דודו פישר - גרסת הפאבים

טרנד ההופעות הקטנות, המתקיימות בפני קהל אינטימי, צובר תאוצה. כעת מצטרף אל הטרנד זמר הטנור דודו פישר, המוכר יותר כמי שמופיע בפני קהל אלפים. בימים הקרובים חוזר פישר להופיע בארץ עם המופע "שירת הכליזמר", אך הפעם לא בהיכלי תרבות אלא בפאבים ומועדונים קטנים ברחבי הארץ.

המופע כולל שירים וניגונים של מוזיקת נשמה יהודית, ופישר שר בו בליווי שמונה נגנים. הטקסטים לשירים הם בחלקם ביידיש ובחלקם שירי נשמה בעברית, רובם מתוך המקורות. "העליתי את המופע הזה כבר 40 פעמים בהיכלי התרבות בארץ", מספר פישר בשיחת טלפון מניו-יורק. "כעת, חשבנו שיכול להיות מעניין לבצע אותו גם במקומות קטנים ובצורה אינטימית".

פישר נשמע נרגש מהאפשרות להופיע מול קהל בצורה כל-כך ישירה. "זה ניסיון ראשון שלי להיות עם המוזיקה על האנשים ממש, בלי דיסטנס", הוא אומר. "אני לא יודע איך זה יתקבל. עד כה הופעתי רק מול קהל גדול, וכעת יהיה לי אתגר לשיר מול קהל שאני יכול לראות לו את הלבן בעיניים. אני אפילו עוד לא יודע איך נצליח להכניס את כל הלהקה שלי למועדון כזה".

בת דודה של המוזיקה הבלקנית

ההכשרה המוזיקלית הראשונה של פישר הייתה כחזן. "המורה שלי לפיתוח קול רצתה שאהיה זמר אופרה, אבל העולם הזה לא משך אותי", הוא מספר. "תחת זאת, הגעתי לעולם מחזות הזמר". כוכבו הבינלאומי דרך לאחר שנבחר לשיר את תפקיד ז'אן ולז'אן במחזה "עלובי החיים". "הגעתי למחזה כיהודי דתי עם כיפה, וזה הוביל להרבה מאבקים, כיוון שלא הסכמתי להופיע בשישי-שבת, המפיק נאלץ לשכור מחליף שישיר רק יומיים בשבוע ועדיין יקבל שכר מלא.

"מבחינתי, העובדה שהמפיק הסכים לזה הייתה נס קטן. אבל חוץ ממנו אף אחד אחר לא הסכים לזה, ולכן כיום אני מפיק מופעים משלי בהם אני הוא זה ששולט על לוח הזמנים".

כיום, כשהוא כמעט בן 60, פישר נשמע נלהב לחזור מהבמות בברודווי למוזיקת הכליזמר. "את תחילת דרכי עשיתי בחזנות ומוזיקה חסידית", הוא מספר. "מוזיקת הכליזמר היא המוזיקה שסבא שלי צעד איתה לחופה. כיום, המוזיקה הזו הפכה להיות מוגדרת 'מוזיקת עולם'. כשאני מופיע בפסטיבלי כליזמר בעולם, אני שם לב שרוב הקהל שבא לשמוע הוא בכלל לא יהודי. מבחינתם, המוזיקה הזו היא בת דודה של המוזיקה הבלקנית והצוענית".

אז למה דווקא בארץ, ולמה דווקא עכשיו?

"יש עכשיו גל שלם בארץ של אנשים ששרים מוזיקה מתוך המקורות היהודיים. 'אנא בכוח' מופיע בפלייליסט של גל"צ, שרית חדד שרה 'שמע ישראל', הבנאים שרים טקסטים מהמקורות ועוד. מבחינתי, זהו המקום שבאתי ממנו. נולדתי עם המוזיקה היהודית, וקיבלתי את הפרסום הראשון בארץ כששרתי בפסטיבלים חסידיים. אם כולם הולכים לשם, למה שאני לא אחזור לשם?"

ואתה מצפה לקהל דתי בעיקר?

"דווקא לא. כשהופעתי בהיכלי התרבות בארץ, הופתעתי לגלות שהיו בהופעות מעט מאד דתיים. להערכתי, פחות מ-10%. כנראה שגם בארץ המוזיקה הזו נתפסת כמוזיקת עולם ולא כמשהו דתי בהכרח".

פישר מחלק כיום את זמנו בין פתח-תקווה לניו-יורק. אשתו ושלושת ילדיו נמצאים כולם בארץ. "עד כה, כשהגעתי לארץ זה היה בעיקר כדי להיות עם המשפחה ולנוח", הוא אומר. "כעת, אני רוצה לחזור כאן לתודעה".

איפה נמצא עבורך הבית - בפתח-תקווה או בניו-יורק?

"הבית שלי הוא הבמה. אני אוהב את המיקרופון, אוהב להופיע ואוהב לפגוש אנשים. אני רק עושה בדיקת סאונד ומיד נעשה מאושר".