בשבילנו, מדובר בבדיחה. כן, אין לי ברירה אלא להסכים אתכם שזו בדיחה מז'אנר ה"לא מצחיק", שגם כשמגייסים מתחתית הסיר את שאריות חוש ההומור, קצת קשה לצחקק בגללה. עדיין, ברור מאוד שאין מילה מדויקת יותר מ"בדיחה" כדי להגדיר "משטי סיוע והומניטריות" שיוצאים כל שני וחמישי לכיווננו ממדינות כמו לוב, לבנון ואיראן.
אבל כרגיל, אנחנו וחוש ההומור שלנו אינם הבעיה. אלה שלא מבינים שמדובר בבדיחה - הם הבעיה. ב"ניו-יורק טיימס", למשל, גם היום, בידיעות המשך לסיפור, ממשיכים להתייחס למשט הטורקי כאל "משט סיוע", למרות שמזמן הוכח שהוא לא היה כזה.
ומה לגבי הבדיחה הלובית? גם היא קיבלה כותרת כזאת: "ספינת סיוע לובית מתכננת להגיע לעזה". מי שאינו מכיר את העובדות, ורוב העולם הוא כזה, מבין כותרת כזאת פשוטה כמשמעה.
כשמדינות שבהן זכויות אדם, הומניטריות ודמוקרטיה הן מילים שאין להן אפילו הגדרה במילון, משתמשות בהן באופן ציני כדי להמשיך לצבור נקודות זכות על ישראל - אין הרבה ברירה. צריך לפעול. אבל איכשהו, הדרך שבה אנחנו בוחרים פעם אחר פעם, היא אותה דרך שכבר הוכחה כלא יעילה.
שימו לב להתנהלות שלנו מול "ספינת השלום" התורנית, הפעם מלוב: אנחנו שוב מצהירים שנשתמש בכוח כדי לעצור ספינה שתנסה להיכנס לעזה באופן לא חוקי, שוב מנהלים מאמצים קדחתניים מאחורי הקלעים כדי לעצור את המשט בדרכים דיפלומטיות, שוב שולחים מכתב קורקטי לאו"ם ולמועצת הביטחון שלו, שוב מתירים לחבר כנסת ערבי (הפעם אחמד טיבי) לפעול בניגוד לאינטרס של המדינה - ובעצם לא לומדים דבר.
הספינה התורנית אולי לא תגיע בסוף, אבל אנחנו מטפלים רק בסימפטום - ולא בבעיה האמיתית. המלחמה שלנו היא לא על שימוש בכוח או על פריצת המצור - את זה אנחנו יודעים לתקתק בלי בעיה.
המלחמה שלנו היא על פיצוץ השקר הגדול החדש שתופס תאוצה בארצות ערב: שקר ה"הומניטריות", שנובע מהכותרות שממשיכות לקרוא לספינות האלה "משטי סיוע". אנחנו ממשיכים להזניח באופן עקבי את הזירה האמיתית שבה אנחנו מפסידים, כל יום מחדש. מרוב שאנחנו עסוקים בזירות הרגילות - בזירת המדיה אנחנו פשוט ממשיכים לא לעשות כלום.
ייתכן שזה נוח, לא לעשות כלום. אבל זו רק אחיזת עיניים. למה? כי אי-העשייה שלנו מניבה הרבה מאוד: היא מסייעת להשרשת השקר החדש הזה. כל יום, השורשים שלו מעמיקים קצת יותר. אנחנו ממשיכים להשקיע במקומות הבנאליים, אלה שלא מכירים במלחמה החדשה שלנו.
אולי נדמה לנו שבזירת ההסברה אנחנו לא עושים כלום. אבל אנחנו עושים המון. המון עבור לוב, חמאס, איראן ולבנון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
