמרסקי מכחיש שהקל עם החברות, וטוען שמעולם לא ביקשן לסייע לו אצל השר. כך או כך, דבר אחד בטוח - קיימות סיבות טובות לחשוב שביכולתן לעשות זאת: ג'לאל אבו-חוסיין, איש מפלגת העבודה (ששמעון פרס היה בביתו, לדבריו, "אולי מאה פעם"), הוא מחבריו הקרובים של בן-אליעזר כבר עשרות שנים, ובפריימריז פעל למענו רבות במגזר הערבי; חבר קרוב אחר של השר הוא אריק חדד, ששימש כמנכ"ל אובק גז, חברה אחרת שלפי החשד זכתה להקלות.

הקשרים הבעייתיים הללו נחשפו בתחקיר G כבר בנובמבר 2007. כעת, מסמכים ותמלילי חקירות המשטרה, הנחשפים כאן לראשונה, מסייעים לתמונה להתבהר, או שמא להשחיר: בן-אליעזר, מתברר, לא נמנע מלטפל בענייני מקורביו, נפגש איתם לשיחות שעסקו בקרמרסקי, קיבל מהם מכתבים בעניינו, וגם אם לא נתן הוראות מפורשות להקל עמם, התנהלותו והתנהלות מקורביו שידרה מסר ברור שהפקחים כבר הבינו לבד. בהודעות לעיתונות תקף השר בן-אליעזר את עברייני הגז; בשעות הפנאי הוא פגש אותם.

הפיצוץ הגיע לאחר שחתול שחור עבר בין חלק מהמעורבים. אחד מהם הגיע למשטרה עם ערימה של הקלטות ומסמכים והפך לעד מדינה. מתמלילי העדויות שנגבו בחקירה שנפתחה עולה במלוא כיעורה תמונת הקשר בין גורמים מפלגתיים בעלי אינטרסים עסקיים לבין השר הממונה והפקידות הבכירה שרוצה לשאת חן בעיניו. העדויות הללו מספקות הצצה אותנטית אל הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן בישראל להשפיע על שלטון החוק. לקרוא ולבכות.

1. כבש, אורז ואכיפה מסורסת

בן-אליעזר הורה להפסיק "את רדיפת החברות הקטנות". המשמעות: האכיפה נגד חבריו הצטמצמה

"ספטמבר השחור", כך כונה בענף הגז החודש הסתווי ב-2003, שבו ננקטה אכיפה אינטנסיבית נגד כמה מהחברות הקטנות. אובק, סטאר גז וחברות נוספות ניסו להיאבק חזרה, ועתרו לבג"ץ בטענה לאפליה בהשוואה לחברות הגדולות. המדינה, בתגובתה, טענה שהחברות מפירות חוק בסדרתיות, מזלזלות בבטיחות ומסכנות את הציבור.

העתירה נדחתה, ובשלהי 2004 ספגו אובק וסטאר גז מהלומות נוספות: חוקרי רשות המסים עצרו את בעליהן בחשד להעלמות מס, במסגרת מבצע משולב עם אגף הפיקוח, שליקט ראיות לעבירות גז שונות; בנובמבר סירב המשרד לחדש את רישיונה של סטאר גז, בטענה ש"בפעילות החברה, במעשיה ובמחדליה יש פוטנציאל עצום לסכנה... ...בכל רגע יכול לקרות אסון".

רצף האירועים המדאיגים נקטע בינואר 2005 לטובת אירוע משמח הרבה יותר: מינוי בן-אליעזר לשר התשתיות. "ג'לאל היה פגוע באותה תקופה", שחזר יאסין בחקירה. "דב (שריר, מנהל מרחב צפון, א' ר') התלבש עליו, וגם המכס, ולכן היה לו עניין לפנות לשר".

הזדמנויות לפנייה שכזאת בוודאי לא חסרו. למשל, מוביל גז פיראטי, "חאפר" בלשון הענף, שנהג למלא גז בחברה של ג'לאל, העיד במשטרה שבאחד מביקוריו בבית המשפחה ב-2008 "ראיתי את פואד אוכל כבש ואורז. מוחמד, הבן, אמר לי שהשר חבר של אבא שלו ועוזר להם".

בן-אליעזר אישר שהדברים עלו בביקור בבית מקורבו: "נאמר לי שעושים להם את המוות, שהפיקוח עליהם מאוד קשה".

ג'לאל, המודע למראית העין הבעייתית, אמר לעומת זאת ל-G ש"עם פואד אני לא מדבר על הגז בארבע עיניים". גם במשטרה התעקש ג'לאל ששוחח עם השר על גז רק בנוכחות חברות נוספות.

