תשואות מעולם אחר

רמת התשואות באיגרות חוב של מדינות חזקות, או לפחות כאלה שנתפסות כחזקות בעיניי המשקיעים, היא נמוכה מאוד. זאת, לאחר שבשנה-שנתיים האחרונות עשו האג"ח הללו מהלך מרשים של עליות מחירים וירידה מקבילה בתשואה לפדיון.

אג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים מעניקה תשואה שנתית לפדיון של 2.6%, האג"ח המקבילה של ממשלת גרמניה מעניקה 2.3%, ואילו זו היפנית מציעה תשואה שנתית של 0.9%. לא אטרקציה גדולה, בלשון המעטה.

השפל הזה בתשואות האג"ח בנקודת הזמן הנוכחית, משתלב, כמובן, עם הריביות נמוכות ביותר שקבעו הבנקים המרכזיים. בארה"ב: 0%-0.25%; בגרמניה: 1%; וביפן: 0.1%.

לעומת זאת, במדינות שנחשבות לחלשות הרבה יותר, גם התשואות גבוהות בהרבה. ביוון, למשל, התשואה השנתית לפדיון על אג"ח באירו ל-10 שנים עומדת על לא פחות מ-10.6%, והיא ודומותיה יכולות להתאים לחובבי הסיכונים שבין הקוראים.

אבל יש גם מדינות שמהוות מעין דרך ביניים. מדובר בשורה של מדינות מתעוררות, שבהן רמת התשואות לפדיון היא גבוהה הרבה יותר גם משום שהריבית בהן נוכח האינפלציה המקומית, או מסיבות אחרות, גבוהה בהרבה מזו השוררת במדינות המפותחות החזקות. בין המדינות האלה ניתן למנות את ברזיל, מקסיקו וטורקיה.

את החשיפה אליהן ניתן לעשות הן במטבע המקומי, ואז באה לידי ביטוי הריבית הגבוהה שלו, והן באמצעות אג"ח דולריות שהן הנפיקו, ואז התשואה, כמובן, נמוכה יותר.

כך, למשל, אג"ח של ממשלת מקסיקו במטבע מקומי (מח"מ 5.8 שנים) נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 6.3%, בעוד אג"ח שלה הנקובה בדולר (מח"מ 6.8 שנים) נסחרת בתשואה של 3.8%. דוגמא בולטת נוספת היא אג"ח של ברזיל שבמטבע המקומי תשואתה 9.1%, בעוד שהאיגרת הדולרית בעלת מח"מ דומה נסחרת בתשואה דולרית של 2.6% בלבד.

באוקטובר 2009 פרסמנו כאן במדור כתבה תחת הכותרת "רחוק יותר, רווחי יותר", והצבענו על העניין הרב באג"ח של מדינות שווקים מתעוררים. ואכן, התשואה שהפיקו המשקיעים באג"ח של המדינות האלה הייתה גבוהה מאוד.

מאז ראשית 2010 הניבו האג"ח הממשלתיות של מקסיקו יותר מ-10%, אלה של ניו זילנד כ-25%, האג"ח הטורקיות: כ-45% ואלה של ברזיל מעל 55%! כל זאת, במונחים דולריים, ומכיוון שלא חל שינוי ממש בשער השקל מול הדולר, זוהי בקירוב גם התשואה השקלית שהושגה.

אבל האם גם כיום עדיין כדאי להשקיע בהן? פחות מבעבר, כנראה, אבל עדיין יש הגיון בהשקעה בהן, ולו רק מבחינת עקרון הפיזור. איגרות החוב הללו עדיין מספקות תשואה גבוהה, ומכאן - פוטנציאל לרווחי הון בתסריט של הורדת הריבית, ורווחי שער למקרה של התחזקות המטבע שלהן ביחס לשקל.

שתי אפשרויות השקעה

את ההשקעות בשווקים האלה ניתן לעשות גם באמצעות תעודות סל. נביא לכך שתי דוגמאות. אחת של תעודה שמשקיעה באג"ח של המדינות האלה אך רק באג"חים הנקובים בדולר, והשנייה שמשקיעה באג"ח של פירמות במדינות שונות ובמטבעות שלהן.

JPMorgan USD Emerging Markets Bond Fund (EMB) היא קרן סל (ETF) שעוקבת אחר מדד JPMorgan EMBI Global Core Index, המכיל מגוון של איגרות חוב נקובות בדולר של מדינות משווקים מתעוררים, ושל חברות שנמצאות בבעלות מלאה של המדינה או בערבות מלאה של המדינה בה הונפקו.

מדד היחס מכיל אג"ח מ-30 מדינות, כאשר המדינות המובילות במשקלן במדד הן ברזיל, מקסיקו, פיליפינים, רוסיה וטורקיה. הקרן משקיעה ב-65 איגרות חוב והיא בעלת תשואה פנימית משוקללת לפדיון של 5.2%, ומח"מ משוקלל של 7.3 שנים. היקף נכסי הקרן עולה על שני מיליארד דולר ודמי הניהול מסתכמים ב-0.6%.

PowerShares International Corporate Bond Portfolio (PICB)

היא קרן סל (ETF) שעוקבת אחר מדד S&P International Corporate Bond Index המכיל מגוון של אג"ח בדירוג השקעה (Investment Grade) של מנפיקים מחוץ לארה"ב במגוון של מטבעות: דולר אוסטרלי, ליש"ט, דולר קנדי, אירו, ין יפני, פרנק שוויצרי, קורונה דנית, דולר ניו זילנדי, קרונה נורבגית וקרונה שבדית.

כך שבקרן הזו המשקיע נחשף מעבר לסיכון הקונצרני של המנפיק, גם לסיכון המטבעי של התחזקות הדולר כנגד המטבעות השונים. הקרן משקיעה ב-33 איגרות חוב והיא בעלת תשואה שנתית פנימית משוקללת לפדיון של 3.2%, ומח"מ משוקלל של 6 שנים. היקף נכסי הקרן הוא כ-5 מיליון דולר בלבד, מאחר שמדובר במוצר חדש שהושק ביוני השנה. דמי הניהול מסתכמים ב-0.5%.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב, ואיל לזרוביץ' הוא מנהל השקעות קרנות בחו"ל. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק