הקרב על הקישון

מלחמה רוויית יצרים, השמצות וכסף רב מתחוללת בימים אלו על גדות נחל הקישון. הניצים הם שני ארגונים ממשלתיים - חברת נמלי ישראל (חנ"י) ורשות נחל הקישון, כאשר במוקד הקרבות עומד מתחם קרקע לאורך נחל הקישון, הכלוא בין רשת של כבישים ראשיים במפרץ חיפה. לטענת חנ"י מדובר בשטח של 800 דונם, בעוד רשות הנחל דורשת 1,200 דונם.

בעוד שרשות נחל הקישון דורשת לקבל לידיה את השטח ולהפוך אותו לפארק לצד הנחל, לטובת תושבי האזור, לחנ"י יש תוכניות אחרות. היא מבקשת להקים על השטח מתחם לאחסון אלפי מכולות שיתנוססו לגובה של עד 18 מטר, וכן לבנות בו שטחים לוגיסטיים לשימוש הפעילות הנוכחית בנמל וכן לצרכי הנמל הפרטי העתידי, אם וכאשר ייבנה בחיפה.

מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הסכם החכירה להעברת שטחי הנמלים לחנ"י, במסגרת הסכמות שקבעה המדינה. רגע לפני חתימת ההסכם בין המינהל לחנ"י להעברת השטח, יצאו ארגוני הסביבה למאבק. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שרשות הנחל נמצאת באחריותו, התנגד להסכם ודרש להחריג את השטח ליד הנחל מההסכם הכולל, ולהעבירו לרשות נחל הקישון. חנ"י כמובן התנגדה. בתגובה, הסכימה המועצה למנות ועדה מיוחדת שתפקידה לפתור את הסכסוך.

בראש הוועדה עומד מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, וחברים בה נציגי מועצה. ועדה זו, שהתבקשה למסור את החלטתה בתוך 30 יום וסיירה בשטח ביום ה' האחרון, היא זו שתקבע בסופו של דבר את עתידו של השטח: האם יוחכר ל-49 שנים לחנ"י, שתוכל גם להשכיר חלקים ממנו לאחרים לתקופות של עד 10 שנים, או שיהפוך לפארק. משמעות הדבר היא חלון הזדמנויות שנפתח אחת לדור, שמאפשר לרשות הנחל לדרוש את השטח.

מפישון לקישון

למעלה מ-15 שנה מצוי נחל הקישון בהליכי שיקום מאומצים, בהם הושקעו עד כה למעלה מ-50 מיליון שקל מקופת משלם המסים. השיקום כלל את גוף המים הפגוע, אליו הוזרמו במהלך שנים רבות מזהמים כבדים, וגם את שיקום הגדות והקמת שבילי אופניים לאורך הנחל. כיום, בעקבות מאמצים אלה, מתאפיין הנחל בעושר מינים של חי וצומח, חלקם נדירים הגדלים אך ורק באזור זה. לאורך הנחל התפתחה מלחה, שהיא ייחודית לנחל זה. לאחר ניקוי הבוצה מקרקעית הנחל, מבצע שעלותו מיליונים רבים, ניתן יהיה לשוב ולשוט בנחל.

ב-2001 אישרה הממשלה תוכנית לשיקום הנחל, הכוללת הקמת פארקים ברצועת קרקע רחבה לאורך גדות הנחל. גם שלל תוכניות המתאר שתוכננו באזור זה, ביניהן תוכנית המתאר לחופי חיפה, תומכת בהקמת פארק. תוכנית זו זכתה לתמיכת מתכנן מחוז חיפה, אדריכל אדם קולמן, אולם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, תומך בעמדת חנ"י (ראו בהמשך את תגובת עיריית חיפה).

שני הצדדים עסוקים בימים האחרונים במאמצים לגייס לטובתם את דעת הקהל. מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, מקיים פגישות אישיות עם עיתונאים ועם ארגוני הסביבה, מתוך כוונה לשכנעם שהשטח נחוץ מאוד לחנ"י והוא ישמש כמקור פרנסה חשוב לתושבי האזור ולכלכלת המדינה כולה. רשות הנחל מגייסת את אותם ארגונים ממש לתמוך בעמדתה.

