לפניו המבול

מבול? סופת שלגים? אולי. גיא נתיב, במאי הסרט "מבול", שזכה ביום ה' האחרון בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה (וב-100 אלף השקלים שבצדו), החמיץ את הקרנת הפרמיירה שהתקיימה יום קודם לכן, כשהמטוס, שהיה אמור לקחת אותו מקנדה לישראל עם העותק הסופי של הסרט, קורקע בשל מזג אוויר קשה, שלווה בסופות שלגים. בראיון ראשון לאחר הזכייה, מספר נתיב ל"גלובס" כי לא היה חסר הרבה כדי שייעדר גם מטקס חלוקת הפרסים בערב הנעילה של הפסטיבל, שבו היה למנצח.

נתיב: "הייתי בהסתבכות טרנס-אטלנטית. תראה איך יום אפור הפך ליום מדהים. אחרי ש-24 שעות לאחור הייתי תקוע במטוס ארבע שעות עם העותק הסופי של הסרט, ובא לי לבכות. כל מה שחשבתי עליו הוא איך אני מגיע לפרמיירה. ממש לא חשבתי שאזכה, במיוחד אחרי שערן ריקליס ("שליחותו של הממונה על משאבי אנוש") לקח את פרס אופיר. את שאר הסרטים לא ראיתי. ניסיתי לעלות על טיסות אחרות, אבל כל הטיסות היו מלאות. בסוף טסתי מקנדה לסרביה במטוס ישן עם מאפרות, ובדרך המטוס עצר בקפריסין, כדי להעלות עוד נוסעים. ואז הטיסה התארכה בעוד שש שעות. זה מה שעברתי. אבל הפרס - זה שווה את הכול".

אם היה ניתן פרס למפיק השנה בקולנוע, היו לבטח זוכים בו המפיקים של "מבול" - חיליק מיכאלי, אברהם פרחי ותמי ליאון, שבנוסף לסרט הנ"ל, כל הסרטים האחרונים שהפיקו ושהשתתפו בפסטיבל בחיפה זכו בפרסים הראשונים (ראו טבלה): "חמץ", "לנין באוקטובר", ו"בין השמשות" (זכה בציון לשבח).

נתיב: "עבדנו על התסריט הרבה שנים ועברנו איתו הרבה מפיקים. בסוף באנו לחיליק (מיכאלי, ששיתף עם נתיב פעולה בעבר כשהפיק את "זרים", מ"ש) כשאנחנו שפופים וחסרי אמונה. זה היה בחודש דצמבר שעבר, והוא אמר לנו -'חבר'ה, בפברואר מצלמים. בעוד חודשיים'. הוא מפיק שלא רואה בעיניים. הוא לקח אותנו על חשבונו לשוק הסרטים בפסטיבל ברלין, ויצאנו מפגישות על כוס קוקה קולה עם מפיקים גרמניים וקנדים, וחזרנו עם השקעות".

"מבול", כמו "זרים", התחיל כסרט קצר שלימים הפך לפיצ'ר. ממה זה נובע, מתחושת חוסר המיצוי של עוצמת הסיפור?

"אין כמו סרט קצר טוב כבסיס לפיצ'ר. סרטים שעובדים בפורמט של סרט קצר, והקונספט שלהם מאוד מובהק, יצליחו גם כסרט באורך מלא. אבל הסרטים הבאים שלי יהיו מחומרים חדשים. אני חוזר לשתף פעולה עם ארז תדמור בסרט "הבן של אלוהים", שהוא דרמה קומית פיוטית. שנינו כתבנו, ושנינו גם מביימים. אני מאוד אוהב לעבוד בצמד. אני לא מסוגל לכתוב לבד, זה מרגיש לבד מדי וזה קצת מלחיץ אותי. באשר לבימוי, הבנאדם היחיד שאני יכול לביים איתו זה ארז. אנחנו חברים ועובדים ביחד עוד מימי התיכון".

