מאתרים הזדמנויות: משבר באירופה? זה הזמן להשקיע בארה"ב

הירידות החדות בשוקי המניות מסביב לעולם ביום שלישי האחרון הוכיחו למשקיעים פעם נוספת שעננת החובות שרובצת מעל אירופה לא תתפוגג כל כך מהר. למרות המרחק בינה לבין היבשת הישנה, גם ארה"ב נפגעת מהמתרחש באירופה, בעיקר בגלל הסנטימנט השלילי שנושב מצידו המזרחי של האוקיינוס.

שוק המניות האמריקני, אחד משוקי היעד העיקריים של המשקיעים הישראליים, ירד מאז השיא באפריל האחרון ביותר מ-10%, וזאת למרות שנתוני היסוד ממשיכים להצביע על שיפור, ולתמוך בצמיחת הכלכלה האמריקנית ופעילות החברות בה.

אפי ליכט, אנליסט ביחידת המחקר של בנק הפועלים, בחן את השפעתם של משברי חוב חיצוניים - כמו זה שעובר כעת על אירופה - על השוק האמריקני, וניסה להבין מה ההשלכות שלהם על החלטות ההשקעה בימים אלו.

"בראייה היסטורית, מעטים הם האירועים הדומים באופיים למשבר החוב הריבוני באירופה", קובע ליכט בתחילת סקירתו. "בין היתר, על רקע השונות בין המדינות מבחינת מעמדן ומידת השפעתן על הכלכלה הגלובלית, בשילוב עם מדיניות ריבית ומטבע שונים".

לפי ליכט, המשבר הקרוב ביותר בצורתו למשבר הנוכחי הוא משבר חדלות הפירעון של איגרות החוב של ממשלת רוסיה בשנת 1998, למרות שאירופה עדיין לא הגיעה למצב כזה.

משבר הרובל ברוסיה החל בתחילת שנות ה-90, לאחר שהממשל המקומי הנפיק לאורך העשור אג"ח בריבית גבוהה במיוחד לצורך מימון הגירעון התקציבי. הממשל עשה כל שביכולתו כדי לחזק את הרובל ולמנוע בריחת הון, והעלה את הריבית ל-150%. כך קיוותה רוסיה למשוך משקיעים שירכשו את האג"ח שהנפיקה.

אך הפעולות הללו, מזכיר ליכט, לא הועילו, על רקע המשבר הפיננסי באסיה, מחירי נפט נמוכים וסביבת השקעה לא חיובית. התוצאה הייתה המשך יציאת הכספים מהמדינה על ידי משקיעים זרים, עד שבאוגוסט 1998 נאלצה רוסיה להודות כי הגיעה לכדי חדלות פירעון.

השוק ירד 20% לפני שהתחיל לעלות

למרות שהמצב הנוכחי באירופה עדיין רחוק כמובן ממצב דומה לזה שהתחולל ברוסיה, על רקע כברת הדרך הארוכה עד לחדלות פירעון במדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד), האינדיקטורים הפיננסיים מצביעים על מצב חמור בהרבה. "השינוי במדדי ה-VIX (מדד לבחינת תנודתיות, ר.ב), ב-Ted Spread ובדולר ב-30 הימים העוקבים לשיא במשבר הנוכחי, גבוה פי שניים בהשוואה לזה שהשתקף במשבר החובות ברוסיה", מציין ליכט.

איך הגיב השוק האמריקני למשבר הרובל? שוק המניות השיל אז כ-20% תוך חודש וחצי מנקודת השיא, בתגובה לחדלות הפירעון הרוסית. אך לאחר מכן, בתוך ארבעה חודשים מנקודת השפל אליה הגיע במסגרת הגל השלילי, הוא מחק את מלוא הירידות, ואף שיפר את עמדתו עד לסוף אותה שנה לרמה שגבוהה בכ-5% מרמתו טרום המשבר.

"תגובת השוק תומכת בהערכתנו, לפיה משבר החובות באירופה הוא בבחינת נדבך נוסף ומצטבר בשורה של אירועים מכבידים, שמקורם בנקודות שונות ברחבי העולם ושמוצאים את עצמם בו-זמנית בקדמת הבמה", אומר ליכט. "בהתאם, אלו מספקים תשתית לאווירת חיפוש הסיבות למימוש רווחים לאחר הראלי בשוק המניות שהחל במארס 2009 והסתיים באפריל 2010".

לפיכך, קובע ליכט, המשך המימוש בשווקים בטווח הקצר הוא תרחיש סביר בהחלט, ואולם חזרת תשומת הלב של המשקיעים לנתוני היסוד, שמצביעים על התבססות ההתאוששות בכלכלה האמריקנית, באסיה ואפילו באירופה - כמו גם בקרב החברות - צפויה לגבור על הסנטימנט הנוכחי שמבוסס על "פסיכולוגיה של משקיעים".

הערכת יתר לסיכונים

"חשיבות ההתערבות הממשלתית באירופה, ונכונות המדינות הנמצאות בעין הסערה לרתום עצמן לטיפול בנגעים שהתפשטו, היא גבוהה, וצעדים אלו עשויים למנוע אפקט דומינו ונזקים גדולים עוד יותר", הוא אומר.

"התעלמות המשקיעים משלל נתוני היסוד האיכותיים עשויה להתגלות כהערכת יתר של הסיכונים, וכפספוס נקודת כניסה טובה לשוק המניות עבור מי שמוכנים לספוג תנודתיות גבוהה בטווח הקצר, בהתאם לאסטרטגיית השקעה שמשלבת ענפים מחזוריים עם רכיבים דפנסיביים", טוען ליכט. "אירוע מסוג זה של משבר ריבוני, עשוי להיות טוב לניצול הזדמנויות בשוק האמריקני, בכפוף לרמת הסיכון של כל משקיע".

הדרך לניצול ההזדמנויות הללו, על פי ליכט, היא התמקדות בענפי התעשייה והטכנולוגיה, שהם מחזוריים ומורכבים מחברות עם מאזנים חזקים ורמות מינוף נמוכות יחסית. זאת, בשילוב סקטור הפיננסים, תוך התחשבות ברמת הסיכון המתלווה אליו. "אנו מוסיפים להמליץ גם על שילובם של רכיבים דפנסיביים, בהם ענף שירותי הבריאות בארה"ב ומניות ערך בעלות תשואת דיבידנד גבוהה בתמהיל ההשקעות", מסכם ליכט.