מי האג"ח שמשגעת את השוק ומה יכול המשקיע הקטן לעשות?

מה גרם לאג"ח הצמודות לעלות לאחרונה בכ-1.5%, בניגוד למגמה בעולם ולרוב ההערכות? ■ בסוף החודש צפויה לפקוע ממצ"מ 610, אג"ח ממשלתית צמודת מדד (שבעבר נקראה "גליל"), בהיקף של 10 מיליארד שקל

בסוף החודש צפויה לפקוע ממצ"מ 610, אג"ח ממשלתית צמודת מדד (שבעבר נקראה "גליל"), בהיקף של 10 מיליארד שקל. הנזילות באיגרת זו גדלה בהתמדה בחודש האחרון, כשמשקיעים מוסדיים וקרנות נאמנות החלו להזרים פקודות קנייה ומכירה בעבורה בהיקפים גדולים. בין הרוכשים נמצאים בעיקר תיקי נוסטרו של בנקים, ומנגד בין המוכרים נמצאים קרנות נאמנות ומשקיעים מוסדיים אחרים.

הכסף הגדול שנפדה מממצ"מ 610 מציב בפני המשקיעים משימה קשה של איתור אפיקי השקעה חלופיים בדמות אג"ח ממשלתיות אחרות ואג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים. קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, מציין כי כתוצאה מכך נרשמה בחודש וחצי האחרונים עלייה של כ-1.5% במחירי איגרות החוב החלופיות. זאת, למרות שמרבית החזאים, ובנק ישראל בתוכם, עדכנו כלפי מטה את תחזיות האינפלציה שלהם.

פלר מציין כי שני גורמים נוספים הביאו לעלייה במחירי האג"ח הצמודות, בניגוד למגמה העולמית. הראשון הוא תוכנית הגיוסים של המדינה לחודש יוני, שפורסמה בשבוע האחרון של מאי, וכללה הנפקת אג"ח ממשלתיות צמודות בהיקף של 950 מיליון שקל בלבד, כנגד פידיון שמסתכם, כאמור, ב-10 מיליארד שקל.

הגורם השני, שעשוי להסביר אף הוא חלק מהעלייה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח, הייתה ההבנה כי לאור המשבר באירופה יואט קצב העלאות הריבית בשנה הקרובה. המשמעות היא שמחיר הכסף ייוותר ברמה נמוכה, הריבית הריאלית תיוותר שלילית ויגדל החשש מאינפלציה עתידית ברמה גבוהה יותר.

תהליך הירידה בתשואות האג"ח הצמודות הביא לעלייה בציפיות האינפלציה, קרוב לרף העליון של יעד בנק ישראל (3%), עובדה שעשויה ליצור דילמה אצל מקבלי ההחלטות בנוגע לשאלה האם להעלות את הריבית או לא. הציפיות הנגזרות משוק האג"ח הן בעלות משקל רב בהחלטות הריבית, ולכן עליית הציפיות עשויה להוביל לעליית הריבית, לאו דווקא מהסיבות הנכונות.

מה יכול לעשות המשקיע הקטן

בפני המשקיע הפרטי המחזיק ישירות בממשלתי הצמוד 610 ישנן מספר חלופות השקעה ברמות סיכון דומות או מעט יותר גבוהות, לאור התשואות הנמוכות בהן נסחרות האיגרות הממשלתיות הקצרות.

האפשרות הראשונה היא השקעה בקרן מדדית, המנהלת את המח"מ הצמוד באופן דינמי תוך שילוב אג"ח חברות במינון נמוך ובדרוגים גבוהים. פלר מציין, כי חשוב להכיר את הרכב הקרן ולוודא כי האג"ח בהן היא משקיעה אינן בעלות תאריך פירעון רחוק, דבר שמגדיל את התנודתיות והסיכון של הקרן.

אפשרות נוספת היא השקעה בקרן סל שעוקבת אחרי המדד הממשלתי הצמוד במח"מ 0-2 שנים תוך שילוב 10% מניות, חשיפה נמוכה שלהערכת פלר, תתרום לתשואה העתידית בקרן.

אפשרות שלישית אותה הוא מציע היא קרן המשקיעה את רוב נכסיה באג"ח ממשלתיות תוך ניהול דינמי של החלוקה בין אג"ח צמודות ושקליות ושילוב מינון נמוך של אג"ח חברות בדירוג השקעה גבוה. "ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח הופכות את השקליות לאטרקטיביות להשקעה", אומר פלר.

משקיעים שמוכנים להעלות במעט את הסיכון יכולים למצוא עניין בקרן אג"ח חברות בדירוגי AA, המורכבת בעיקר מאג"ח של הבנקים. אפשרות אחרונה, שהיא המומלצת ביותר לפי פלר, היא השקעה של חלק מהכסף בקרנות מעורבות, דוגמת 90/10 (90% אג"ח ו-10% מניות) המהוות תחליף לתיק השקעות מנוהל בחשיפה נמוכה למניות, חשיפה שצפויה להערכתו לתת את עיקר התשואה בשנה הקרובה.

[לאתר האג"ח]

צרו איתנו קשר *5988