הושג הסדר טיעון בפרשת זיהום נחלי שפירים ואיילון בשפכים

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו המדינה תחזור בה מהאישומים נגד כל הנאשמים שנותרו בתיק - למעט מועצת באר-יעקב, עליה יוטלו עונשים מוסכמים

הושג הסדר טיעון בפרשת התביעה הפלילית בעקבות זיהום נחלי שפירים ואיילון בשפכים, שהגיש ה'משרד להגנת הסביבה' נגד חברת 'מהדרין' שבראשה עומדים יונתן בשיא וגיא בינשטוק, ראש עיריית רמלה מר יואל לביא, המועצה המקומית באר יעקב, ראש המועצה לשעבר יואל רפאל, איגוד ערים איילון לביוב ונתבעים נוספים. בתום מסכת משפטית שנמשכה קרוב לעשור הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו המדינה תחזור בה מהאישומים כנגד כל הנאשמים שנותרו בתיק למעט כנגד מועצת באר יעקב אשר עליה יוטלו עונשים מוסכמים וביניהם קנס בסך 300,000 שקל .

בכתב האישום נטען, בין היתר, כי מתקן טיהור השפכים האזורי, המופעל על ידי חברת 'מהדרין' וקולט את שפכי מועצת באר יעקב, בתי החולים 'אסף הרופא' ו'שמואל הרופא' ומתקני הצבא בצריפין, הביא לגלישת קולחים לנחל 'שפירים' וממנו לנחל 'איילון' תוך יצירת מפגעי ריח, זיהום מקור מים וסיכון איכות מי התהום. במהלך המשפט התברר כי בתקופת המנדט הוקם באזור מתקן לטיהור השפכים ממחנות הצבא הבריטי בצריפין ועם קום המדינה הועברו השטחים למשרד הביטחון. לאחר חלוף שנים אמנם שודרג המתקן לרמה שהתאימה לשנות השמונים ואף הופעל בהצלחה עד להדרדרותו ביחס לטיפול המודרני המקובל כעת בשפכים.

עורך הדין מוטי רינקוב ממשרד 'משה נסים, רינקוב, סנדרוביץ' שמשרדו מתמחה בייצוג נתבעים בתחום איכות הסביבה ואשר ייצג בתביעה את קבוצת "מהדרין - פרי אור" הסביר: "בשנים האחרונות קיימת מגמה עיקבית של הקשחת עמדות מצד המשרד להגנת הסביבה המאיים באכיפה פלילית בגין עבירות בתחום איכות הסביבה והדבר ניכר בעלייה במספר התביעות הפליליות המוגשות בתחום זה ברחבי הארץ ובהכרות טובה יותר של בתי המשפט עם הסוגיות הרלבנטיות". לדבריו: "המגמה היא חיובית וחשובה במישור הציבורי אולם המשרד לאיכות הסביבה אינו הגורם השלטוני היחיד המעורב באירועים בשטח ובמקרים רבים נוצר מצב אבסורדי בו משרד ממשלתי אחד מורה לבצע דבר מסויים ואילו המשרד לאיכות הסביבה יגיש כנגד האזרח או החברה המעורבת תביעה פלילית בגין אותו האירוע. כאשר מקרים כגון אלה מגיעים לבתי המשפט הם מביאים לבזבוז זמן שיפוטי יקר של כל המעורבים וגורמים עוול אמיתי לאזרח".

בתביעה הגדולה שהסתיימה כעת המדינה היא שביקשה בעבר מחברת 'מהדרין' לנסות ולהשתמש בשפכים מטוהרים להשקיית הפרדסים כמודל חדשני מאוד באותה העת. במהלך השנים המתקן אף שודרג בהשקעה כספית כבדה עבור איגוד הערים והיווה פתרון אזורי ברמה גבוהה. בהמשך גדלו כמויות הביוב וגם הוחמרו דרישות האיכות מצד משרד הבריאות באופן שהמתקן ההיסטורי לא התאים עוד.

במהלך דיוני ביהמ"ש, הנמשכים מזה שנים בפני שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הגב' זהבה בוסתן, הופיעו עדים רבים ביניהם עובדי ה'משרד להגנת הסביבה', מהנדסים ומומחים רבים. מר יואל לביא, ראש עיריית רמלה העיד בין היתר על החשיבות שהיה על המדינה לייחס לשימוש במגוון רחב של שימושים במי קולחין כדי שלא יגרם בזבוז במשאב. המהנדסת המחוזית לבריאות הסביבה במשרד הבריאות העידה כי מדובר במתקן מיושן שצריך להסגר וכי ההיתרים שניתנים לו הם כדי שלא לפגוע בפעילות ההשקייה של חברת 'מהדרין' בגלל חשיבות השמירה על שטחי הפרדסים הירוקים.

במהלך העדויות העיד מנכ"ל חברת 'מהדרין', מר גיא בינשטוק על נסיונותיו להקים מתקן טיהור שפכים מודרני כפרוייקט מסחרי ובאופן שיפתור את בעיית הביוב של הישובים, מאמצים שמינהלת הביוב עצרה. באופן שרשות שלטונית אחת עוצרת את המהלכים ובמקביל המשרד להגנה על הסביבה דורש פתרון ומאיים בפלילים וזאת בלא תיאום מינימלי בין רשויות השלטון בינן ובין עצמן.

המשרד להגנת הסביבה יוצג ע"י עו"ד ליאורה סבירסקי, עו"ד מוטי רינקוב ייצג את חברת מהדרין, "איגוד ערים איילון" יוצג ע"י עו"ד יוסי מסר, עו"ד יובל דמול ייצג את "מועצת באר יעקב", עו"ד נחמני ייצג את מנכ"ל האיגוד, עו"ד קופלר ייצגה את יו"ר האיגוד הקודם (ת.פ. 1085/02).