תמים יאסין, בעליה של אובק גז, אמר במשטרה שבכלל מדובר בשיטה: "כדי שזה לא יתפרש כפנייה אישית, ג'לאל פנה לכל החברות הקטנות שיבואו איתו לפגישה עם השר. הסכמתי, ונקבעה פגישה בירושלים".

בפגישה נכחו בעלי החברות, השר, קרמרסקי - שהיה טרי בתפקידו, ונציגים נוספים מהמשרד. "הסברתי לשר שיש אפליה בין ערבים ליהודים", העיד יאסין, "שיש אכיפה סלקטיבית בין החברות, שחיתות, שוחד, הכול. השר היה בהלם. אמר להם, 'אם הוא מרגיש ככה וזה לא נכון אתם בצרה אצלי, ואם זה אמת אני עורף ראשים'". למה התכוון המשורר? פואד, בעדותו, הבהיר: "נתתי הנחיות שלא להפלות את החברות הקטנות, לא לרמוס אותן ולא לרדוף אחריהן. הכוונה שלא לחפש אותן בכוח... ...הן הופלו לרעה".

חלק מאנשי המשרד, שלא היו מודעים לקשרי השר וג'לאל אבו-חוסיין, התקשו להבין על בסיס מה מקבל השר באהדה וללא בדיקה את ההשמצות נגדם. באותה תקופה, נזכיר, היו יאסין וג'לאל חשודים בעבירות גז ובהעלמות מס (שבגינן הורשעו בהמשך). "תאר לך שהשר לביטחון פנים יכנס ישיבה עם בכירי המשטרה ועם זאב רוזנשטיין ואברג'יל; הם יתקפו את השוטרים, והשר ירמוז שהוא בעדם. זו היתה הסיטואציה", הם אומרים. קרמרסקי גם רמז לכך בחקירתו: "לא חשבתי שישיבות כאלה יהיו בנוכחות החברות, במיוחד שהיו בטון נוזף מצדו (של השר, א' ר')".

כיצד השפיעו הנזיפות? "מאז, נתן היה בחור טוב", העיד יאסין. עמר טען ששונו נהלים באופן שסייע לחברות הערביות, כי קרמרסקי "לא אהב שהערבים יטענו שמתלבשים עליהם, וזה כדי שהשר לא ירד עליו".

קרמרסקי אמנם הכחיש את הדברים, אך באותה נשימה אישר שהעניק לחברות הקטנות "יחס מועדף לפחות אכיפה... ...כי זו מדיניות השר - לקדם תחרות ולעזור להן". כשנשאל ג'לאל, "מה גרם לקרמרסקי להרפות מהאכיפה?", השיב, "יכול להיות בגלל שדיברנו עליו אצל השר".

2. למה הודח מנהל המרחב?

דוב שריר, שניהל את החקירה נגד החברה שבבעלות מקורבו של בן-אליעזר, הודח מתפקידו

זמן קצר לאחר הישיבה הדרמטית שתוארה כאן הדיח קרמרסקי את מנהל מרחב הצפון, דב שריר, שהוביל את חקירת סטאר גז בשיתוף רשות המסים, בטענה לתפקוד לקוי ולכשלים באופן ניהול החקירה.

"תוצאות הבדיקה שעשינו הצביעו על פעילות אסורה לפי כל חוק ונורמה", העיד שריר במשטרה. "...ג'לאל נחקר ומסר גרסאות שקריות. כשנשאל את אותן השאלות כשמציגים לו ראיות וצילומי וידיאו שלא היו ניתנים לפרשנות, הוא השיב שאינו רואה את המסך מרוב הלם".

לדבריו, בדיון פנימי בעקבות החקירה, מנכ"ל המשרד "דרש לפעול בנחישות ובמיידיות להפסקת פעילותה של החברה". אלא שבשלב הזה הגיעו למשרד קרמרסקי ובן-אליעזר. לפתע, "ראיתי שהתיק שהכנתי בחריצות, שהיו בו ממצאים חמורים ביותר, נקבר. העברתי אותו לטיפול המנהלים והמחלקה המשפטית, ולאחר זמן מה הפסקתי לשמוע מה קורה שם. לא בוצע שימוע לחברה ולא הוגשו כתבי אישום". במקום, החברה נקנסה ב"סכום מצחיק ולעג לרש... ...זמן מה אחר כך "הודיע לי קרמרסקי שאני מסולק מתפקידי. קיבלתי סכין בגב".

