יוזמה בלשכה: במקום משוב השופטים - סקר על איכות הדיון

סקר על איכות התנהלותו של שופט בדיון, שיישלח בדואר לעורכי דין, לצדדים ולעדים היוצאים מאולמו של שופט לאחר דיון משפטי, וינותח סטטיסטית באמצעות מודל שבנה פרופ' קמיל פוקס - זה מודל מנגנון הבקרה על שופטים שבנו במשותף צוותים של לשכת עורכי הדין ונציגות השופטים ב-2007.

מודל הבקרה, הנחשף לראשונה ב"גלובס", היה אמור להחליף את משוב השופטים שקיימה הלשכה בשנים 2004-2006, ואולם הנושא לא קודם בעקבות החלטת מליאת נציגות השופטים שלא לאשר את המודל שגובש.

בימים האחרונים, אגב יוזמתו של ועד מחוז תל-אביב בלשכה לקיים משוב שופטים משלו, פנה עו"ד אורן פרסקי ממשרד עוה"ד "שמרון, מולכו, פרסקי", סגן ראש הלשכה וחבר הוועד המרכזי, לראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, בדרישה להעלות לדיון בוועד המרכזי את הנושא, במגמה לבחון את חידוש הפרויקט.

"אמצעי בקרה יעילים ומתאימים המופעלים במשותף על-ידי הלשכה והשופטים", כתב פרסקי, "נותרו הפתרון הנכון לקיום אמצעי בקרה על התנהלות שופטים בישראל. יוכיחו האירועים המצערים של אלימות כלפי שופטים וההתבטאויות שלוחות-הרסן כלפיהם. כשאין בנמצא אפיק לגיטימי לביטוי הביקורת, התחושות זורמות לאפיקים בלתי לגיטימיים".

"אקזיט פולס"

מתברר כי בשנה האחרונה לכהונתו של עו"ד שלמה כהן בראשות הלשכה, ולנוכח החרם שהטילו השופטים על אירועי הלשכה כל עוד המשוב מקוים, סוכם להקים צוותים משותפים לבניית מודל חדש של אמצעי בקרה על שופטים. הצוות המשותף החל בעבודתו ביולי 2006, וקיים עשרות מפגשים עד מארס 2007.

בין היתר נבדקו השיטות הנהוגות במדינות אחרות; נעשתה התייעצות עם הסטטיסטיקאי פרופ' פוקס, שעליו המליץ נשיא העליון לשעבר אהרן ברק; וקוימה הידברות עם אנשי אקדמיה ועם נציבות התלונות על שופטים.

המודל שגובש לבסוף - בשיתוף עם אנשי נציגות השופטים, ורדה אלשיך, יצחק שמעוני, צבי זילברטל ואחרים - דומה במהותו לקלפיות מדגם בבחירות.

מדובר בסקר הנעשה במתכונת "אקזיט פולס", דהיינו מופנה לא לכלל עורכי הדין - אלא למי שהשתתפו בדיון ספציפי בפני שופט ספציפי, ולא רק לעורכי הדין - אלא גם לבעלי הדין ולעדים שהופיעו בפני השופט.

אלא שנציגות השופטים המלאה דחתה את המודל, וראשי הלשכה - שחששו מחידוש החרם מצד השופטים ערב הבחירות למוסדות הלשכה - לא חידשו את היוזמה.

לפי הסכם המסגרת, שאליו הגיעו נציגי הלשכה והשופטים ב-2007, היה אמור לקום צוות היגוי משותף להפעלת אמצעי הבקרה, שיכלול 3 שופטים, 3 נציגי הלשכה, נציג ציבור ומנהל בתי המשפט.

צוות ההיגוי היה אמור לבחור בכל שנה כלי בקרה אחד מבין כמה שעומדים לרשותו, שהבולט מביניהם הוא "סקר המשתמשים" הכולל את עורכי הדין, העדים ובעלי הדין שהופיעו בפני שופט.

"סקר המשתמשים" אמור היה לפעול באחת משתי דרכים - או באמצעות דוכן שיוצב ביציאה מאולם המשפט, ובו שאלונים רלוונטיים על התנהלות השופט; או באמצעות משלוח השאלונים בדואר.

הצדדים אף הסכימו על תוכנית "פיילוט" לסקר המשתמשים, שהיה אמור להתקיים בבתי משפט השלום בנתניה ובירושלים ובמחוזי בנצרת, באמצעות משלוח השאלונים בדואר. הצדדים אף גיבשו שאלון לדוגמה, ובו סדרת שאלות נפרדת לעורכי הדין, לעדים ולבעלי הדין.

המשתתפים התבקשו להשיב, ביחס לשופט שהופיעו בפניהם, על השאלות: האם השופט היה מוכן לדיון בתיק?; האם השופט היה בקיא בנושאים הנדונים בתיק?; האם הדיונים התחילו בזמן?; האם הדיונים בתיק הסתיימו בפרק זמן סביר?; האם זמני הדיון נוצלו כהלכה כדי לקדם את הסוגיות בתיק?; האם השופט היה סבלני/רגיש/קשוב/נמנע מהחרפה מיותרת של האווירה/שלט כראוי בניהול הדיון/איפשר חקירה נאותה של עדים/נתן הזדמנות נאותה להציג טענות בדיון/היה פתוח לשקול עמדות שונות? ובתיקים אזרחיים - האם השופט בתיק הציע פשרה.

ללא ציונים

אחד הנושאים הרגישים מבחינת השופטים נגע לפרסום תוצאות הסקר. השופטים חוששים מיצירת דירוגים בסגנון "מצעד פזמונים" או "טבלת רייטינג" שיפחיתו מהדרת הכבוד של מקצוע השיפוט.

"על מנת שהפרסום לא יהיה פוגעני", סוכם במסמך ההבנות, "לא יכללו אמצעי איסוף המידע מתן ציונים כוללים לשופטים, אלא סדרת הערכות על-פי הקטגוריות שייקבעו. הנתונים יפורסמו לקהל הרחב בפרסום חלקי בלבד, שיכלול את רשימת שמותיהם של מחצית השופטים שהשיגו את התוצאות החיוביות ביותר; רשימת השמות תיערך לפי סדר האלף-בית. הנתונים הספציפיים המתייחסים לכל שופט יהיו בגדר 'ענייניו הפרטיים של אדם', ותחול עליהם חובת סודיות".

"צריך לחזור לאותה נקודה שבה הפסקנו את הטיפול ולקחת את העניינים לידיים", אומר עו"ד פרסקי, "כשהפסקנו את המשוב, השתקנו למעשה את האפיק הלגיטימי היחיד שהיה להבעת ביקורת על השופטים. כל אחד זקוק לביקורת בונה".

השאלות בסקר

- האם השופט היה בקיא בנושאים הנדונים בתיק?

- האם הדיונים התחילו בזמן והסתיימו בפרק זמן סביר?

- האם זמני הדיון נוצלו כהלכה כדי לקדם הסוגיות בתיק?

- האם השופט היה סבלני, רגיש, קשוב ושלט בניהול הדיון?

- האם השופט איפשר חקירה נאותה של עדים?

- האם השופט היה פתוח לשקול עמדות שונות?