המרוץ לגלימה: מיהם 6 המועמדים לכהונה בביהמ"ש הכלכלי?

6 שופטים - מיכל אגמון-גונן, רות רונן, חאלד כבוב, עמירם בנימיני, אבי פורג ואיריס סורוקר - הגיעו לקו הסיום כמועמדים לכהן בביהמ"ש הכלכלי שייפתח בדצמבר ■ נשיאת המחוזי בת"א, דבורה ברלינר, תבחר מתוכם שלושה

על שולחנה של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, מונחת רשימה המכילה את שמות 6 המעומדים לכהונה בבית המשפט הכלכלי.

ארבעה מהם - השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, השופטת רות רונן, השופט ד"ר עמירם בנימני והשופט חאלד כבוב - הם שמות כמעט מתבקשים לתפקיד, ואילו השניים הנוספים - השופטת ד"ר איריס סורוקר והשופט אבי פורג - הם השמות המפתיעים ברשימה, בעיקר בשל חוסר ניסיונם בתחום.

ברלינר, בהתייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, תבחר בסופו של דבר שלושה מהם לאייש את אולמות בית המשפט, שייפתח ב-15 לדצמבר כמחלקה כלכלית בתוך בית המשפט המחוזי בתל-אביב. השלושה שייבחרו יהיו כפופים לנשיאת המחוזי בתל-אביב.

לא מעט שופטים היו מוכנים להיכנס לרשימה היוקרתית שמחזיקה בידה ברלינר, שנבחריה ימונו לכהונה של 4 שנים, ומיועדים לדון אך ורק בתיקים כלכליים אזרחיים ופליליים שקשורים לדיני חברות ודיני ניירות ערך.

מי הם המועמדים הבולטים ברשימה, ועד כמה תסייע להם המומחיות שצברו במהלך כהונתם כשופטים כדי לטפל בתיקים כלכליים טהורים, אפשר לדעת בעיקר מההישגים המקצועיים אותם צברו לאורך הקריירה שלהם.

השופטת רות רונן: הערכה אצל הקולגות

שופטת המחוזי בתל-אביב רות רונן (48) נחשבת למועמדת ראויה לכהונה בבית המשפט הכלכלי. רונן מונתה ב-1995 לכהונת שפיטה בבית המשפט השלום בתל-אביב, וקודמה למחוזי ב-2005. למרות שעל שמה לא רשומים פסקי דין מרחיקי לכת, בוודאי לא בשנה האחרונה, היא זוכה להערכה רבה בקרב המערכת המשפטית וברנז'ת עורכי הדין. השנה הוזכר שמה כמועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

עיקר התמחותה של רונן הוא במשפט מינהלי ובתביעות ייצוגיות - הידועה מהן היא מ-2009, אז אישרה רונן תובענה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמתו, להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין בנוסף להפרשי הצמדה. זאת, בגין סכומים שהושבו להם כתוצאה מביטול עסקאות עם המינהל.

ב-2008 מונתה רונן לראשות ועדה, שנועדה ליצור מהפכה לייעול ההליכים משפטיים. המלצותיה קבעו, בין השאר, כי שופט יוכל לסלק מהאולם עורך דין בתפקיד אם הפריע למהלך הדיון. הוועדה גם המליצה לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל למשל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד. ההמלצות הוכנסו לטיוטת חוק ההסדרים ל-2011-2012, אך לא עברו את הצבעת הממשלה ולא נכנסו לחוק.

ציוני דרך:

1. מונתה לשופטת שלום ב-1995 וקודמה למחוזי ב-2005.

2. אישרה ייצוגית נגד המינהל להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין.

3. עמדה בראשות ועדה לייעול ההליכים המשפטיים.

השופט חאלד כבוב: מתמחה במשפט פלילי

שופט המחוזי בתל-אביב חאלד כבוב (52), המתמחה במשפט פלילי, הוא מועמד בעל סיכויים טובים להיבחר לכהונה בבית המשפט הכלכלי, לאחר שסופחו אליו בחוק כל התיקים הכלכליים שיוגשו על עבירות הקשורות לדיני ניירות ערך.