לשריר אין ספקות: "כדי לרצות את השר חברו המנהלים והזיזו אותי מתפקידי, כדי שלא אאכוף את החוק על החבר של השר... ...לא עשיתי דבר רע, עד לאותו רגע עשיתי את תפקידי, ופתאום יש שר חדש, פתאום התיק נקבר, פתאום אין לסטאר גז שימוע מסיבות לא מובנות לי".

ביום הדחתו, הוסיף שריר, הוא הבחין באורח נכבד שהסתובב ליד לשכת השר בירושלים: ג'לאל אבו-חוסיין.

3. שוב פותחים שולחן

פקחי המשרד שהגיעו לביקורות אצל אבו-חוסיין נתקלו בשערים נעולים. לראש האגף זה לא הפריע לבלות איתו במסעדות

גם מנהל המרחב החדש, גיא כהן, מצא עצמו עד מהרה בסיטואציות מוזרות: למשל, בסעודה דשנה במשרדו של ג'לאל, עם עמיתיו לאגף, כשעל הקירות מתנוססות בצפיפות תמונות בעל הבית עם בכירי מפלגת העבודה לדורותיהם (יצחק רבין, שמעון פרס, עמיר פרץ ועוד), וכמובן - בן-אליעזר.

"יצאתי בהרגשה מאוד לא טובה מהמקום", העיד. "...הכניסו אותנו לחדר מלא בתמונות של ג'לאל ופוליטיקאים. היה שולחן עמוס באוכל: כבש, ומכל הבא ליד. ישבנו ואכלנו. האווירה לא היתה מקצועית ולא נכונה... ...לא הרגשתי טוב, מכיוון שלא נראה לי, כעובד ציבור, שאני ואנשי האגף, כגוף שאמור לפקח על סטאר גז, פותחים איתם שולחן".

כשהגיע למקום עם אנשיו לביקורת פתע, התחלפה הכנסת האורחים החמימה בזלזול מופגן: כהן והפקח חאלד פראג' נתקלו בשער נעול, כשאיש מבפנים אינו עונה לקריאותיהם. כשדיווחו לקרמרסקי, הוא הורה להם, להפתעתם, לעזוב את המקום. באחת הפעמים ביקש קרמרסקי ש"ניסע למקום אחר שבו ישב ג'לאל, ושאחר כך ג'לאל יבוא איתנו למתקן". המהלך עיקר את הביקורת מתוכן, שכן העניק הזדמנות להעלים ראיות לעבירות. ואכן, כששבו למתקן, העיד פראג', "זה היה סתם ביקורת... ...הם ככל הנראה כבר 'ניקו' את המקום".

כשג'לאל ביקש להתלונן על האכיפה נגדו, הוא פנה ישירות לשר: למשל, לאחר מבצע בפברואר 2007, שבמהלכו עוכבו רכבי חברות שנתפסו בעבירות, שלחו סטאר גז ואובק גז מברק שבו טענו שהמבצע נערך "בהמשך למגמה למניעת תחרות בשוק", וביקשו "נא התערבותך והסיוע שלך". ביום המחרת שוחרר הרכב של סטאר גז לאחר שהודתה בעבירה ונקנסה. קרמרסקי הסביר במשטרה כי מדובר היה בנוהל רגיל: שחרור רכב בתום חקירה. החברה בכל מקרה שלחה לו מכתב, עם העתק לשר, שבו הודתה לו החברה על "הטיפול המסור והמאמץ".

בהשוואה לטיפול "המסור" הזה, כשצצו תלונות של מפקחים, הטיפול בהם היה, בלשון המעטה, יעיל הרבה פחות: המחזה של פקחים המבקשים לבצע ביקורות פתע, נתקלים בשער נעול ולא זוכים לסיוע אפקטיבי מהבוס - שב וחזר על עצמו. קרמרסקי התרה בחברה ("אמרתי להם שאם אשמע שוב על מקרה כזה, אבוא עם נגמ"ש ואעקור את השער מהמקום"), אולם השער נשאר נעול והנגמ"ש מעולם לא הגיע.

באחד המקרים, העיד פראג', "לא הספקתי אפילו להתקשר לדווח שלא פותחים לי, וקיבלתי טלפון מקרמרסקי, שאמר: 'אני מבין שאתה בסטאר ולא פותחים לך'. הייתי מופתע, מה פתאום נתן יודע? נתן אמר לי שבעלי המתקן לא נמצאים שם ואין מה לחכות, ביקש לרשום זיכרון דברים ולעזוב את המקום... ...אני מעריך שהוא קיבל טלפון מהחברה, ולכן התקשר. הבנתי שיש פעילות לא חוקית ולכן לא פתחו לנו".

