"ישראל חייבת להתחיל בהקמת תחנת כוח גרעינית"

הכנס ה-38 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון הסתיים אתמול (ג'), כאשר השתתפו בו למעלה מ-500 חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות, שלקחו חלק ב-44 מושבים מקצועיים, בהם הוצגו מעל 250 מחקרים ופרויקטים הנוגעים לסביבה בישראל.

זאת, בסוגיות כדוגמת משאבי המים בישראל, התפלה ואיכות מי שתייה; רפורמת המקרקעין והשלכותיה על שטחים פתוחים; כלכלה סביבתית; ישראל וההתחממות הגלובלית; אנרגיות חלופיות ועוד.

פרופ' פועה בר, יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס: "האינטראקציות בין אנשי המחקר באוניברסיטאות לבין קובעי המדיניות הסביבתית בישראל אינן מספיקות. לא אחת נערכים בישראל מחקרים חשובים וטובים שמסתכמים בסופו של דבר בפרסומים בכתבי עת מדעיים מהמעלה העליונה, אך אינם מוצאים את ביטויים בתכנון ובעשייה הסביבתית בישראל. אגודה כמו זו שואפת להיות מעורבת יותר לא רק בארגון כנסים והוצאה של כתב עת מדעי, אלא גם בעשייה הציבורית והשפעה על קובעי המדיניות בישראל שאחראים על נושאי הסביבה. מטרתו של הכנס היא לעודד מפגשים בין חוקרים, מתכננים, תעשיינים וקובעי מדיניות ולהרחיב את הקשרים ביניהם. כולנו יודעים שעדיפה הפריה הדדית מהפריה עצמית".

תחנת כוח גרעינית או התייעלות אנרגטית?

אחד מארועי השיא בכנס היה המושב בנושא "עתיד השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל", שעסק לראשונה בהיבטים הסביבתיים של תחנת כוח גרעינית כחלק ממערך האנרגיה של ישראל, וזאת על רקע המגבלות הצפויות על פליטת גזי חממה. במרכז הדיון עמדה השאלה אודות העיתוי של התחלת המהלך להקמת תחנה גרעינית.

עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל, וד"ר אלי שטרן, מנהל המרכז להערכות סיכונים, טענו שמדינת ישראל חייבת להיכנס כבר עכשיו לתהליך של הקמת התחנה, מכיוון שמדובר בלוחות זמנים ארוכים מאוד. מנגד - ד"ר שמואל ברנר, לשעבר המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ויעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, קראו למצות את המהלך של התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות.

כל המשתתפים ציינו שחובה לקיים בעניין דיון ציבורי, כשד"ר שמואל ברנר ציין את הקושי בדיון שכזה על רקע חוסר השקיפות של הוועדה לאנרגיה אטומית.

עו"ד חנוך אילסר, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, סיכם את הכנס: "האגודה פועלת במהלך כל ימות השנה כדי לקדם את הממשק שבין מדע ומדיניות סביבה בישראל לטובת מדיניות סביבתית מתקדמת המתאימה למאה ה-21. חיזוק הידע המדעי וביסוס הקשר בין הקהילה המדעית למקבלי ההחלטות הינם הכרחיים להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שמונחים לפתחה של ישראל".