זוכרים את המשפט המפורסם של טל פרידמן באחת העונות הראשונות של ארץ נהדרת: "מה... כבר נגמר?" כך מרגיש הבוקר כל חובב ספורט באשר הוא. חובב ספורט שהוא גם פעיל בשוק ירגיש מהבוקר ריקנות כפולה: סיום המונדיאל מוצא אותנו עמוק בתוך "עונת המלפפונים" ועד שיקרה על דרכנו אירוע מרגש שיוציא אותנו מהשגרה המשעממת, אני מבקש להתייחס להצעת החוק בנושא העלאת שכר המינימום שנפלה בהצבעת הכנסת.
ראשית, אבקש להדגיש כי בניגוד למה שאולי הצטייר בהופעתי בלילה כלכלי - זה החיסרון הגדול כשנותנים לך במה ל-50 שניות בנושא כה טעון - איני נגד העלאת שכר המינימום. אני סבור שהדבר חשוב ושחייבים לנסות למצוא את הדרך איך, על חשבון מי ומתי לממשו, בדיוק כמו שחייבים לדעתי למצוא את הדרך להגבלת שכר הבכירים. אני בהחלט נגד הפופוליזם הבא לידי ביטוי בשליפת הצעות חוק בנושאים כה חשובים, ללא מחשבה תחילה לפניהן.
עמיר פרץ מעולם לא הצטיין בעודף טאקט, לא כשהיה יו"ר ההסתדרות, לא כשהיה שר הביטחון ולא כעת, כשהוא מנסה בכוח לחזור לבמה הפוליטית באמצעות שימוש ציני בנושא כה רגיש. שטייניץ וברק התנגדו, בדיוק כמו שפרץ היה מתנגד לו הוא היה שר בממשלה (או שבמקרה הטוב היה נעדר מההצבעה כפי שעשה אלי ישי).
אני לא מאמין שיש מישהו שחושד בעופר עיני שאינו חפץ לייצג באופן נאות את העובדים, ועיני בעצמו אומר שהדרך היחידה להעלות את שכר המינימום היא באמצעות דיאלוג בין מעסיקים ועובדים ולא באמצעות חקיקה פופוליסטית.
אני סבור שבדיונים על שכר מינימום, יש להפריד בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי.
המגזר הציבורי נהנה מתוספות רבות ויצירתיות שאין להן זכר בתלושי השכר של עובדי המגזר הפרטי. החלטה על העלאת שכר המינימום במגזר זה באופן גורף תגבה מחיר שאת מחירה ישלמו כל האזרחים: כמו שאת שכר חברי הכנסת מימנה הטלת המס על סיגריות, כך תקציב העלאת שכר המינימום יגיע באמצעות מסים נוספים על הציבור ולא מקיצוצים מתקציב המדינה.
במגזר הפרטי, לדעתי, יש ליישם שכר מינימום במונחים פריפריאליים ואולי אף סקטוריאליים ובכול מקרה לא להטיל אותו כגזירה שרירותית כל כולו. מפעלים רבים בתעשייה המסורתית עברו שנתיים לא קלות. יצואנים ותעשיינים נקטו בצעדי התייעלות עקב המשבר הכלכלי ומשבר המטבע. המשבר להזכירכם, עוד לא ממש מאחורינו.
העלאת שכר המינימום באופן שרירותי וגורף ללא צעדים נלווים, תוביל לפיטורים (אולי לא המוניים אמנם כפי שטוען עיני, אבל הם יגיעו), ובנוסף לכך תקטין את כדאיות הייצור בארץ. האחרון הוא דבר חשוב מאין כמותו לתעשייה המקומית, ולא פחות מכך למידת האטרקטיביות של מדינת ישראל עבור חברות רב לאומיות השוקלות הקמת מפעלים בישראל. אם עלויות ההעסקה ייגרמו לכך שיהיה כדאי יותר להקים את המפעל במדינה אחרת, ייצא שכרנו בהפסדנו.
בספרה של איין ראנד 'כמעיין המתגבר' כיכבה דמותו של אלסוורת' טוהי, אדם מבריק, שהיה יכול לבחור טיעון ולשכנע בצדקתו ומיד אחר כך לשכנע שוב בטיעון הנגדי.
אותם גורמים שמצדדים בהעלאת שכר המינימום מטיפים נגד התערבות בנק ישראל, המנוגדת לכללי השוק החופשי. מנגנון השוק החופשי ייקבע אם כדאי לייצר כאן או לא, כך אמרו. אז מה ההבדל?
על פי אותו מנגנון, אם יש אנשים שמוכנים לעבוד גם ב-3000 שקלים לחודש צריך לאפשר זאת כי כך עובד השוק החופשי - היצע וביקוש טהור. ברור לרובנו שזה אבסורד ועל כן צריך למצוא מה שמכונה "מנגנוני איזון". כך, בהתערבות בשוק המט"ח וכך גם במציאת נוסחא נכונה להעלאת שכר המינימום שלא תפגע בציבור ותסייע באמת למי שזקוק לסיוע.
ומילה אחת לסיום לגבי שוק ההון: צפירת ההרגעה מאירופה מאותתת, לפחות באופן זמני, על שוק חיובי.
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