בזמן שסטאר גז עשתה צחוק מפקחיו, נהג קרמרסקי להיפגש עם בעליה, ג'לאל אבו-חוסיין, במסעדות ובבתי-קפה, כשאליהם נלווה אבי פרל ממרכז הגז, (שבהמשך הפך לעד המדינה). בין השאר אכלו אנשי העסקים וקרמרסקי דגים במסעדת בני הדייג, ניגבו חומוס באבו-גוש ושתו קפה עם עוגה בארקפה. קרמרסקי טען שטיפח את השניים כמקורות מודיעיניים, וההליכה למסעדות היתה "כדי להשרות אווירה יותר נעימה". ג'לאל העיד ש"הייתי מעוניין שנתן יהיה חבר שלי כדי שלא יתנכלו לי".

מי שילם? פרל טען שהוא וג'לאל התחלקו, ואילו "בפגישותיי עם נתן לבד אני שילמתי. לא ראיתי מעולם את ארנקו של נתן. איני יודע אם יש לו ארנק". שקר, טען קרמרסקי: או שהתחלקנו, או ששילמתי את הטיפ, ש"עלה על גובה החלק שלי בארוחה... ...לא זללתי על חשבונם". לטענתו, עדכן בכל הארוחות את היועצת המשפטית של האגף, עו"ד אולגה רזניקוב, שגם הצטרפה לחלקן.

4. החברים של פואד יעזרו בקידום

מנהל אגף הפיקוח ביקש מחבריו של בן-אליעזר להמליץ לשר לקדמו. באחד המקרים הוא אפילו הכתיב מכתב בשבחו

שילם מי ששילם, יחסי המשולש פרל-ג'לאל-קרמרסקי רק הלכו והתהדקו. ג'לאל, העיד קרמרסקי, נהג להפגין את כוחו אצל השר: "פואד היה איזה 20 פעם בבית של ג'לאל. בכל פעם ג'לאל הזמין אותי לבוא לפגוש אצלו את השר. מעולם לא הסכמתי. זה נראה לי אסור ולא ראוי". ומה לגבי הפגישות עם בעלי החברות? "פואד אמר לי כמה פעמים שטוב שאני נפגש עם החברות הקטנות, ובמיוחד עם הערביות, ושזה מקדם את התחרות".

השיחות בין השלושה, לפי החשד, לא עסקו רק בקידום התחרות במשק, אלא גם בקידום אחר: מעמדו של קרמרסקי. פרל טען שקרמרסקי רצה לקבל את סמכויות הממונה על הבטיחות, ולשם כך ביקשו "להפעיל את כל התותחים שהוא ידע או חשב שיש להם השפעה על השר".

ראשון ה"תותחים" היה ג'לאל אבו-חוסיין. "כדי להיכנס מהר לשר נעזרתי בג'לאל", העיד פרל, "היה לו 'מפתח לדלת של השר'". שחקן נוסף היה חליל קאסם, ראש עיריית טירה המקורב לבן-אליעזר (שזכה בטירה לכינוי "אבו אל-במיה" בשל חיבתו למאכל בביקוריו אצל ראש העיר). גיסו ובנו הקימו אז חברה חדשה, טירה גז. כשנשאל עליה במשטרה השיב ראש העיר, "אני שומר על זכות השתיקה". בהמשך טען שאינו קשור לחברה, אולם קרמרסקי סיפר שנפגש עמו בעניינה לבקשת השר. קאסם הכחיש שבנו כתב מכתב לשר בשבחו של קרמרסקי, אלא שהבן אישר שכתב מכתב מהלל לקרמרסקי עם העתק לשר.

הוא לא היה היחיד: ג'לאל ובעלי חברות נוספות כתבו שבחים משלהם, לטענתם לבקשת קרמרסקי, שחשב שהדבר יסייע לקידומו. באחת השיחות המוקלטות שבידי המשטרה נשמע קרמרסקי מכתיב לפרל את נוסח המכתב שעליו לשלוח לשר. "אתה למעשה מרמה את השר ואת מנכ"ל המשרד", הטיח בו החוקר.

"אתה יכול להיות פרשן רק של עצמך ולא שלי", השיב קרמרסקי.

