לידיעת הסטארט-אפים הישראלים: איך ליהנות מהצמיחה בהודו

אצל רבים מהישראלים שביקרו בהודו, נחקק במידה רבה הרושם של מדינה רווית עוני. עוד מוקדם כמובן לומר שזו נחלת העבר, אבל בתת היבשת מתרחש שינוי בהקשר הזה ולדברי אלוק מיטל, שותף בקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס, חברות טכנולוגיה ישראליות יוכלו ליהנות ממנו.

מיטל ביקר בישראל לאחרונה במטרה למצוא שיתופי פעולה לחברות הפורטפוליו שלו. לדבריו, "יש פוטנציאל גדול לשיתופי פעולה. אמנם לקרנות הפעילות בהודו יש מנדט להשקיע בחברות הודיות בלבד ולכן הן לא ישקיעו בחברות ישראליות. אבל, חברות הודיות ישתפו פעולה עם חברות ישראליות".

ב-2006 מיטל הצטרף לקיינן, קרן גלובלית, שמנהלת כ-3 מיליארד דולר. הוא משקיע בחברות בתחומי המדיה הדיגיטלית ומובייל, תוכנה, שירותים ו-IT . לפני קיינן, מיטל הקים חברת השמה מקוונת בשם JobsAhead ועבד בחברת התוכנה Hughes Software Systems. מיטל הוא גם אחד ממקימי רשת היזמים ההודית TIE (The Indus Entrepreneurs) .

הודו היזמית

לדברי מיטל, הודו היא מדינה מאוד יזמית: "בשנות ה-90 הכלכלה הייתה סגורה ואי אפשר היה לעשות עסקים עם מדינות אחרות. לכן אז היזמות הייתה פנימית. גם לא הייתה גישה להון חיצוני, ולכן הייתה חשיבות לקשרים שהיו ליזמים עם הפוליטיקה.

"לפני עשור נעשו שינויים ובעקבותיהם הכסף הזר הגיע. זה עורר את היזמים. כולם רוצים להקים עסק ולהצליח, אבל חשוב להבין שהשקעות ההון סיכון בהודו שונות ממה שמכירים בישראל ובארה"ב. בהודו יש חברות רבות שמוקמות כשפניהן אל השוק המקומי העצום, ולא פעם אלו אינן חברות טכנולוגיה".

בהקשר לזה, דומה הדבר למצב בישראל. לדברי מיטל, בהודו יש מעט השקעות בחברות טכנולוגיה ועוד פחות בחברות כאלו בתחילת דרכן. "בשנת 2009 השקעות ההון סיכון בחברות טכנולוגיה בהודו הגיעו למחצית הסכום שהושקע בחברות טכנולוגיה בישראל", הוא מוסיף.

* אילו השקעות קיינן מבצעת בהודו?

"קיינן משקיעה הן בחברות שפונות לשוק הגלובלי והן בכאלו שפונות לשוק המקומי, בעיקר חברות שירותים שפונות לשוק הצרכני הענק בהודו. כ-20% מההשקעות בהודו נעשות בחברות בשלבים המוקדמים ו-80% מההשקעות הן בחברות בוגרות יותר".

* מי משקיע בהודו בחברות בשלבים המוקדמים?

"יש תוכנית ממשלתית שממנת הקמת חברות, ויש גם קבוצות אנג'לים שמממנים וקרנות שמבצעות השקעות Seed".

לדברי יזהר שי, השותף הישראלי בקיינן פרטנרס, "רוב החברות שאנחנו רואים בהודו, הן לא בהכרח טכנולוגיות. יש גם חברות שמציעות מודלים חדשניים. זה שונה ממה שאנחנו מחפשים בישראל. המטרה בהודו היא להגיע לממדים גדולים במהירות ושיתוף הפעולה המתבקש הוא באמצעות טכנולוגיה. לחברות ישראליות יש את הטכנולוגיות שיכולות לאפשר לחברות ההודיות לצמוח ולממש את הפוטנציאל של השוק".

תפוס את הכלה

אחת מההשקעות של קיינן בהודו היא בחברת Bharat Matrimony, שמספקת שירותים לשוק הענק של חתונות שמאורגנות על-ידי המשפחה.

לדברי מיטל, "אחוז ניכר מהנישואים בהודו הם עדיין נישואים שמארגנות משפחות החתן והכלה. זה עסק ענק והחברה מספקת כלי אמין ומהיר לאיתור מועמדים לפי הקריטריונים הנחוצים.

"זה לא אתר היכרויות. הלקוחות הם בדרך-כלל ההורים של החתן או הכלה המיועדים. זה חלק מהתרבות ומהחברה ההודית. בכל שנה יש בהודו 20 מיליון חתונות. האתר מציע את היכולת לשלוח מסמכים וכלים לאמת את המידע, שמועמדים מפרסמים על עצמם".

* איך חברות מישראל יכולים להשתלב?

"הודו יכולה להיות שוק יעד גדול למוצרים של החברות הישראליות בתחום הטלקום, או שהן יכולות להציע לחברות ההודיות פלטפורמות טכנולוגיות שיסייעו להן בצמיחה מהירה. לפי הערכות, בשנת 2030 התל"ג של הודו צפוי להשתוות לזה של ארה"ב, וסין תהיה גדולה משתיהן. עבור חברות היי-טק מישראל זו הזדמנות עצומה".

* איך עושים אקזיט בהודו?

מיטל: "הבורסה ההודית היא די נזילה והחברות שמוקמות, יכולות לצאת לשם. הרבה משקיעים מכירים את הגידול בהודו ויש להם עניין בשוק ההודי. היום חברות אינטרנט עם הכנסות של 30 מיליון דולר, יכולות לצאת לשוק הפומבי".

* כמה השוק בהודו תלוי במצב הרוח האמריקני?

מיטל: "כמובן שיש תלות בשווקים הבינלאומיים. אם נאסד"ק יתרסק, גם השוק בהודו יתרסק. מצד שני, למרות המשבר בעולם, והעובדה שההון לא זמין, גם בהודו, כמו שהוא היה בעבר, עדיין יש פעילות רבה".