היעד פחות חשוב, העיקר שנהיה יחד

שלוש החברות הכירו בערך לפני 20 שנה, כשעבדו בתעשיית היופי המקומית. מאז הן חברות נפש, ולא רק שהן יכולות סתם כך באמצע היום לקפוץ לשעה קלה של לים, או להתכנס בחדר המלח של מגן לפטפוט שגרתי שקט, לפחות פעם בשנה הן טסות יחד לחופשה בחו"ל.

את המסורת התחילו גפני ומגן, בגיל 14, כשנשלחו למשימות דוגמנות בניו יורק ובפריז. בגיל 18 התמקמה מגן בניו יורק, רינגלר, שבדיוק השתחררה מהצבא, החלה לעבוד כדיילת באל על וגפני הגיחה מעת לעת לניו יורק לעבודות דוגמנות. שם, בניו יורק, נטמן זרע החברות - שהלכה והעמיקה אחרי שנישאו וילדו ילדים.

איך אתן מחליטות על החופשה הבאה?

סנדרה: "כשאנחנו רוצות קצת זמן איכות ושיחה אינטימית שקטה, אנחנו נפגשות בכפר הירוק, בחדר המלח של דנה. כאן יש לנו שקט מוחלט, אוויר צח, ומתחילות שיחות הנפש. בסופה של כל שיחה המסקנה ברורה: אנחנו צריכות חופשה. נקודה! התאריך נקבע לפי קריטריונים כמו חגים וחופשות מבית הספר, עונות השנה, פרויקטים בעבודה, תקציב, היעד האחרון שבו היינו. ורק אחר כך אנחנו מתייעצות עם בני הזוג".

כמה פעמים בשנה אתן נוסעות?

דנה: "אנחנו משתדלות שתמיד תהיה לפחות חופשת בנות אחת בשנה, רק שלנו, וחופשה שנייה עם בני הזוג. חופשות משפחתיות אנחנו עושים בחגים. חופשת בנות היא בדרך כלל בחורף, כשהיעד המועדף הוא תאילנד. חבילות נופש באות בחשבון - היעד פחות חשוב, העיקר שנהיה יחד".

למה תאילנד?

סנדרה: "העדיפות הראשונה שלנו היא ים, שמש ומנוחה, ובתאילנד יש את כל מה שאנחנו אוהבות: מטבח תאילנדי, נוף אקזוטי מושלם, ים, פינוק אינסופי ומסג'ים, בגדי ים, שירות מעולה - והכול במחיר סביר".

ואתן תמיד חוזרות לאותו מלון?

שלי: "לא תמיד. המלון שהכי נהנינו בו עד עכשיו היה קוראל ביי בקוסומוי. בילינו בו עשר בנות בחופשתנו האחרונה, והיה פשוט מושלם. החדרים מרווחים, פשוטים ומקסימים ונמצאים ממש על החוף, האוכל משובח, השירות נפלא והמחיר הוגן".

לא תמיד הכל פלז'רס, וכל אחת מהן מגיחה לחו"ל גם לצרכי ביזנס. גפני מרבה לנסוע למילאנו, לפגישות סביב חברת האיפור מאדינה מילאנו, שהיא הבעלים שלה בארץ. רינגלר, שעוסקת בסטיילינג ובייעוץ אופנה לחברות, ומלמדת בשנקר, יוצאת למסעות קולינריים עם בעלה, השף משה שגב, ועל הדרך מתעדכנת בכל מה שחדש בתחום האופנה. מגן קופצת לאירופה כמה פעמים בשנה, כדי להתעדכן בחידושים בתחום חדרי המלח, ולהביא את המילה האחרונה לעסק שהיא פתחה ומנהלת בכפר הירוק.

איך נראה יום בחופשה?

סנדרה: "שלי בדרך כלל מתעוררת בבוקר ראשונה, ומספיקה לבלוע ספר עד שהשאר מתעוררות. דנה מתעוררת קצת אחריה ועושה הרבה רעש, מגיעה עם בגד ים מדהים שקנתה מאיזו רוכלת על החוף. זה הרגע שבו אני מזנקת מהמיטה וממש מתוך שינה מתמקחת עם הרוכלת".

שלי: "סנדרה נותנת לכולנו טיפים מה כדאי לקנות. אנחנו לא עושות חשבון לדיאטה - אז בדרך כלל היום ממשיך לארוחות טעימות, שייקים, וכמובן מסז'ים. אנחנו שוחות, שטות בסירה, עושות טיולי כושר באי, קוראות, ובעיקר - עושות המון שיחות נפש".

דנה: "יש גם ימי ספא בתוך ג'ונגלים, ותרגול של קורסים רוחניים משותפים כגון 'אהבה רבה' שעשינו יחד לאחרונה. סנדרה סוחבת אותנו לתערוכות ולמוזיאונים של אופנה ואמנות. כשנסענו להופעה של מדונה בפריז הלכנו לתערוכה של ולנטינו בלובר. אנחנו תמיד תמיד מסיימות את היום בשיחות במרפסת החדר, ואלה השעות היפות ביותר".

