עסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל יוצאת לדרך: ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב') את תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ב-20 מטוסי F-35, בסכום כולל של 2.75 מיליארד דולר. מדובר בעסקה במטוס חמקן שנחשב למתקדם בעולם. בכוחו לתקוף מטרות מרוחקות בלי להתגלות במערכות מכ"ם והוא צפוי להגיע לישראל ב-2015. מחירו של כל מטוס כ-96 מיליון דולר. במסגרת העסקה ישראל תרכוש גם מדמי טיסה לאימון הטייסים; תקים האנגרים חדשים; ותכשיר צוותי תחזוקה.
ועדת הכספים נתנה מוקדם יותר היום למשרד הביטחון הרשאה להתחייב בפני יצרנית המטוס, "לוקהיד-מרטין", בהיקף של 13.3 מיליארד שקל. מדובר בעסקת הנשק היקרה בתולדות מדינת ישראל. נוסף על הצטיידות במטוס החדיש.
הדיון של ועדת הכספים התקיים בזמן פגרת הקיץ של הכנסת נוכח בקשה של משרד הביטחון, וזאת כדי להאיץ את קידום העסקה. ביום חמישי האחרון אושרה העסקה גם בקבינט הביטחוני, לאחר שבדיון ייצגו את מערכת הביטחון מנכ"ל המשרד, אודי שני; הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן.
המנכ"ל שני אמר בדיון כי המטוס העתידי של חיל האוויר הישראלי הוא מהמתקדמים בעולם, בעל יכולות מבצעיות במעגלים קרובים ורחוקים "שמעניינים אותנו מאוד", כדבריו.
בסקירות שמסרו נציגי מערכת הביטחון לחברי ועדת הכספים נאמר כי למרות עלותו הגבוהה של המטוס לא תהיה פגיעה בסעיפים אחרים בתקציב המדינה, וכי חלקה הגדול של העסקה ימומן מכספי הסיוע האמריקני. לדברי היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל, תא"ל מהרן פרוזנפר, כ-150 מיליון שקל מתקציב הביטחון יופנו לטובת השלמת עסקת הרכש הגדולה. הוא הוסיף וציין כי מימון עסקת הענק ייפרס על פני כ-8 שנים.
האיום האיראני
המנכ"ל שני הוסיף כי ייתכן שבעתיד ישראל תבקש לבצע רכש נוסף של מטוסים מסוג זה. גורמים ביטחוניים העריכו בימים האחרונים כי בעשור הקרוב ישראל תנסה להצטייד בשתי טייסות נוספות של אף-35, ועד לכדי מצב שבו יימצאו בידי חיל האוויר כ-75 מטוסים מסוג זה.
שני הסביר את הצורך במטוסים אלה באיומים הרלוונטיים שאיתם יצטרך להתמודד חיל האוויר בשנים הקרובות, ועל אף שלא נקב בכך מדויק התכוון בעיקר אל איום הגרעין האיראני: "המטוסים שלנו מתיישנים ונצטרך להחליף אותם", אמר שני.
חוד החנית של חיל האוויר מבוסס כיום על מטוסי קרב מסוג אף-15 ואף-16. בשנים האחרונות הוא הצטייד בגרסאות המתקדמות ביותר של מטוסים מסוג זה. השיפורים שנעשו בהם מאפשרים למטוסים אלה לטוס למרחקים גדולים; לשאת חימוש רב ומגוון; והם מצוידים במערכות טכנולוגיות הכוללות רכיבים ללוחמה אלקטרונית ומכ"מים משוכללים - רובם תוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות.