בשיחה מוקלטת אחרת, על רקע אישור החוק לקידום התחרות בכנסת, נשמע קרמרסקי אומר לפרל: "הגיע יום הדין. קורים שני דברים בו-זמנית. אחד, שהחוק הזה יעבור... ...שניים, ולדימיר (נמירובסקי, הסמנכ"ל שאת סמכויותיו רצה לעצמו, א' ר') כנראה פורש לפנסיה מוקדמת... ...אתם צריכים מישהו שידאג לכם. תחליטו אם אתם רוצים לעשות כסף או ללכת להזדיין... ...אתה צריך לשכנע את החברים שלך, הבני דודים, ללכת אליו ולהסביר לו שהוא ילך וכל החוק הזה יתמוטט, אלא אם יהיה מישהו שיגן עליהם... ...אתה יכול גם לדבר עם אדון ראש העיר טירה... ...חברות הגז צריכות למצוא את הדרך לבוא למיניסטר ולהסביר לו...".

קרמרסקי, אמר פרל לחוקרים, רצה שהחברות ימליצו עליו כמחליפו של נמירובסקי.

חוקר: מה הקשר בין חברות הגז לבין השר?

"החברות הערביות הבטיחו לשר שיגייסו לו קולות במגזר הערבי"

חוקר: מהיכן אתה יודע את זה?

"מג'לאל. ג'לאל סיפר לי שאריק חדד פעל לגייס קולות מקרב סוכני אובק כדי לחזק את קשרי אובק אצל השר. במילים אחרות, לקנות מניות פואד...". החוקרים לא זימנו את חדד לעדות.

5. מעוזר שר למנכ"ל חברת גז

במשך שנים כיכבה אובק גז בפעילות האכיפה של המשרד. ואז מונה לה מנכ"ל חדש: העוזר לשעבר של השר

במשך שנים "כיכבה" אובק בפעילות האכיפה של משרד התשתיות. שוב ושוב נתפסה החברה בעבירות, וקיבלה הזדמנויות נוספות. גם כשהוחלט לשלול את רישיונה ההחלטה בוטלה בוועדת ערר. קרמרסקי טען שמדובר ב"קרקס". במיוחד זכור במשרד שימוע שלפניו המליצו הגורמים המקצועיים, לאור ריבוי החומר המרשיע, לשלול את רישיון החברה - אולם נמירובסקי החליט להאריכו.

קרמרסקי רתח. העובדה שתמים יאסין, בעל אובק, התייצב לשימוע ללא פרקליט, כנהוג, חידדה את סימני השאלה. בהמשך, העיד, "תמים אמר לי שקיבל הנחיות מולדימיר, שאריק חדד, אז עוזר של השר, יסתובב ליד החדר, ושהוא לא יבוא עם עורך דין... ...ושיהיה כנוע ויגיד 'כן כן' על כל דבר. אם זה נכון, ולדימיר מכר אותנו". יאסין עצמו העיד כי לפני השימוע הבטיח נמירובסקי: "הפעם זה שטויות, לא נעשה לכם כלום".

זמן קצר לאחר מכן עזב חדד את המשרד ומונה למנכ"ל אובק. "שערורייה", אמר קרמרסקי. "הוא טיפל בחברה הזו בתפקידו בלשכת השר, ומיד, ללא תקופת צינון, הלך לעבוד שם".

ואז הגיע רמז: "התקשרו אליי מלשכת השר כדי לתאם פגישה ביני לבין חדד... ...הוא ביקש להיפגש איתי כדי ללמוד את נושא הגז ולקדם דברים, וזה נראה לי בסדר. מה שלא נראה לי בסדר היה שניסיון תיאום הפגישה היה באמצעות הלשכה. מאוד זעמתי, וביקשתי שאם הוא רוצה להיפגש, שייפגש בדרך המסודרת, ולא ישתמש בעברו בלשכת השר כדי לצבור נקודות אצלי".

קרמרסקי טען שיחסיו המעורערים עם חדד מוכיחים את תום לבו: "הנה נקרתה בפניי הזדמנות פז - עוזר השר לשעבר, מקורבו וחברו זה שנים, עובד בחברת גז ערבית. מה יותר פשוט מלבקש קידום מיאסין או מחדד או משניהם יחד? ...לא אחת, בפגישות שלי עם השר, היה נוכח אריק חדד בחדר או בקרבת החדר. מה שקרה בפועל בדיוק הפוך: במקומות שהיו עבירות, הכבדתי את ידי; החברה קיבלה קנסות, קיבלה ביקורים של מפקחי האגף, ולא קיבלה כל מעמד מיוחס".

יאסין אישר: "בתקופה של חדד נתן הקפיד עליי יותר... ...נתן, כדי להראות יושר, מכיוון שחדד היה מקורב לשר ועוזר שלו, רצה להראות שאצלו זה לא עובד... ...נתן אמר שהאכיפה המוגברת זה להראות שלא עוזר להביא מקורב לשר".

