שטייניץ נגד לנדאו: מדיניות חלוקת רישיונות הנפט תיבחן מחדש

ועדת ששינסקי לבחינת התמלוגים והמיסוי על גילויי גז ונפט שוקלת לבחון מחדש גם את מדיניות חלוקת הרישיונות לחיפושים, כך נודע ל"גלובס". זכויות חיפושי הנפט מחולקות כיום על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות לפי המלצת מועצת הנפט, ללא תשלום קבוע או הליך מכרזי.

היוזמה לבחינה מחדש באה על רקע ביקורת גוברת באוצר ובקרב יזמים נגד ההליכים הנוכחיים, המבוססים על חוק הנפט מ-1952. לטענת גורמים אלה, ההליכים הנוכחיים אינם שקופים דיים ואינם מביאים לידי ביטוי שיקולים כלכליים בחלוקת הרישיונות, כמו ניהול מכרז לגבי רישיונות אטרקטיביים. בנוסף מציינים גורמים הקשורים לעבודת הוועדה את העובדה שנובל ודלק מחזיקות בידיהן 16 ו-22 רישיונות לחיפושי נפט, בעוד שלפי החוק אמור מספר הרישיונות המקסימלי להיות 12. היוזמה בוועדת ששינסקי מתווספת לניסיונו של האוצר למנות שני נציגים מטעמו למועצת הנפט, הליך שנעשה במסגרת הצעת חוק ההסדרים שאושרה בממשלה.

שר התשתיות התנגד להוספת הנציגים וככל הידוע הביעו נציגי משרד התשתיות בוועדה התנגדות לבחינה מחדש של מדיניות חלוקת הזכויות. את משרד התשתיות מייצגים בוועדה המנכ"ל שאול צמח והממונה על ענייני הנפט הד"ר יעקב מימרן. בוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי חברים שני נציגי האוצר, הממונה על התקציבים אודי ניסן ומנהל רשות המסים יהודה נסרדישי ופרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה.

יש לציין, עם זאת, כי לפני שוועדת ששינסקי החלה בעבודתה עלתה גם במשרד התשתיות יוזמה לשנות את הליכי חלוקת הרישיונות. הרעיון המרכזי שנדון במשרד התשתיות היה ליצור הליך תחרותי במקרים שבהם כמה גופים "רציניים" יתמודדו על רישיון אחד.

3 סוגי חלוקה

הזכויות לחיפושי נפט מתחלקות לשלושה סוגים ומחולקות על פי מדיניות שנקבעה בחוק הנפט מ-1952. על פי מדיניות זו, צריכים מבקשי הזכויות להוכיח יכולת מקצועית וכלכלית מתאימה. הבקשות נבדקות על ידי צוות גיאולוגים ורואה חשבון ובדרך כלל זוכה המבקש בעל הנתונים הגבוהים ביותר מבחינת תוכנית העבודה והניסיון המקצועי בקידוחים.

על חלוקת הזכויות מחליט הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות על פי המלצות מועצת הנפט, שבה תשעה חברים הממונים על ידי שר התשתיות. בראש המועצה עומד כיום ראש מועצת אריאל רון נחמן ואישי ציבור שאינם בעלי ידע מקצועי. הממונה הוא גם בעל הסמכות הבלעדית להחליט על שלילת זכויות, הארכת תוקף והעברת זכויות. על החלטות הממונה ניתן לערער לשר התשתיות.

במשך שנים רבות לא עוררה מדיניות זו מחלוקת פומבית בגלל העניין המועט ברישיונות. ואולם מאז תגלית "תמר" בינואר 2009 גאה הביקוש לזכויות. רוב אילי ההון בישראל מעורבים כיום בתחום חיפושי הנפט.

בעקבות הביקוש והביקורת הגוברים פרסם הממונה הנוכחי ד"ר יעקב מימרן שורת תנאי סף חדשים שהקשו מאוד את דרישת הוכחת היכולת המקצועית והכלכלית. בין השאר דרש מימרן כי כל קבוצה המבקשת זכויות ברישיון ימי תכלול מפעיל קידוחים בעל ניסיון מקצועי בקידוחים בהיקף 100 מיליון דולר וכי הקבוצה תהיה בעלת הון עצמי ונכסים נזילים בהיקף 50 מיליון דולר.

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי "ועדת ששינסקי לא תדון בנושא חלוקת רישיונות הנפט, זה אינו חלק מהמנדט שלה. הנושא נשקל במשרד".

האוצר: לא לאפשר לדלק לבחור רישיונות

מוקד חדש של חיכוך בין האוצר לקבוצת דלק של יצחק תשובה: גורמים הקשורים לאוצר סבורים שאין להתיר לקבוצת דלק להחליט אילו רישיונות תחזיר למדינה ובאילו רישיונות תמשיך להחזיק. לפני חודשיים פורסם בעיתונות כי משרד התשתיות דורש מקבוצת דלק ומנובל אנרג'י להחזיר למדינה עשרה רישיונות. ההתנגדות הנוכחית באוצר נוגעת לכוונת נובל ודלק לבחור בעצמן את הרישיונות שיוחזרו, ולעשות זאת רק בסיום ניתוח הבדיקות והסקרים שיראו אילו מהרישיונות אינם בעלי סיכוי גבוה לתגליות מסחריות. גורמים הקשורים לאוצר טוענים כי מדובר בהתנהלות לא הגיונית מבחינה כלכלית וכי המדינה היא זו שצריכה להחליט אלו רישיונות יוחזרו. לדברי אותם גורמים, "אין שום סיבה לתת לדלק ולתשובה עדיפות בבחירת הרישיונות, על חשבון זכותם של מחפשים אחרים". בדלק ובנובל טוענים כי הליך בחירת הרישיונות שיוחזרו נעשה בתיאום עם משרד התשתיות הלאומיות ובאישורו.

הרקע לדרישה הוא סעיף 17(ב) לחוק הנפט הקובע כי "לא יהיה לאדם אחד יותר מ-12 רישיונות, ולא יהיו לו רישיונות על שטח כולל העולה על 4 מיליון דונם, אלא באישורה המוקדם של המועצה.

קבוצת דלק, באמצעות שותפות דלק קידוחים, היא בעלת זכויות ב-22 רישיונות בשטח כולל של 7.7 מיליון דונם. נובל אנרג'י היא בעלת זכויות ב-16 רישיונות בשטח כולל של 6.1 מיליון. בנוסף לזכויותיהן ברישיונות יש לדלק ולנובל זכויות בארבע חזקות: תמר, דלית, נועה ואשקלון (מאגר מרי B של ים תטיס ע"ב).

 22