למרות הרכש הנרחב, שהוא חסר תקדים בהיקפו, טרם התברר לחלוטין חלקה של התעשייה הביטחונית הישראלית בתוכנית. עובדה זו גורמת ללא מעט מורת רוח בקרב חלק מבכירי התעשיות הביטחוניות המקומיות. למשל חברת "רפאל", שמפתחת מערכות לחימה מתקדמות וטרם הובהר לה אילו מערכות, אם בכלל, היא תוכל להתקין במטוס. תחושת התסכול בחברות אלה גוברת בעיקר על רקע החשש שאם לא תהיה להן דריסת רגל בטייסת החמקנים הישראלית, הן לא יוכלו לשווק את תוצרתן לחילות אוויר זרים, שעתידים אף הם להצטייד במטוס המתקדם.
גורמים המקורבים לנושא ידעו לספר באחרונה כי הבעייתיות שבשילוב מערכות ישראליות במטוסים אלה נובעת בעיקר בשל טכנולוגיה מסווגת שהובילה היצרנית "לוקהיד-מרטין", המקשה על שילוב מערכות שאינן אורגניות. כך, מקומה של רפאל עשוי להיפקד גם בכל הקשור לאופן החימוש, משום שטילים למיניהם אמורים להיות מותקנים בתוך גוף המטוס על מנת לשמר את תכונותיו החמקניות.
גורמים ביטחוניים ידעו לומר כי מבנה המטוס לא מאפשר הכנסת טילים ופצצות תוצרת מקומית בשל היעדר מידות מתאימות, וכי נשיאת טילים אלה על כנפי המטוס, כנהוג במטוסי הקרב הקיימים, עשויה לגרום לחמקן לייצר חתימת מכ"ם שתנווט אליו טילי נ"מ.
המרוויחות בינתיים - אלביט ותע"א
כפי שנראה כרגע, המרוויחות מן העסקה בקרב התעשיות הביטחוניות בישראל הן התעשייה האווירית וחברת אלביט מערכות. על פי סיכומים שנעשו לפני חודשים אחדים בין בכירים בתעשייה האווירית לבכירים בחברת "לוקהיד-מרטין", כ-800 זוגות כנפיים למטוסים אלה ייוצרו במתקני התעשייה האווירית בהיקף של מיליארד דולר. חברת אלביט מערכות תייצר לטייסי האף-35 את הקסדות.
בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים, ולא במנותק מהביקורת שנשמעת בשלב זה בחדרי חדרים בתעשיות הביטחוניות, אמר מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני כי בעקבות הזמנת המטוסים ייחתמו עם התעשיות המקומיות הסכמים לשיתופי פעולה בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל. גורמים ביטחוניים אמרו היום ל"גלובס": "ישראל מרוויחה בגדול מהעסקה הזאת, ועדיין יש את מי שמתבכיין. אנחנו קונים אותו בכסף אמריקני, מקבלים שיתופי פעולה עתידיים בהיקפים של מיליארדי דולרים, ועדיין מתלוננים. שיתופי הפעולה האלה יכולים לעודד עסקאות המשך בגלל החשיפה של האמריקנים לפריטים שמיוצרים בשוק הישראלי. אם הפריטים יעמדו במדדי האיכות והמחיר - יש לאן להתקדם הרבה מעבר".
בכירים באוצר, שביקרו בשבועות האחרונים את העסקה ואת תהליך קבלת ההחלטות במסגרתה, כמו גם בעלי תפקידים בחלק מהתעשיות הביטחוניות, משדרים תחושת החמצה נוכח העובדה שישראל העדיפה כבר לפני שנים להיות שותפה זוטרה במיזם. זאת על אף שהוצע לה להצטרף בתמורה ל-200 מיליון דולר לקונסרציום, מה שיקנה לה מעמד של שותפה בכירה, אך ישראל העדיפה להיות על תקן של משקיפה: "זה חטא ההיבריס שלנו. קבע מי שקבע אז במשרד הביטחון, שגם אם ישראל לא תשים על הפרויקט הזה שקל, האמריקנים ירצו לתת לה את המטוס במחיר סביר, כי חיל האוויר שלה הוא מקדם מכירות מצוין. בתמורה על היוהרה הזאת היא קיבלה את העסקה היקרה בתולדותיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