את דרכו כשופט החל כבוב ב-1997 עם מינויו לכהונה בבית משפט השלום בנתניה. ב-2003 הוא קודם לכהונה במחוזי תל-אביב.

שמו של כבוב עלה לא אחת בהקשר של פרשות תקשורתיות, לאו דווקא כלכליות טהורות. רק השבוע הוזכר שמו לאחר שגזר על גרגורי לרנר 10 שנות מאסר, לאחר שהורשע בעבירות הונאה ומירמה של מאות עולים חדשים ובגניבת 62 מיליון שקל לפחות, שאת רובם הלבין. פרשה נוספת בה יושב כבוב בדין היא זו של מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, שהורשע בהסדר טיעון בעבירות של ניסיון לבצע מעשה סדום וגרימת חבלה ונידון אתמול (ה') ל-8 שנות מאסר בפועל.

ואולם, לכבוב ניסיון רב גם בהיבט הכלכלי של ניירות ערך - הוא דן בפרשת פלד-גבעוני, בה מואשם טל יגרמן, יחד עם מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, ויחד עם אריה גבעוני ודוד הבי, שהיו בעלי השליטה בחברות מקבוצת פלד-גבעוני, כי הביאו לקריסתן; בפרשת אלי ארוך גזר השנה כבוב את דינו של דוד שילוח ("הצל") ל-9 חודשי מאסר על-תנאי.

פרשה נוספת, שהסתיימה רק לאחרונה בערעור לבית המשפט העליון, נגעה לחברת צינורות המזרח-התיכון. במסגרת אותה פרשה הרשיע כבוב את אביב אלגור ואיאן דיוויס, בעלי השליטה בקבוצת i3, בעבירות מירמה וניירות ערך. העליון אמנם החליט להמתיק את עונשים לשנת מאסר, אך סירב לבטל את הרשעתם.

ציוני דרך:

1. גזר 10 שנות מאסר על גרגורי לרנר בגין הונאה וגניבה של מיליונים.

2. גזר 8 שנות מאסר על ארז אפרתי בגין ניסיון לבצע מעשה סדום.

3. הרשיע את אביב אלגור ואיאן דיוויס בעבירות מירמה וניירות ערך.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן: ניסיון מקצועי מוכח

שופטת המחוזי בתל-אביב מיכל אגמון-גונן (49) היא המועמדת המובילה לכהונה בבית המשפט הכלכלי והיחידה מכל שאר המועמדים שעוסקת כבר היום בתיקים כלכליים חשובים.

אגמון-גונן החלה את הקריירה המשפטית שלה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם עבדה לצידן של טניה שפיצן ודידי לחמן-מסר ועסקה בעיקר בריכוז הוועדה שניסחה את הצעת חוק החברות.

ב-1992 עברה לשמש כעוזרת משפטית של אהרון ברק, נשיא העליון לשעבר, ו-4 שנים לאחר מכן מונתה כשופטת שלום בירושלים וכיהנה כרשמת בעליון במשך 4 שנים. הקפיצה המשמעותית בקריירה שלה הגיעה ביוני 2007, אז מונתה למחוזי בתל-אביב. כהונה זו איפשרה לה להטביע את חותמה בתיקים כלכליים.

אגמון-גונן פירסמה לא מעט פסיקות כלכליות משמעותיות. בחינה של פועלה רק בשבוע האחרון יכול להעיד על השפעתה בתחום: דחיית אישור תביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט למשכנתאות, שבה נטען כי הבנק פעל באופן לא חוקי כשהכליל תנאי בהלוואה צמודת דולר, לפיו ההצמדה תיעשה רק במקרה שהדולר יעלה; ודחיית תביעת המיליונים שהגישו ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי פנגאיה נדל"ן וקנדה ישראל, נגד עורכי דינם.

החלטה מעניינת נוספת של אגמון-גונן מתייחסת לדחיית תביעת העיתון "מעריב" נגד אתר "אולג'ובס", שפירסם מידע שנלקח ממודעות הדרושים של העיתון, שם קבעה כי עידן האינטרנט מחייב התייחסות שונה לכללי התחרות העסקית; השנה גם אישרה תביעה ייצוגית נגד בזק ב-70 מיליון שקל, בטענה כי הטעתה את לקוחותיה בפרסום מחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי.