את הקמפיין שלהם פתחו ארגוני הסביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, חיים וסביבה ואחרים במכתב לירון ביבי וליתר חברי הוועדה, בו טענו שברחבי העולם וגם במדינות צפופות פחות מזו שלנו, הצטבר בשנים האחרונות ניסיון עצום בניהול יעיל וחסכוני של נמלים גם בתחום משאבי הקרקע, וכי יש לנקוט במדיניות דומה גם בנמלי הארץ. כך למשל, נמל אשדוד הכין לאחרונה תוכנית התייעלות שתרחיב משמעותית את פעילותו ללא דרישה לשטח נוסף, וכי גם חברת נמל חיפה אינה צריכה עתודות עורף נוספות. עמותת "צלול" טענה, שערים רבות בעולם הבינו זה מכבר את החשיבות הרבה שיש לפארקים במרכזם זורם נחל לטובת הציבור, לטובת הטבע ולטובת הנוף, וכי הגיע העת שגם מדינת ישראל תבין שנחל וגדותיו הם משאב כלכלי, משאב נופי ומשאב חברתי בעל חשיבות עליונה.

בשבוע שעבר (ד') פורסמה עצומה עליה חתומים כ-200 מדענים מובילים המתנגדים להעברת השטח לחנ"י, המצדדת בדרישת רשות הנחל לקבל לידיה את הקרקע. בעצומה נכתב: "עתיד מורד נחל קישון, כשטח טבעי, מאוים. יש להשאיר את ההכרעה על הזכויות בקרקע עד להחלטות של מוסדות התכנון על ייעוד ושימושי הקרקע במפרץ חיפה. לשטחים שחנ"י דורשת יש תחליף, לסביבת הנחל אין. יש לאפשר קבלת החלטות שקולות, לעשות צדק חברתי ולשמור על זכויות הציבור והדורות הבאים".

תגובת חנ"י לא איחרה לבוא. באמצעות משרד יחסי ציבור שגייסה במיוחד למאבק, השיבה חנ"י: "חברת נמלי ישראל המומה מניצולם הבוטה וחסר התקדים של אנשי אקדמיה מובילים והטעייתם בכל הנוגע למחלוקות על קרקעות מורד הקישון", כתבו דובריה של חנ"י, "חותמי העצומה, כך נראה, הוטעו וחתמו על עצומה כאשר אינם מודעים לעובדות לאשורן".

במכתבה טענה חנ"י, שהיא בעלת הזיקה המלאה במקרקעין על פי חוק וכי לדעתה "יש לשמור על האיזונים בין הצרכים, הצורך בהמשך פיתוח הנמל המהווה מנוף כלכלי חשוב לעיר ומקור תעסוקה מרכזי, לבין הצורך בפיתוח שטחים פתוחים לרווחת הציבור ולשימור ערכי טבע". לטענת חנ"י, היא זו השומרת על איזון תכנוני קפדני בין צרכים כלכליים של העיר חיפה ואזור הצפון לצד שמירת טבע ופיתוח שטחים פתוחים לרווחת הציבור. חנ"י גם הוסיפה, שהיא מאוכזבת מעמדת רשות נחל הקישון, שאינה מכבדת את חשיבות הפיתוח הכלכלי במשולב עם הערכים הסביבתיים, והדגישה את תפקידה החשוב בניקוי מי הנמל ובעובדה שעל שטחה מאוחסנת הקרקע המזוהמת שהוצאה מנחל הקישון.

גלובס: מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, האם חיפאי שיעשה פיקניק בקישון יאלץ לפתוח מנגל בין מי הנחל לבין קיר של מכולות?

ברימן: "חד משמעית לא. מי שינפוש בנחל לא יראה את המכולות, מולו הוא יראה הכל ירוק. המכולות יסודרו כך שבשורה הקדמית תהיה קומה אחת, בשורה השנייה שתי קומות וכן הלאה, עד לגובה מקסימלי של 7 קומות (18 מ'). לפני המכולות נשתול עצים וצמחיה שיסתירו אותן ואת המחסנים מקו הראייה".

