בכל מדינה נורמלית, נציגי המפלגה שמתיימרים לייצג את העובדים, אמורים לעמוד בחזית המאבק להעלאת שכר המינימום. גם אם יש משמעת קואליציונית נגד ההצעה, יכולים אנשי הלייבור לא להיכנס לאולם ולהיעדר מההצבעה, או לפחות להשמיע קולות של איומי פרישה על רקע אחד העקרונות החשובים לכל מפלגה חברתית.
בש"ס, למשל, נעלמו אתמול חלק משרי הסיעה מההצבעה על הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ במליאת הכנסת, אבל במפלגת העבודה נרשמה התייצבות מופתית. כולם באו להצביע נגד הצעת החוק, שאמורה להופיע במצעה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית.
את אף אחד זה לא באמת הפתיע. אחרי ביקור מוצלח של נתניהו בוושינגטון, יש לשרי העבודה תירוץ מצוין להישאר בקואליציה, ועל שכר מינימום בטח שלא יפרקו ממשלה.
יומיים קודם, בהצבעה בממשלה על אותה ההצעה, הצביעו שרי העבודה בעד ההצעה. כשהתברר שיש שיוויון בממשלה - 15 תומכים אל מול 15 מתנגדים, התגייסו כל הכוחות להעביר שרים מצד אל צד. רה"מ, שפעל לטרפד את ההצעה, קיבל חיזוק מכיוון בלתי צפוי: שרי העבודה חברו לניסיונות לשכנע את שרי ישראל ביתנו והליכוד להתנגד להצעה של פרץ, חברם לסיעה.
השרים, שיודעים שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שולט בחלק גדול ממתפקדי העבודה, לא יעזו להמרות את פיו, נשלחו למשימת השכנוע. לכאורה יו"ר ההסתדרות, שדואג לעובדים בישראל, אמור לפעול בכל כחוח בעד הצעת החוק, אבל מה לעשות שאת ההצעה הזו מוביל פרץ? הדם הרע בין עיני לקודמו בתפקיד, הוא אחד הסודות הגלויים במערכת הפוליטית. שני האישים לא מפסיקים להשמיץ זה את זה, ועיני בוודאי לא ייתן לפרץ לנכס לעצמו את העלאת שכר המינימום. אם המהלך הזה יקרה, עיני מעדיף שהוא יתרחש במגרש שלו.
רגע אחרי שנפלה ההצעה במליאה, הוציא ברק הודעה כי יתמוך בדיון בהעלאת שכר המינימום במסגרת השולחן העגול, שבו חבר כמובן גם עיני. בצבא היו קוראים לזה שמיכה, או זובור. במשטרה השם היה כיפה אדומה. במערכת הפוליטית קוראים לזה תרגיל מסריח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
