משקיעי בזק לא מאמינים לביבי

לפי תיאוריית השוק היעיל של יוג'ין פאמה, השוק מתמחר את כל המידע הידוע במחירי מניות נוכחיים. אפשר להתווכח אם התיאוריה אכן תקפה תמיד ובמלואה, אך אין ספק שמחירי המניות בהחלט מאפשרים לדגום את דעת ההמון בנקודות זמן מסויימות, באמצעות "הצבעתו" דרך פעולות קנייה ומכירה.

המקרה האחרון של אירוע הקשור במניית בזק, מדגים באמצעות החלטות כלכליות, את מידת האמון שמייחסים המשקיעים להכרזות פוליטיקאים.

לפני חודש, בטקס השקת פס רחב בניסוי חברת החשמל בקריית שמונה, בהשתתפות ראש הממשלה ושר התקשורת משה כחלון, הכריז נתניהו על תוכניותיו לפתוח את שוק התקשורת לתחרות באמצעות הכנסת חברת החשמל לזירה: "מצפון תיפתח הטובה", ליהטט ביבי במקורות, והסביר: "הכוונה שלנו תוך שנתיים לרשת את הארץ באמצעות תחרות ושנהיה במצב שאנחנו יכולים להביא את כל הטובות הללו, לכל אזרחי ישראל, לכל ילדי ישראל, לעסקים."

והנה - מניית בזק לא ממש מתרגשת. אם המשקיעים היו מאמינים שחברת החשמל אכן תיכנס לשוק התקשורת, הם היו שולחים את מחיר המנייה לצלילה בעומק, משום שכניסה של חברת החשמל לשוק התקשורת תפגע הן ב-EBITDA של בזק בשיעור דו ספרתי והן במיצובה האסטרטגי.

צריך לזכור, שלמרות הפיזור בעסקי התקשורת של בזק, עדיין 54% מסעיף ה EBITDA שלה ברבעון הקודם, הגיע מעסקי הליבה הקוויים הוותיקים, תחום שנהנה משיעורי רווח גבוהים במיוחד. אם אכן יתגשם המיזם המתוכנן של חברת החשמל הוא יהפך לתשתית התקשורת המובילה בישראל, ישים בנחיתות את רשת ה-NGN המוקמת של בזק, יוביל לאיבוד נתח שוק וירידת מחירים של קווי טלפוניה וה-ADSL, וייפגע בהכנסות מתמסורת שמגיעות היום מחברות הסלולר.

גם אישור ההצעה של חברת החשמל בממשלה לפני שבועיים על הכנסת חברת החשמל לשוק התקשורת, תחת הגבלות מסוימות, לא משנה את התמונה מבחינת המשקיעים.

השוק למעשה אומר לראש הממשלה: עם הבעיות הפיננסיות של חברת החשמל, הועד המיליטנטי, היקף ההשקעה הנדרש והמגבלות על החברה החדשה, אנחנו פשוט לא מאמינים שהעניין הזה יעבור. חברת החשמל פשוט לא תהיה שחקן אמיתי בשוק התקשורת.

צחי אברהם הוא אנליסט התקשורת בבית ההשקעות כלל פיננסים, ועשוי להיות לו עניין עסקי במנייה המדוברת בטור זה