טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, מבתי ההשקעות הגדולים בעולם בתחום המטבעות
בקהילת האנליסטים פעילות שתי אסכולות מרכזיות ועתיקות יומין: הפונדמנטלית, שמתבססת על נתונים כלכליים ומתעלמת מהגרפים, והטכנית שטוענת שכיוון שהשוק משוקלל, כל נתוני המאקרו והציפיות כבר מגולמים בשווקים ולכן מתייחסת אך ורק וגרף, ומתעלמת מהנתונים הכלכליים.
האנליסטים הבכירים על פי רוב מצדדים באחת האסכולות, ומנהלי ההשקעות משתדלים לשלב ביניהן.
בשנים האחרונות לא היה פער מהותי בין האסכולות. המגמה ארוכת הטווח היתה מוסכמת, והוויכוח היה על הקצב ועל התיקונים בדרך.
בחודשים האחרונים התחלתי להבין שהמצב השתנה ושהפער בין האסכולות כיום הוא אדיר. הפונדמנטליים, ובהם מנהלים בכירים בקרדיט סוויס, מריל לינץ', אדמונד דה-רוטשילד וסיטי בנק. כל אחד מגובה בעשרות אנשי מחקר, גרפים ונתוני מאקרו, מחזיקים בדעה אחידה כמעט לגמרי. השורה התחתונה של כולם היא שהמשבר באירופה יחלוף, שאולי הוא יעקב את ההתאוששות הגוש האירופי, אבל שאר הכלכלות העולמיות לא יושפעו ממנו בצורה משמעותית וימשיכו לצמוח בקצב גובר.
האבטלה בארה"ב כבר החלה לרדת באיטיות, מחירי הנדל"ן מתאוששים ובמכירות הפומביות כבר יש באחרונה לא מעט קונים לנכסים המעוקלים. בשבוע שעבר פורסם שהאבטלה יורדת בקנדה (מ-8.1% ל-7.9%) ובשוויץ (4% ל-3.9%), זה המצב גם אצלנו בישראל. אפילו בגוש האירו נבלמה העלייה, וכבר יותר מארבעה חודשים האבטלה יציבה על 10%, למרות המצב הקשה ביבשת. גם הצריכה הפרטית בארה"ב, מנוע הצמיחה המרכזי של העולם, חוזרת ועולה בקצב גבוה מהתחזיות.
והנה, אנליסטים טכניים, שמתמחים בניתוח השוק על פי גלי אליוט, סבורים שמשבר 2008 היה רק קצת הקרחון, הזרזיף הראשון של המים שפרצו מהסכר שעות ספורות לפני שהפך את העיר ניו-אורלינס לאגם ומיליוני משפחות איבדו את בתיהן. ויש בה המאמינים שהנאסד"ק ירד מ-2,000 ל-200 נקודות והדאו-ג'ונס אשר נמצא ב-10,000 יפול לאזור 1,000 הנקודות.
טל עבדה
תאוריית גלי אליוט גם היא מבוססת על שנות מחקר אקדמי רבות. התיאוריה הוכחה בעשרות ואף במאות מאמרים, לא רק בשוק ההון על גווניו השונים, אלה גם בתחומי חיים אחרים. גלי האליוט מתיימרים לייצג את התוצאות של ההתנהגות הפסיכולוגית של החברה האנושית.
אנליסטים רבים ומפורסמים מרחבי העולם טוענים שהשוק נמצא כעת קצת אחרי פיסגה B ובתחילת גל C (ראו תרשים) החזק והארוך מכל הגלים. רק לאחרונה התפרסם כאן ב"גלובס" מאמר שכותרתו "השוק האמריקני לפני המפולת החמורה מזו של שנת 1720", תוך ציטוט של רוברט פלישר, אנליסט ידוע ומפורסם. גם האנליסט ראלף אקמפורה צוטט השבוע ב"ניו-יורק טיימס" אומר דברים דומים.
אמנם אני לא חי את שוק ההון משנת 1720 ולא חוויתי את המשבר ההוא, אבל לפחות מנסיוני המועט וממה שקראתי, לא הבחנתי בעבר בפער מהותי כלכך בין האסכולות. ברור שבטווח הקצר תמיד יהיו חילוקי דעות, אבל בטווח הארוך הפערים היו קטנים.
גם בלב המשבר, עת קרסו המדדים ב 5% ו 10% ביום, הדעות היו שהירידה תעצרנה בין 40% ל 70% מהשיא.
טל עבדה
ברור לי ששני הצדדים עשויים לדבר מפוזיציה - כזו שייסודה אינו פיננסי, אלא תפיסתי. זה אך טבעי, תמיד היה ולדעתי תמיד גם יהיה. אני שואל את עצמי - מה יגידו הטועים? האם הם ילמדו מכך? האם יפרשו?
אנו המשקיעים צריכים להיערך לשני התרחישים.
אבל מה שבאמת מטריד אותי, הוא גורל אלה שלא קראו את המאמרים שלי וכנראה שלא יקראו אותם לעולם. רוב תושבי העולם שחיים את חייהם ולא ממש מתעניינים בשוק ההון (יותר משני מיליארד איש העדיפו לצפות בחבורה של הולנדים וספרדים מתרוצצים על אדמת אפריקה, בועטים אחד בשני וקרח מוזר שרץ אחריהם עם פיתקית צהובה).
אם התרחיש הטכני יתממש, אפילו בחצי מכוחו המתואר פה, חייהם של אלה ישתנו ללא הכר. רבים יאבדו את מקום עבודתם, לרובם יתפוגגו החסכונות לתוך החור השחור של מסכי המספרים המרצדים, והייציבות הבסיסית בחייהם תתערער לחלוטין.
האם הם יכולים להיערך לכך, כמובן שכן. האם מישהו מהם ידע לעשות זאת. כנראה שלא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
