עקב אכילס של סטנלי פישר

נגיד בנק ישראל ראוי לכל השבחים שחולקים לו בתקשורת. אבל בדבר אחד הוא נכשל סדרתי: טיימינג. בעיתונות הכלכלית מיהרו השבוע להסביר כי ההחלטה המפתיעה להעלות את הריבית לא ממש מפתיעה, אלא המשך טבעי למדיניותו של פישר, שכבר מזמן רוצה לעשות מעשה בשוק הדיור המנופח.

עוד רגע נראה מדוע ההחלטה הזו באה דווקא בזמן הכי פחות טוב, אבל לפני כן תזכורת קצרה: בפברואר 2008 סבר פישר כי המשבר מגיע לפתחה של ישראל והצניח את הריבית ב-1%, ל-3.25%. אלא שהמשק דווקא היה בצמיחה והאינפלציה גאתה, אז הוא החל שוב בהעלאה של הריבית, עד שבספטמבר היא חזרה ל-4.25%. ואז ליהמן ברדרס קרסו, ופישר נאלץ שוב להפחית ריבית עד לרמה, ניחשתם נכון, 3.25%.

גם השנה פישר פספס, והפעם במשך שלושה רבעונים רצופים שבהם הריבית לא השתנתה. ביום שני הוא התעורר. הנה דוגמה: בבנק ישראל מסבירים כי "מחירי הדירות ומדד הדיור ממשיכים לעלות בקצב מהיר", אבל שום דבר לא השתנה בשנה האחרונה.

והנה עוד אחת: בבנק ישראל סבורים כי "האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על תמונה מעורבת", אלא שנתוני המאקרו בתקופה האחרונה היו הגרועים שהתפרסמו מאז תחילת השנה, מה שהופך את עיתוי ההחלטה לגרוע במיוחד.

ועוד אחת: כששאלנו גורם בבנק לגבי המצב בחו''ל הוא טען כי חל שיפור, משום ש"ספרד הצליחה לגייס בשוק ההון". זה היה מצחיק במיוחד, משום שב"מבחני הלחץ" (בדיקות של תרחישי קיצון כלכליים) שביצע האיחוד האירופי, הבנקים הספרדים (ה-CAJAS) היו אלה שכשלו.

אנחנו נוהגים לגחך כשבטלוויזיה מראיינים מישהו באמצעות לוויין, והוא משיב בעיכוב של כמה שניות לאחר שנשאלה השאלה. אצל פישר, כך נראה, זו מדיניות.