6. "פואד יפטר את כולכם"

בנו של חבר השר נתפס מבצע עבירה, ולטענת קרמרסקי, זה מה שהיה לו להגיד במשטרה

בשיא פארסת הביקורות הכושלות בסטאר גז, כתב מנהל המרחב כהן לקרמרסקי: "אותי לא מעניינת הפוליטיקה המשתוללת בענף הגז. ממני מנעו את היכולת לבצע את המוטל עליי... ...איני יכול להעלים עין מהמתרחש. אני מבקש ממך לשים קץ להתנהגות התמוהה הזאת".

כחודש לאחר מכן פרסם משרד התשתיות הודעה דרמטית: מנכ"ל חברת גז נצפה ישוב במכלית שסיפקה גז למתחם פיראטי של "עברייני גז ידועים", ונעצר עם הנהג לחקירה. "המשרד ימשיך לנהוג בעברייני הגז ביד חזקה - מדובר בעניין של חיים ומוות", הצהיר בן-אליעזר, מבלי לנקוב בזהות החשודים.

המנכ"ל שנתפס היה מוחמד אבו-חוסיין - בנו של ג'לאל ומי שכזכור הניח חודשים אחדים לפני כן מעטפה בידי השר. עבור סטאר גז זאת היתה מכה אנושה. לקרמרסקי נמסר שמוחמד השתולל במשטרה, קילל, וצעק "פואד יפטר את כולכם". קרמרסקי זעם. בשיחה עם פרל סיפר כיצד בעקבות האירוע הקל במופגן עם מתחרה של סטאר גז, כדי להראות "שהוא לא צריך פטרונים, להראות שאני לא צריך לעשות פריימריז לשר ולא צריך לעשות... ...על האש ומלצרים בשביל לשחרר שני כלי רכב".

קרמרסקי טען שהמקרה מפריך את טענות השוחד נגדו: "רציתי להשפיל ולגמד אותם, כי ג'לאל חשב שאם הוא מקורב לשר ולעוד כמה גורמים פוליטיים, מותר לו הכול... ...זה לא דפוס התנהגות אופייני למנהל אגף, שמבקש ממי שחוטף מהלומות ממנו שיסייע לו בקידום אצל השר". גם ג'לאל ציין את האירוע כראיה לכך שהחוק נאכף עליו בנוקשות למרות החברות עם השר.

האומנם? במסגרת החקירה החרימה המשטרה את הלפטופ של קרמרסקי, ומצאה עליו הקלטת שיחה בינו לג'לאל. השניים נשמעים בה דנים בגרסה שאותה כדאי לבנו של ג'לאל ולנהג המכלית למסור בחקירתם: ג'לאל אומר לקרמרסקי שהנהג לא לקח את הכסף ממכירת הגז לעצמו, וקרמרסקי מסביר לו ש"אם הוא חילק והכסף הלך למנכ"ל, זאת אומרת שהמנכ"ל מעורב".

ג'לאל: "לא, אז יגיד שהוא לקח את הכסף".

קרמרסקי: "אז שיגיד; שאם הוא לוקח על עצמו, לוקח על עצמו".

באחד מחלקי השיחה אומר ג'לאל שהוא מבין שיש מצבים שבהם קרמרסקי "לא יכול לעזור לו". בנוסף, אמר, "אני לא משתמש בשר, ולא באף אחד...".

קרמרסקי: "אתם רק תסבכו אותו".

ג'לאל: "ואני האחרון שירצה לסבך אותו".

קרמרסקי: "אבל זה מה שהבן שלך עשה".

ג'לאל: "אני רוצה להפך, לחזק אותו... ...אני כל הזמן מחזק אותו".

קרמרסקי: "לא סיפרו לך מה הוא אמר במשטרה, 'פואד יפטר את כולכם'".

ג'לאל: "הוא קיבל ממני... ...אסור שזה יקרה".

בסיום השיחה מסכם קרמרסקי את האירוע כפי שהבן צריך לתארו בחקירה, וג'לאל מזמינו לבוא עם החוקרת ועם "הצוות", לנגב חומוס. "תשמע, אני לא רוצה לבוא לעשות חפלה", אומר קרמרסקי. "חומוס קטן וקפה וזהו", מרגיע ג'לאל. קרמרסקי: "נדבר. אני יודע מה זה חומוס קטן אצלכם".