אגמון-גונן גם רשמה היסטוריה לאחר שהיתה השופטת הראשונה שנתנה פסק דין בתובענה ייצוגית בתחום ניירות ערך. בתום דיונים שנמשכו 15 שנה בתיק רייכרט, קבעה כי דן רייכרט, מבעלי השליטה בריירכט תעשיות, ומנשה כהן, סמנכ"ל החברה, ישלמו פיצוי של כ-10 מיליון שקל בגין הנזקים למשקיעים בשל מעשי מירמה ופרטים מטעים שנכללו בתשקיף ובדו"חות הכספיים.

ציוני דרך:

1. אישרה ייצוגית נגד בזק ב-70 מיליון שקל בטענה להטעיית לקוחות.

2. דחתה את תביעת "מעריב" נגד העתקת מודעות מהעיתון לאתרי אינטרנט.

3. חייבה את דן רייכרט ומנשה כהן לפצות משקיעים ב-10 מיליון שקל.

השופט ד"ר עמירם בנימיני: מתחשב במצוקת הצדדים

שופט המחוזי בתל-אביב עמירם בנימיני (57) נחשף גם הוא ללא מעט תיקים כלכליים במהלך כהונתו, אבל התפרסם לאחרונה דווקא שלא בהקשר לתפקידו, לאחר שצולם במצלמה נסתרת בתוכנית של חיים הכט בערוץ 2, "מה אתם הייתם עושים", כשניסה למנוע משחקן שנחזה לשיכור מלנהוג.

בנימיני סיים את לימודי הדוקטורט במשפטים באוניברסיטת לונדון ונבחר ב-1993 לכהונת שפיטה בבית המשפט השלום בתל-אביב. ב-2002 הוא מונה רשמית למחוזי בתל-אביב.

הוא נחשב לאדם נעים הליכות, שמודע היטב למצוקת הצדדים הדנים מולו. בהקשר הזה אפשר להזכיר לטובה את התנהגותו יוצאת הדופן בפרשה שהתרחשה ב-2005 בתיק שעסק בקלות הבלתי נסבלת, בו ניתן לנצל קשישים כדי לקבל במירמה משכנתא עבור דירתם. באותה פרשה בנימיני הוא זה שחשף את רוב העובדות שלא הועלו על-ידי הצדדים, והורה להעביר עותק מפסק הדין למחלקת החקירות של המשטרה.

בנימיני גם יודע להיות קשוח כשצריך - בפסק דין שניתן בפברואר השנה הורה באורח חסר תקדים לחייב תובע ייצוגי פרטי בהוצאות בסך כ-170 אלף שקל, לאחר שדחה תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ערוץ הספורט וחברת yes בטענה לדילול תכנים המשודרים בערוץ ספורט 5.

פרשה נוספת בה הוזכר שמו של בנימיני היתה זכייתה של קבוצת ברגרזון בהתמודדות על רכישת נצבא התנחלויות, חברת הנדל"ן של אגד - בנימיני החליט לדחות את הבקשה שהגישו 82 בעלי המניות בחברה לאישור תביעה נגזרת בהיקף של כ-220 מיליון שקל נגד 17 דירקטורים בחברה.

ציוני דרך:

1. מונה לשופט שלום ב-1993 וקודם למחוזי ב-2002.

2. חייב תובע ב-170 אלף שקל לאחר שדחה ייצוגית נגד ערוץ הספורט.

3. דחה בקשה לאשר תביעה נגזרת של בעלי המניות בנצבא התנחלויות.

השופט אבי פורג: ניסיון כלכלי רב

שופט בית המשפט השלום בתל-אביב אבי פורג (44) הוא אולי המועמד המפתיע ביותר ברשימה, הוא נחשב מצד אחד לאדם סימפטי, אינטליגנטי ובעל יכולת ורבלית יוצאת דופן, ומצד שני הוא נתפס כאדם אפור. חבריו למקצוע עריכת הדין לא בטוחים שהוא יכול למלא את המשבצת לה הוא מועמד, בוודאי אם משווים אותו לשאר המועמדים.

