וידוא הריגה לקבוצות רכישה

גם מדינה חופשית צריכה למנוע מאזרחיה לקפוץ מהגג, אבל במשרד השיכון בחרו בדרך הקלה

מדינה, גם היא דמוקרטית וקפיטליסטית, לא יכולה לתת לאזרחיה להשליך את עצמם מהגג. גם לא לנהוג ברכב בלי רישיון ובלי חגורה. מלבד הסכנה החברתית והנזק שאותם מתאבדים יכולים לגרום לסביבה, יש כאן גם שיקול כלכלי קר: ניסיון לא מוצלח יכול להסתיים בבית החולים וליפול כמעמסה כלכלית על כתפי המדינה.

לכן, ברור לגמרי שהמדינה הייתה חייבת להתערב בהסדרת התחום הפרוץ של קבוצות הרכישה. גם בגלל הנזק הסביבתי והחברתי שפרויקט תקוע מסב לסביבה (ונראה עוד הרבה פרויקטים תקועים, על קרקעות שנקנו בזול וגילו בדיעבד שיש פולשים על הקרקע / מי תהום מתחתיה / קבלן ביצוע לא אחראי וכן הלאה), וגם בגלל השיקול הכלכלי הקר: רגע לפני שניסיון לא מוצלח יעלה את מאות חברי הקבוצה האומללים לירושלים בתביעה שגם להם מגיע פיצוי מהמדינה.

אבל כעת דמיינו מציאות שבה תחליט המדינה לאסור על הציבור לקנות מניות בבורסה. תוקם ועדה שתחליט "להשוות את תנאי המניות לאלה של אגרות החוב". סיבות ונימוקים יהיו רוב: כי למניה אין כיום מחיר סופי ברור ומוסכם בשום נקודת יציאה; כי המדינה התאמצה מספיק בשנים האחרונות כדי ששוק אגרות החוב יהיה הרבה יותר בטוח ומסודר; כי לא ייתכן שבעלי חברה יגלגלו את הבעלות והאחריות הלאה וייתנו בידי האזרח הקטן נתח בעלות על חברה; כי הציבור הרחב מתפתה כמו עדר ולא באמת מבין את משמעויות ההחלטה.

למרות שכל אחד כנראה מכיר מישהו ש"נפל חזק" בהשקעה חסרת אחריות במניות, ברור לגמרי שמדובר בחזון מופרך לגמרי. מניות הן חלק מכללי המשחק של סיכון ותשואה. למעשה, ברמה הגלובלית, הרבה יותר מסוכן יהיה לו כל העולם יבחר בהשקעות חסרות סיכון בלבד, שירחיקו אותנו מכל חלומות על תחרות ועל צמיחה.

לכן, נראה שמישהו במשרד השיכון קצת נסחף בהמלצות הטריות שהוציאו שם ביום א' בשבוע, בנוגע להסדרת קבוצות הרכישה.

השוואת תנאי הקבוצות לתנאי הקבלנים - לא רק במיסוי אלא גם בסל הביטחונות לקונה (התחייבות למחיר סופי, ערבות בנקאית מלאה, הכפפת חוק המכר ועוד), מבטלת למעשה את אחד מפתרונות ההשקעה הכי יצירתיים והכי זולים למי שרצה לקנות דירת מגורים. גם אם המונח "קבוצת רכישה" עוד ישרוד זמן מה, אם יתקבלו ההמלצות אפשר לקבור סופית את המשמעות האמיתית של הטרנד הכי חם כאן בשנתיים האחרונות.

נכון שכתבנו כאן, פעם ועוד פעם, שהמחיר הלא ודאי, והאחריות הלא קיימת של המארגנים, הפכו את הפתרון הזה להיות גם הכי מסוכן (לא בהכרח יותר מסוכן מהשקעה במניות, למשל), אבל אלה תמיד היו הכללים למי שחיפש תשואה גבוהה יותר מכל הפתרונות האחרים.

חבל שבמקום הסדרה ופיקוח בחרו במשרד השיכון פשוט להוציא דה-פקטו את קבוצות הרכישה מהמשוואה.