7. סוף עידן החברות

כשלחברות נמאס מקרמרסקי, הן העבירו לשר הקלטות סתר שלו. עד המדינה טוען שפואד סיפר להם שיש גם תלונת הטרדה

חודשיים לאחר האירוע פורסם תחקיר G שחשף את הקשרים הבעייתיים בין השר לג'לאל ולחדד. בעקבות הפרסום, העיד פרל, פנה אליו חדד "וביקש את עזרתי להעיף את ה'נגע' (קרמרסקי, א' ר')". חדד ארגן בזריזות פגישה אצל השר, ושם "מסרתי לשר קלטת שבה נתן נשמע מלכלך על השר ועל הערבים".

בשלב הזה, לטענתו, הבין פרל שהשר לא יקדם את קרמרסקי. "שאלתי את השר מה הוא חושב על נתן, קיבלתי ממנו שטיפה. אמר דברים קשים עליו, שנתן חותר תחתיו ושנתן מעורב בסיפור של הטרדה (התלונה בעניין נבדקה ונמצאה לא מוצדקת, א' ר') . השר הבהיר שיותר טוב שלא נבקש בשבילו דבר ושדי בכך שהוא עדיין מחזיק את נתן ולא זורק אותו. השר נתן לנו תחושה שזה בגללנו".

ג'לאל, זמן קצר לאחר שלמד על תלונת ההטרדה, נפגש עם קרמרסקי בחומוסייה באבו-גוש. שם, העיד, "אמרתי לו ששמעתי... ...שהוא פגע... שאלתי אותו אם זה נכון".

מי סיפר לך על העניין, שאל החוקר.

ג'לאל: "שמעתי מבחורה".

חוקר: מהחקירה עולה שמי שסיפר לך על החקירה נגד נתן, זה השר.

ג'לאל: "לא נכון".

היחסים בין קרמרסקי וג'לאל נקלעו למשבר חריף לאחר שלקרמרסקי נודע שג'לאל שאל את יאסין מי לדעתו יותר טוב עבור החברות הערביות - קרמרסקי או נמירובסקי. פרל טען שבשלב זה קרמרסקי החל לנסות להיעזר ביאסין ובחדד.

השינוי בכיוון הרוח הדאיג את פרל ואת אבו-חוסיין. פרל אף טען שמרגע שקרמרסקי נואש ממנו, הופעלה כלפיו אכיפה מוגברת עד הליכי שלילת רישיון. "אמרתי למוחמד שאני הולך למשטרה; שהגיע הזמן שיהיה סוף למושחתים האלה, נתן וכל הקבוצה, כולל השר".

פרל השמיע לג'לאל קלטת שבה קרמרסקי אומר "דבר אחד מבטיח לך - הטקס שיהיה בשעה שתים-עשרה, טקס חילופי שרים, כן?... ...בשתים-עשרה וחמישה כוחות משטרה נכנסים אליו (לג'לאל) ולכל חברות הגז הערביות". ג'לאל העיד שכשהאזין לקלטת "היה חשוב לי שאבי ילך לשר".

פגישה תואמה בזריזות, ובה, לדברי מוחמד אבו-חוסיין, "אבי השמיע לשר את הקלטות שבהן נתן מלכלכך על השר ועל אבא שלי". בן-אליעזר אמר בחקירה שסירב להאזין לדברים, אולם גם פרל העיד שהשמיע לו קטעים מההקלטה ומסר לו דיסק עם הקלטות שונות, ביניהן כאלה שבהן אומר קרמרסקי כי השר מקבל כספים מג'לאל. "השר כעס מאוד, ואמר שהוא מיד פונה למשטרה ומטפל בזה... ...האמנתי שלאחר שהשר ישמע את הקלטת שבה נתן אומר שהשר מקבל שוחד, הוא יעשה את העבודה ויעיף את נתן. לתדהמתי, השר לא עשה כלום". כשהבין זאת, ושמע שבמשרד עומדים לשלול את רישיון החברה שלו, התייצב פרל במשטרה הכלכלית כשבידיו ערימת הקלטות.

האבסורד הגדול שעולה מהחקירה הוא שנראה כי כי בעלי החברות מעולם לא באמת ביקשו מהשר לקדם את קרמרסקי: עצם קיומה של הקרבה בין השר לבין בכירי החברות העברייניות הספיקה כדי לייצר רושם מסוים - רושם שלפי החשד עיוות לחלוטין את מדיניות האכיפה של משרד התשתיות, שאמורה להיות מונחית על-ידי שיקול אחד בלבד: טובת הציבור ובטיחותו.