מהו המרחק בין המכולות או המבנים שתקימו לבין גדת הנחל?

"המרחק מהגדה הוא 30 מטר בנקודה הצרה ועד 90 מטר בנקודה הרחבה. זה מרחק לא קטן".

הארגונים הירוקים טוענים שנמלים בעולם למדו לחסוך במשאב הקרקע, ואילו אתם דורשים עוד ועוד קרקעות.

"הטענה משוללת כל יסוד. בעולם יש שטחים ענקיים בנמלים, שגדלים כל הזמן. בארץ כמות המכולות מכפילה עצמה כל 8 שנים, וצריך לתת לזה מענה, תוך שילוב הירוק בתוך הכלכלה. פיתוח נמלים בתוך העיר קיים במקומות רבים בעולם. זהו מצב מורכב שמצריך טיפול כירורגי כדי לפתור קונפליקטים. הפתרון הוא בדרך של פשרה - להבין את חשיבות שטחי העורף לתפקוד הנמל, מול צורך הקהילה בחיים".

הערכה: תושג פשרה

אין מנוס מהמחשבה, שהוויכוח בין חנ"י לבין רשות הנחל הוא סיבוב נוסף בשרשרת ארוכה של עימותים בלתי נמנעים בין האינטרסים של היזמים לבין האינטרסים הסביבתיים: המאבק על הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת, על תוכנית הבנייה במערב ירושלים, על שמורת האירוסים בנתניה, על פארק אילון, על הקמת היישוב מיכל בגלבוע, על קרקעות חוף פלמחים, המאבק על חופי בצת ועוד רבים.

היזמים מציגים נתונים, מספרים וטבלאות, לפיהם הפרויקט שלהם יציל את ענף הנדל"ן, יביא לארץ תיירים או במקרה זה, יתרום לשגשוג הכלכלי של ענף הימאות. ארגוני הסביבה טוענים מנגד, שלשטח הפתוח ערך כלכלי גבוה וחשוב לפחות כמו לפרויקט נדל"ן, לכפר נופש או למגרשי אחסון, וכי זכותם של הפארקים להתקיים אינה נופלת מזכותם של הפרויקטים הכלכליים.

ברשות הנחל אומרים, שהקמת קיר מכולות בסמוך לשפת הנחל, משמעותה הרחקת הציבור מהמקום, וברגע שהציבור יפנה עורף לנחל סופו שיחזור להזדהם. לטענתה, חנ"י היא חברה כלכלית הרואה לנגד עיניה את התועלת הכלכלית, וכי על חברי מועצת מקרקעי ישראל לשקול שיקולים נוספים, ביניהם את טובת הטבע ואת טובת הציבור הכללי. חנ"י טוענת מנגד שלא תוכל לוותר על השטח משום שאין חלופות קרקע זמינות בעורף הנמל. פינוי ביה"ס הטכני של חיל האוויר יכל לפתור את הבעיה, אך אין לדעת אם ומתי יתבצע פינויו.

מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, אמר בתגובה שצריך לבחון היטב את שני הצדדים, את צרכיה של חנ"י מול צרכיו של הטבע. להערכתו, בסופו של דבר תתקבל פשרה. "כמו בכל הליך תכנוני, צריך בסופו של דבר לאזן בין הצדדים", אמר.

עיריית חיפה מסרה ל"גלובס" בתגובה: "לא מתנהל כל "קרב" על 800 דונם. קיים ויכוח עם רשות נחל הקישון על 95 דונם שנרכשו ע"י חברת נמלי ישראל לפני עשרות שנים לשמש כעורף נמלי (ובגינם מתנהל ערר נפרד שטרם הוכרע - ר.פ). למרות פשרות קודמות, בחרה רשות הנחל ליצור "אווירת קרב" ולעכב את הקמת פארק הקישון על שטח של כ-6,000 דונם, אשר את הקמתו ותחזוקתו הסכימה חברת נמלי ישראל לממן. אלמלא התנהגות מנכ"לית הרשות, הפארק היה נמצא בהקמה זה מכבר".