כשל השוק של דמי הניהול

"יש לנו שיטה בדוקה בת 4 שלבים לא לעשות דבר. בשלב הראשון אנחנו אומרים שאין בעיה. בשלב השני אנחנו מודיעים שאולי יש בעיה, אבל אין צורך לעשות כלום בעניין. בשלב השלישי אנחנו טוענים שאולי צריך לעשות משהו - אבל ידינו כבולות, ובשלב האחרון אנחנו מסבירים שאולי יכולנו לעשות משהו - אבל עכשיו כבר מאוחר מדי" (סר האמפרי אפלבי מתוך סדרת הטלוויזיה הבריטית "כן, אדוני ראש הממשלה").

בטבע אין ואקום. כאשר הרגולטור לא פועל כדי להתמודד עם בעיה יגיעו מהר מאוד הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת. זה קרה ב-2004, טרום ועדת בכר, כאשר הטריגר להקמת הוועדה הייתה הצעת חוק של ח"כ מש"ס; זה קרה עם עמלות הבנקים וגם עם שכר הבכירים.

הרי רק אחרי ששלי יחימוביץ' הגישה את הצעתה התחילה הממשלה לזוז. עד אז נטען שהכל בסדר ואין בעיה. וזה יקרה גם בנושא דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. רק אחרי הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן נראה את הממשלה מתחילה לפעול.

שיתחיל לזוז

עד לא מכבר, עמדתו העקרונית של אגף שוק ההון במשרד האוצר הייתה שאין בעיה, ואם יש בעיה - אזי השוק תחרותי, ויתקן את עצמו. "אתם בתקשורת עושים המון רעש, והבעיה קטנה ממה שאתם מציגים אותה", אמר לנו השבוע בכיר באוצר.

מבחינתו, גם אם דמי הניהול עלו קצת (70% מבחינת האוצר זה קצת), הרי שבטווח הארוך הבעיה תיפתר דרך כוחות השוק. באוצר גם נוהגים לשלוף את טיעון "המדרון החלקלק": אם נתחיל להתערב בשוק - עד לאן נגיע? זה שוק חופשי, יש ניוד מלא והלקוח יכול לעבור ממוצר למוצר ללא בעיה.

ואולם סוגיית דמי הניהול היא בעיה אמיתית. מדובר בכשל שוק שבסיסו בכך שהתחרות בשוק אינה על הלקוח הסופי - אלא על לבם של המתווכים, על מאמציהם של סוכני הביטוח. בקרנות הפנסיה החדשות לאחר הפרטתן ב-2004 נפתחה תחרות ודמי הניהול ירדו, אך בקופות הגמל קרה ההיפך והם עלו. לכן העלייה בדמי הניהול תיפתר רק בהתערבות.

ההצעה של כהן בעייתית מאוד; שיעור דמי הניהול המרבי שהוא מציע (0.25%) לחלוטין לא ריאלי, אבל ההצעה מהווה איתות לאוצר, שיצטרך להציג תוכנית סדורה. כך הייתה גם הדינמיקה ביחסו של הפיקוח על הבנקים בשעתו לעמלות. בסוף הבינו בבנק ישראל שאם לא יפעלו, ייכפה עליהם פתרון מבחוץ. שריג עדיין מהרהר בדמי הניהול ומה עליו לעשות, ועדיין לא גיבש מסקנות.

הרהור לכשעצמו הוא חשוב. רצוי לחשוב לפני שפועלים, אבל אם האוצר לא יציג תוכנית פעולה, אזי כמו במקרה עמלות הבנקים ושכר הבכירים, האוצר עלול למצוא את עצמו מגיב ולא מוביל.