"הדבר שצריך להיחקר כאן וביסודיות יתר", אמר קרמרסקי בחקירתו, "זה לא מה אמרתי בקלטת זו או אחרת, אלא מה מביא את האנשים האלה לעמדות שהם יכולים להיכנס ללשכות שרים, ולדבר איתם מתי שהם רוצים".

תגובות: "הטענות שקריות"

מלשכת בן-אליעזר נמסר בתגובה: "הטענות בכתבה שקריות, מגמתיות ובחלקן מנותקות לחלוטין מהמציאות. השר הודיע בעבר כי הוא חבר קרוב של משפחת אבו-חוסיין מזה עשרים שנה, והשתתף בתלאותיה ובשמחותיה לאורך הדרך. אין בכך כדי לחשוב שהשר אי-פעם העדיף את בני המשפחה בנושאים מקצועיים הקשורים למשרדו. אנחנו מזמינים את כל מי שיש לו טענות מסוג זה לפנות מיידית למשטרה".

עו"ד נדב העצני ומשה מובשוביץ מסרו בשם קרמרסקי: "ככל הנראה הגיעו לידיך חומרי חקירה גולמיים ולא מאובחנים, שבינם לבין המסקנות הראשוניות שגיבשה הפרקליטות עוד בטרם השימוע, יש קשר מועט ביותר. ההסבר הוא שככל הנראה, גם הפרקליטות, לאחר שבחנה את הטענות, ככל שהיו כאלה בחומר החקירה, פסלה אותן". בנוגע להדחת שריר ולדברי יאסין ואבו-חוסיין על הקלה באכיפה, נמסר: "לקרמרסקי אין כל קשר לנטען, ולא ידוע לו על כך דבר". בנוגע לשאר הטענות נמסר כי אין בהן ממש והן לא הוזכרו בכתב העובדות שגיבשה הפרקליטות. בתגובה לטענות פרל נמסר: "מומלץ לך לנקוט זהירות רבה בטרם תסתמך על דבריו".

"אין מקום להעמיד לדין את קרמרסקי והדבר ברור כשמש מחומר החקירה. משכך, העלאת הטענות כנגדו אין לה בסיס והיא עלולה להוות לשון הרע".

נמירובסקי מסר בנוגע לחידוש רישיונה של אובק: "לא קיבלתי שום החלטה שנגדה המלצות של אגף הפיקוח". נמירובסקי הכחיש את הדברים שייחס לו יאסין: "אלה פרובוקציות או סתם שקרים".

אריק חדד: "הטענות המועלות בשאילתה אינן נכונות, בלשון המעטה".

עו"ד רונן רוזנבלום מסר בשם עמר: "כולי תקווה שהפרקליטות תדע לבצע את האבחנה הנכונה בנסיבות העניין ובנסיבותיו של מרשי, ולא להעמידו לדין".

מחברת "סטאר גז" נמסר בתגובה: "החברה שמה לה למטרה לפעול על-פי החוק והתקן הישראלי, והיא עושה זאת בהצלחה רבה. אנו מכחישים את כל האמור בכתבה. אלה טענות שרק נחקרו על-ידי המשטרה הכלכלית, ונמצא כי אין בהן כל אמת. אנו סומכים את ידינו על משטרת ישראל שעושה את מלאכתה המקצועית, ולראיה לא הוגשו שום כתבי אישום כנגד איש מסויים מחברת סטאר גז ו/או מנהליה". בהתייחס לטענות כי החברה מנעה מפקחים לבצע בה ביקורת פתע נמסר: "כל הנאמר הוא שקר מיסודו, לא היה ולא נברא".

כמו כן הוכחשו דברי תמים יאסין כי ג'לאל אבו-חוסיין, בעלי סטאר גז, יזם את פגישת החברות הערביות אצל השר בן-אליעזר. ג'לאל מסר עוד כי הוא "דוחה מכל וכל את טענת קרמרסקי, שנהגתי להתקשר אליו מלשכת השר או מהבית, וגם בקשר להטרדה מינית - מעולם לא ידעתי על פרשה כזו", ולגבי העסקת בנו של אלברט עמר בחברה השיב: "מדובר ב-1998, ולא זכור לי העניין". מנכ"ל החברה מוחמד אבו-חוסיין מסר כי "בחיים שלי לא נתתי שום מעטפה לשר", והכחיש שצעק במשטרה "פואד יפטר אתכם": "לא אמרתי ולא איימתי ולא צעקתי, ואף אחד גם לא פוטר".

עד שעת סגירת הגיליון לא הגיעו תגובות המעורבים האחרים.

g@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988