ברוש נפגש עם נתניהו בניסיון לשפר תנאי מרוויחי השכר הגבוה

החלה בלשכת נתניהו ישיבה בהשתתפות ברוש, גבאי ובכירי האוצר ■ ברוש רוצה להוריד את תקרת התשלום לביטוח לאומי, ולבטל החלטה להגדיל את ההשתתפות של המעסיקים בתשלום לביטוח לאומי בגין העובדים

לאחר שאתמול (ד') בלילה התפוצצה הישיבה שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות שרגא ברוש לבין האוצר, פנה ברוש לרה"מ, בנימין נתניהו, ולפני כמה דקות החלה במשרד רה"מ ישיבה שנועדה לקדם את פתרון המחלוקות.

שרגא ברוש, המכהן כנשיא התאחדות התעשיינים ומייצג את המעסיקים במסגרת השולחן העגול (הפורום המכנס את האינטרסים של המעסיקים, העובדים והממשלה), פוצץ אתמול את הישיבה עם בכירי האוצר בעקבות חילוקי דעות בשורת נושאים ובהם מתווה חוק עידוד השקעות הון, תקציב המדען הראשי, וסעיפים הנוגעים לתשלומי ביטוח לאומי למעסיקים ומשתכרי שכר גבוה.

באשר לשני סעיפי המחלוקת הנוגעים לביטוח הלאומי, הרי שהראשון בהם נוגע לכך שבתקציב הדו שנתי הקודם העלה האוצר את תקרת התשלום לביטוח לאומי לפי 10 מהשכר הממוצע במשק (לעומת פי 5 כפי שהיה נהוג קודם לכן). המשמעות היא שהשכר המחושב לצורך גביית ביטוח לאומי הוא פי 10 מהשכר הממוצע במשק, כלומר כ-80 אלף שקל. כך, גם אם בכיר משתכר למשל 200 אלף שקל, דמי הביטוח הלאומי שייגבו ממנו יחושבו כאילו הוא מרוויח 80 אלף שקל בחודש "בלבד". מדובר למעשה בהטבה, אבל בהטבה מופחתת מזו שרווחה קודם לכן, כשהשכר לחישוב היה פי 5 מהשכר הממוצע במשק, כלומר כ-40 אלף שקל.‏

כשהאוצר העלה את תקרת השכר בתקציב הדו שנתי הקודם הוא אמר שזה בגלל המיתון ויונהג רק למשך 17 חודשים. כעת האוצר אינו מעוניין להחזיר את התקרה לפי 5 מהשכר הממוצע, אלא רוצה להפחית אותו לפי 8 מהשכר הממוצע. ברוש נלחם להחזיר את השכר לחישוב גביית דמי ביטוח לאומי לפי 5 מהשכר הממוצע. כלומר ייפגעו מהסיכום הזה מי שמרוויחים בין 40-64 אלף שקל בחודש.

‏נושא מחלוקת שני הקשור לתשלומי ביטוח לאומי, הוא העובדה שהאוצר אינו מעוניין לבטל את הגדלת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי ב-0.4% עבור כל עובד עד למדרגת שכר של 60% מהשכר הממוצע במשק. המהלך שנקבע גם הוא בתקציב הדו שנתי הקודם, נחשב "ויתור" או מחווה מצד המעסיקים ונועד לממן את הדרישות התקציביות של המעסיקים בתקציב 2009-2010. עם זאת, נקבע כי בסוף 2010 הגזרה תבוטל. כעת דורשים באוצר שלא לבטל את הגזרה, וזאת על מנת לממן את הקיצוצים בתקציב 2011-2012 המסתכמים בכ-9 מיליארד שקל. מהלך זה צפוי לתרום לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל בשנתיים הבאות. ‏

נזכיר, כי חילוקי הדעות נחשפו ב"גלובס" לפני כשבועיים, ואז אמר ברוש בנושא הביטוח הלאומי כי "הסכמים יש לכבד", והאוצר מסר בתגובה כי הממשלה תקבע את המדיניות הפיסקלית.

עוד מתעקש ברוש על תקציבים מחוללי צמיחה, כמו תקציב המדען הראשי ומרכז ההשקעות, ועל הצורך בהעברה תקציבית גדולה למטרת עידוד התיירות למדינת ישראל ומתן הבטחה להמשך בניית הדירות בישראל שהצטמצמה מאוד, לדבריו, בשנתיים האחרונות.

הפגישה עדיין מתקיימת בדקות אלה.