עיקול זכויות אינו כולל נחלות

מעמדם של החברים במושבים המחזיקים בנחלות חקלאיות הינו מן הנושאים המורכבים שבדיני מקרקעין. מדובר בזן מיוחד של זכויות שלא בהכרח יש להן ביטוי קנייני (רישום בפנקסי מקרקעין), אך שוויו לא פחות מנכסים רבים שיש להם ביטוי קנייני. החלטות מינהל מקרקעי ישראל המשנות מידי פעם את מעמד חברי המושבים ביחס ליכולותיהם לבצע עסקאות, פיצולים או שינויי ייעוד, יוצרים חוסר ודאות. לא פעם יש תחושה שהסתמכות על מצב קיים עלולה להיכשל.

דינמיות זו במצב הקנייני צריכה להיות נר לרגלי כל אחד המתקרב לאדמות אלו ולדעת כי "קרקע של מינהל של היום" אינה "קרקע של מינהל מחר". צו מניעה ו/או עיקול על זכויות כאלו ואחרות בקרקעות אין פירושו שיישארו באותו אופן ולאורך השנים. הדינאמיות הנ"ל יושמה היטב בפסק דין טרי שניתן על-ידי השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בת"א, בעניין ה.פ 1262/04 דוד יוגב ואח' נ' נופי כפר רות בע"מ ואח'.

בעניין כפר רות, המשיבה חתמה על חוזה עם האגודה ב-1990 לצרכי הרחבה במושב. בין הצדדים להסכם התנהל הליך בוררות, וכן על פי בקשת המשיבה הוטל עיקול וצו מניעה, ונרשם על זכות האגודה בקרקעות של משבצת היישוב.

המבקשים, שהינם חברי המושב ובעלי נחלות במושב, מבקשים להצהיר כי צווים אלו לא חלים על נחלות שברשותם, וכי הם יכולים לעשות עסקאות בנחלותיהם.

השופטת ענת ברון, תוך ניתוח מעמד המושב בכל אחד מחלקי הנחלה (קרי חלקה א' וחלקה ב' וחלקה משותפת) מגיעה לקביעה כי אכן יש לקבל את העתירה של המבקשים. ברון מסכימה עם העובדה כי בתחילה לא רק למתיישבים היו זכויות בנחלות אלא גם למושב, אך היא קובעת כי לימים, ולאור החלטת 823 ו-949 של מינהל מקרקעי ישראל, חלה סוג של דואליות של זכויות בנחלה.

כעת נוצרה האפשרות כי חלקה א' תוחכר ישירות לבעל הנחלה. מכאן שלמושב אין עוד זכות על חלקה א', ולכן צו מניעה על חלקה א' לא יהיה תקף. אך בכך לא סגי, כי כידוע בעל נחלה לא יכול לבצע דיספוזיציה בחלק מנחלתו, קרי רק בחלקה א' מבלי למכור את חלקה ב' וכו'. כן יש לקבוע מה גורל העיקול אשר נרשם על זכויות האגודה כפי שהן על חלקה ב' והחלקה המשותפת, כי על פי החלטת המינהל לאגודה הזכות לכרסם בזכויות של בעל הנחלה בחלקה ב' ובחלקה המשותפת, ולעשות שימוש מסחרי.

עיקול על זכות כזו של המושב אין פירושו "להגביל המתיישבים מלעשות כל פעולה משפטית או דיספוזיציה בזכויותיהם בנחלות, או למנוע מהאגודה מליתן להם אישור והסכמה לעשות כן".

פסק הדין מבהיר עד כמה "הדואליות" בזכויות במושבים מעוררת קושי לפצח הקוד "הקנייני" של נחלות. למעשה, עיקול של היום על קרקע אגודה שיתופית לא בטוח ששווה משהו מחר, כי כל סוג של שעבוד על קרקע של מינהל עלול להיות כפוף להחלטות המינהל.