שלי: "לפעמים אנחנו מחליטות מראש על ערב-נושא, וקובעות קוד לבוש. זה מצריך תכנון. בארץ סנדרה מעדכנת אותנו על הנושא - ערב לבן, אייטיז, היפי שיק או אתני - ואנחנו לוקחות אביזרים, פאות, הכול. לא מתפשרות. אלו ערבים מדליקים ומצחיקים עם צילומים מהממים שנשארים איתנו לתמיד".

אתן בטח אטרקציה בכל מקום. מתחילים איתכן?

סנדרה: "פעם טיילנו לנו בפריז, וככה באמצע שדרות השאנז אליזה שמענו פתאום זכוכית מתנפצת. ראינו מכונית עם גברים, ומי שנהג בה נעץ בנו עיניים וגרם לתאונת שרשרת. לא נעים".

דנה: "האמת היא, שלפני שהתחתנו עברנו חוויות הרבה יותר מסעירות. היו ערבים שמצאנו את עצמנו במסיבות קוקטייל עם מדונה ובונו ולני קרביץ. מאז שאנחנו נשואות אנחנו בסטייט אוף מיינד אחר ומנצלות את הזמן להיות יחד, לנוח וליהנות זו מזו, מהשקט ומהבועה שיצרנו, שאי אפשר לחדור אליה".

בבית הן משאירות בעלים וילדים. דנה נשואה לדניאל רוטמן ואימא לבן (8) ולמיה (5); שלי נשואה לאופק קאירי ואימא לבן (12), יהלי (8) ואורין (4); סנדרה נשואה למשה שגב ואימא לליאו (4) ודניאל (שנה). פעמים רבות מצטרפת לשלישייה גם אורנה אלוביץ', חברתן הקרובה, דירקטורטית בחברות ציבוריות וכלתו של שאול אלוביץ' (בזק). כשהן עושות בטן-גב - הבעלים מופקדים על הילדים. "הנחמד בכל העסק", מוסיפה סנדרה, "שיש בין הבעלים שלנו כימיה חזקה - והם נפגשים בלעדינו".

לא צריך לדאוג לבעלים. יש גם חופשות זוגיות ("לאחרונה נסענו לטורקיה לטיול על גולט ואז הסבתות שמרו על הילדים"), ולעתים הם נוסעים "לטיולי גברים". בכלל, נראה שיש מינימום נקודות חיכוך בתוך החבורה, כי לכולם יש סגנון חיים דומה.

חלוקת העבודה ביניהן ברורה. דנה אחראית על תחקיר האינטרנט בכל הקשור ביעדים. שלי נחשבת האחראית בחבורה, זו שמקפידה לקשור את כל הקצוות. ולא, הן כמעט לא מדברות בטלפון. הן מקפידות לקחת לפטופ, ובערב נכנסות לסקייפ לשיחה עם הילדים. וזהו. "אנחנו נוסעות כדי להתנתק, לא?".

אני יכולה רק לדמיין כמה מטען אתן גוררות איתכן.

דנה: "תלוי מי... שלי נוסעת עם התיק הכי קטן ואף פעם לא חסר לה כלום. סנדרה נוסעת עם מטען ענק שמשמש את כולנו, ורק לה תמיד חסר והיא מתלוננת שאין לה מה ללבוש. ואני נוסעת עם תיק בינוני שיש בו המון דברים שאינם מגיעים לידי שימוש".

על אילו מקומות הייתן ממליצות?

סנדרה: "בניו יורק per se, מסעדת שף יוקרתית במיוחד שמגישה ארוחת טעימות ברמה הגבוהה ביותר - חוויה קולינרית מרגשת. בפריז יש את ל'אנטריקוט המיתולוגית, שמגישה תפריט קבוע של סלט ירוק סטייק וצ'יפס - ששווה לעמוד בשבילם בתור הארוך והמייגע. ובחופשתנו האחרונה בפריז, אחרי יום של טיסה והליכה מקצה העיר לקצה השני, כולל שופינג ומוזיאונים שהם חלק בלתי נפרד מהחוויה, דנה נעמדה בתור בגשם וחיכתה יותר משעתיים בזמן שכולנו נחנו, התקלחו והגענו רעננות לארוחה".

מה החופשה עושה לכן?

שלי: "ממלאת מצברים, מחברת, מחזקת, גורמת לנו להתגעגע לבעלים ולילדים, להעריך את הפרגון שלהם, ובעיקר להבין עד כמה אנחנו בנות מזל שיש לנו זו את זו, ואת המשפחות שמאפשרות לנו את הרגעים הקסומים האלו".