לקחת לא מעט הימורים בסרט הזה: ליהקת לתפקידים ראשיים את יואב רוטמן, ילד בן 13 ללא ניסיון משחק, שאמור היה והצליח להחזיק את הסרט על כתפיו, ואת רונית אלקבץ כאם חלשת אופי, תפקיד שאינו טבעי עבורה.

"נעשתה על-ידי כל אחד מהשחקנים עבודה קשה. הם כולם שחקנים מופלאים. רונית אלקבץ עשתה תפקיד שהיא לא רגילה אליו. היא הלכה לגני ילדים, היא התרככה. משהו מאוד התרכך בה. היא עשתה עבודה מדהימה. מיכאל מושונוב הוא בעיניי שחקן מחונן, הוא התרחק מליצור את האוטיסט הקלישאתי. צחי גראד עשה תפקיד מלא רגישות. יואב רוטמן הוא מבוגר בגוף של ילד. הוא איש. הלוואי שהיה לי ילד כזה. ילד בן 45".

על-פי דיווחים של הנהלת הפסטיבל, חלה עליה של כ-10% במכירות הכרטיסים בהשוואה לפסטיבל אשתקד, וכי בסך הכול נמכרו במהלך שמונת ימי הפסטיבל יותר מ-45 אלף כרטיסים. עוד עולה על-פי הנתונים כי ההכנסות השנה ממכירת כרטיסים נאמדות בכ-2 מיליון שקל.

לא משלמים ליוצרים הישראלים

וזה הזמן להעלות נקודה למחשבה: פסטיבל חיפה, כמו כל פסטיבל קולנוע בינלאומי הנערך בישראל, מתפאר במקום המכובד הניתן לסרטים ישראלים ברפרטואר הפסטיבל: השנה, למשל, השתתפו בחיפה 70 סרטים תוצרת בית - כמחצית מכלל הסרטים המשתתפים.

אפשר לפרש זאת כרצון אמיתי של קברניטי הפסטיבל לקדם את הקולנוע הישראלי, ואפשר, וגם רצוי, לראות את התמונה הכוללת: סרטים ישראלים בפסטיבל מהווים אפיק הכנסה משתלם ואף נוח, מהסיבה הפשוטה שפסטיבלי הקולנוע בישראל אינם משלמים ליוצרי הסרטים הישראלים אפילו לא שקל. מדוע? מפני שאפשר שלא לשלם. מכירים יוצר ישראלי שלא ירצה שסרט שלו ישתתף בפסטיבל קולנוע בינלאומי המתקיים בישראל? אנחנו לא. הלכה למעשה: ככל שפסטיבל מקרין יותר סרטים ישראלים, כך גדלות הכנסותיו.

כדי לשנות את המצב הקיים ובמהרה, על מועצת הקולנוע להתנות את העברת התקציבים הציבוריים לפסטיבלים מול הבטחת תשלום ליוצרים שסרטיהם מוקרנים בפסטיבלים. עד שהדבר יקרה, אם בכלל, מומלץ לכל אחד מ-12 מנהלי הפסטיבלים לשאול את עצמו: מי מקדם את מי? הפסטיבלים את הקולנוע הישראלי, או שמא יוצרי הסרטים הם אלה המקדמים את הפסטיבלים - הן בזכות יצירתם והן בשל חולשתם.

רשימת הזוכים

הסרט העלילתי:

"מבול", במאי: גיא נתיב

סרט ביכורים עלילתי:

"בין השמשות", במאי: אלון זינגמן

הסרט התיעודי:

"התליין", בימאים: נטעלי בראון ואביגיל שפרבר;

"בגוף שלישי", בימאים: ארתור יעקובוב ושרון אטיאס

צילום בסרט עלילתי:

"מבול"

שחקנית בסרט עלילתי:

אורנה פורת, "התפרצות X"

שחקן בסרט עלילתי:

מרק איווניר, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"