ביומד לחוד ובריאות לחוד

ישראל נהנית כיום מאחת ממערכות הבריאות המפותחות, הרחבות והמודרניות ביותר בעולם, גם בהשוואה למדינות מפותחות. עם זאת, נכון לשנת 2010, מערכת הבריאות בישראל עדיין מתאפיינת בניגודים ופערים בין הפוטנציאל לבין מימושו.

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי, אך עדיין קיים פער בין פוטנציאל החדשנות העצום של ישראל בתחום לבין יכולתה לממש פוטנציאל זה. לדוגמה - למרות היותה של ישראל אחת המדינות המובילות בהגשת פטנטים בביוטכנולוגיה, מספר התרופות הביולוגיות שאושרו על ידי הרשויות בחו"ל ואשר נבעו מפיתוח ראשוני בישראל הינו נמוך ביותר, 2 בלבד בין השנים 1989-2009.

יחסית לאזור שבו היא ממוקמת, ישראל מובילה במספר המחקרים הקליניים המתבצעים בתחומה. כ-2,200 מחקרים קליניים בוצעו בישראל נכון לינואר 2010. אולם בהשוואה לכמות המחקרים הקליניים המתבצעים בעולם, ולמשמעות הכלכלית אשר נובעת מהם, לישראל יש עדיין מקום להתפתח.

רמת הרפואה בישראל נחשבת מן הגבוהות בעולם אולם קיימים פערים בנגישות לטיפול רפואי. תפוסת המיטות בישראל היא מן הגבוהות בעולם (92% לעומת 75% ממוצע OECD). מספר מיטות האשפוז הוא הנמוך ביותר בהשוואה לממוצע של המדינות המפותחות ועומד על 2 ל-1,000 נפש לעומת 3.8 ל-1,000 נפש.

ההשקעה הציבורית בבריאות ניכרת. מדובר בתקציב השלישי בגודלו אחרי ביטחון וחינוך. עם זאת, מקומה של ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD בכל הקשור להוצאה לאומית לבריאות כאחוז מן התמ"ג נמוך (7.7 לעומת 8.9).

יתרה מכך, בעוד שההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מן התמ"ג הייתה פחות או יותר דומה בעשור האחרון, אחוז ההוצאה הפרטית לבריאות הולך וגדל. למעשה מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, נסקה ההוצאה הפרטית מ-31% ל-43% מסך ההוצאה הלאומית.

ישראל מצטיינת בקליטת טיפולים וטכנולוגיות חדשניות ובנכונותם של התושבים לאמץ שירותים אלו. עם זאת, מטריד לראות כי במדינה עם שטח גיאוגרפי כה מצומצם קיימים עדיין פערים ניכרים בין אזורים והאוכלוסיות השונות: קיים פער של כ-3 שנים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים; כ-54% מהתושבים באזור הצפון דיווחו כי ויתרו על טיפולי שיניים עקב קשיים כלכליים.

כאשר אנו נאלצים לוותר על טיפול רפואי כתוצאה מקשיים כלכליים הטיפול הראשון עליו נוותר הוא בתחום השיניים, אחריו טיפול רפואי כללי ולאחר מכן נוותר על תרופות. עוד ניתן לראות כי ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך גדלים הפערים בין התחושה העצמית לגבי מצב בריאותנו.

שלא במפתיע, מעל 70% מהאוכלוסייה המבוגרת אשר משתכרת שכר מינימום מגדירה את בריאותה כ"לא טובה". בנוסף, מטרידה העובדה כי גם 30% מהצעירים אשר משתכרים שכר דומה מרגישים שבריאותם אינה טובה.

נתונים אלה הם במידה רבה תמונת ראי של מדינת ישראל על עוצמותיה וחולשותיה. נכון שקל לעשות סטטיסטיקה, אבל קשה לשנות. לשמחתנו מדינת ישראל כבר הוכיחה יכולות מופלאות בתחומי הטכנולוגיה, הבריאות וגם הרווחה. נתונים אלה יכולים לשמש כבסיס לדיון רעיוני ומעשי בקרב קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות כיצד אפשר לצמצם את הפערים ולמצות את הפוטנציאל.

הכותבת היא מנכ"לית פייזר ישראל