לפורג, שמונה לכהונה בשלום בתל-אביב ב-2004 ולא בלט עד כה בפסיקותיו, יש ניסיון מקצועי רב בתחום הכלכלי. את הקריירה המשפטית שלו החל כמתמחה, ולאחר מכן כעורך דין שכיר במשרד ארדינסט בן-נתן ושות', אך את המשך דרכו בחר דווקא לעשות בשירות הציבורי. במשך שנתיים עבד במחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים, שם עסק בתחום הפלילי, ולאחר מכן שימש פרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל-אביב.

את המועמד הקודם, השופט בנימיני, מכיר פורג היטב מצדו השני של המתרס. ב-2004, מעט לפני שמונה לשופט, ייצג פורג את המדינה בתיק שניהלה נגד המעורבים בפרשת הנפקתה של אורסיס. בנימיני הרשיע את בעל השליטה בחברה, ד"ר משה בן-שאול, ואת אהוד ליבמן, מנהל תחום החיתום בלידר הנפקות ניירות ערך, בעבירות של תרמית. אלא שב-2008 החליט המחוזי בתל-אביב להפוך את ההחלטה ולזכות מחמת הספק את כל הנאשמים בפרשת תרמית המניות.

עם זאת, לזכותו של פורג נרשם הישג ב-2001, בתיק אחר אותו ניהל מטעם המדינה, לאחר שהמחוזי בתל-אביב דחה את ערעורו של איש העסקים חיים שיבי על עונש המאסר שהוטל עליו, זאת לאחר שהורשע בהשפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי ניירות ערך.

ציוני דרך:

1. כיהן במחלקה המשפטית ברשות ההגבלים ובפרקליטות מיסוי וכלכלה.

2. ייצג את המדינה בתיק נגד המעורבים בהנפקת אורסיס.

3. ייצג המדינה בערעור של חיים שיבי על מאסר בגין עבירות ניירות ערך.

השופטת ד"ר איריס סורוקר: מבריקה עם יכולות מרשימות

בחירה מפתיעה נוספת למועמדות לבית המשפט הכלכלי היא שופטת בית משפט השלום בראשון-לציון, ד"ר איריס סורוקר (46). גם היא, כמו במקרה של פורג, לא מחזיקה ברקורד מרשים מתקופתה הנוכחית כשופטת. אלא שעליה, בניגוד לפורג, קיים בקרב קולגות לשעבר קונצנזוס באשר ליכולת שלה לכהן בתפקיד הנכסף. מספרים עליה שהיא מבריקה ובעלת יכולות מרשימות שניכרות היטב בקורות חייה.

את לימודיה המשפטיים סיימה סורוקר בהצטיינות באוניברסיטה העברית, במהלכם שימשה כעוזרת הוראה בקורסים לדיני חוקה ודיני קניין וכיהנה כחברת כתב העת "משפטים". היא התמחתה בבית המשפט העליון אצל נשיא העליון לשעבר, מאיר שמגר, ובמשרד ש.הורוביץ אצל השופט בדימוס בועז אוקון. לאחר מכן המשיכה כשכירה במשרד ועבדה לצד אוקון ועו"ד אמנון גולדנברג ז"ל.

סורוקר סיימה בהצטיינות יתרה את המסלול הישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית, כשעבודת הדוקטורט שלה עסקה ב"הפקעת ההגנה הקניינית מבעל הפטנט בנקודת הפיכתו למונופול כלכלי". במסגרת לימודיה זכתה בפרס "קרן וולף" לדוקטורנטים מצטיינים.

משנת 1997 סורוקר מלמדת קורס "דיני שליחות" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, והיא כיהנה עד שנת 2003 כחברת בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב. באותה השנה מונתה לכהונה בבית המשפט השלום בראשון-לציון.

ציוני דרך:

1. התמחתה בבית המשפט העליון אצל הנשיא לשעבר מאיר שמגר.

2. כיהנה כחברת בית הדין המשמעתי בתל-אביב של לשכת עורכי הדין.

3. מונתה בשנת 2003 לשופטת בבית משפט השלום בראשון-לציון.

צרו איתנו קשר *5988