את מי יאשימו ביום שישי?

"הפירות והירקות העלו את המדד" או "עליית הדיור שוב העלתה את המדד". סביר להניח כי ביום שישי הקרוב נוכל לקרוא את אחת הכותרות האלו לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן. אם נעקוב אחר הפרסום ההיסטורי של מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים נלמד שבכל חודש יש "אשם אחר":

השורה התחתונה היא שבכול חודש, גם בחודשים שבהם המדד בפועל נמצא בגבולות התחזית, יש לנו "אשם" תורן לגבי קצב האינפלציה -"זה בגלל הממשלה שהעלתה מיסים על הסיגריות/דלק/מים","זה בגלל מזג האויר שפגע ביבולים","זה הכל בגלל הנדל"ן". אם כל חודש יש אשם אקסוגני אחר, אולי זה בכלל לא אקסוגני, אלא אינהרטי (פנימי)?

האם אתם מתארים לעצמכם מצב שבכלכלה מדשדשת תעלה הממשלה את מחיר הלחם בפיקוח? האם בכלכלה מדשדשת הירקנים ורשתות השיווק היו מעיזים לבקש כ-15 שקלים לקילו עגבניות (ולשמור על רווח של מאות אחוזים)?

בעקבות עליות המחירים שנרשמו השנה רק מתבקש שנראה שוב את סיבוב האיגרוף העונתי בין ההסתדרות לאוצר. תוסיפו לסביבת הכלכלה הנוכחית עלייה שבין 1.5-10% בשכר הסקטור הציבורי, ותקבלו שוק שמתחמם עוד יותר.

אגב, עוד לא ציינו את שוק הסחורות הרותח, את הכותנה שבשיא, הסוכר והנפט שמטפס (במקרה הזה הם אכן אקסוגניים).

מדינות העולם

העולם נחלק כיום לשני גושים: "הגוש המאט" ו"הגוש הצומח". "הגוש הצומח", ברובו שווקים מתעוררים הוא קבוצת כלכלות שחזרו למאפיינים כלכליים של טרום משבר. הכוונה היא ששוק המניות קרוב לרמתו ב-2007, ורמת הצמיחה והאבטלה דומה גם היא לזו שלפני המשבר. "הגוש המאט", אלו הן ארה"ב, יפן ומרבית גוש האירו. במדינות האלו האבטלה גבוהה, הצמיחה איטית ושוק המניות רחוק בעשרות אחוזים מרמתו לפני המשבר. האבחנה הזו חשובה כי ישראל שייכת כמובן ל"גוש הצומח", ושם מעלים ריביות.

בשווקים דומים לישראל (לדוגמא טיוואן, דרום קוריאה וצ'ילה), ניתן לראות כי הריבית הממוצעת נמצאת באזור ה-2%, בדומה לריבית הנוכחית בשוק.

אך המידע המעניין מהטבלה הוא שכל המטבעות התחזקו באותה עוצמה. בברזיל התחזק המטבע בשיעור הנמוך ביותר, וזה למרות הריבית האטרקטיבית ביותר שנהוגה שם.

האם מדינה קטנה יכולה באמת להשפיע על שערי המטבע שלה לאורך זמן או האם המגמה נקבעת על ידי הגושים העולמיים. כפי הנראה התשובה היא שהמגמה נשלטת על ידי יחס המסחר בין ארה"ב, סין ואירופה, וכל השאר זה אפקט משני בלבד.

מלחמת מטבעות מול בועת נדלן

אז אם פישר, אחד הנגידים המוערכים ביותר בעולם, מבין שבטווח הארוך התחזקות השקל נקבעת ממגמות עולמיות ופחות מקצב העלאת הריבית הנוכחית, במה יבחר להלחם? האם יבחר להלחם בהתחזקות המטבע לגביו יש לו השפעה מועטה, או שמא יבחר להלחם בבועת נדל"ן ואינפלציה שעלולה להתפתח. עם ריבית של 2%, ואינפלציה של כ-3%, הרי שהריבית הריאלית במשק במשך שלילית ומרחיבה.

ייתכן ואפילו מרחיבה מדי לאור הצמיחה הגבוהה ומשק שנמצא כמעט בתעסוקה מלאה. נכון, והעלאת ריבית לא תצליח להתמודד מול עליית מחירי הסחורות (תהיו מוכנים להפתעה בסעיף הביגוד) אך היא יכולה להשפיע על הביקושים המקומיים למוצרי הצריכה שמושפעים מאותם סחורות. גם העלאת ריבית של 0.25% לא תעצור את רכישת הדירות להשקעה, אך מהלך משולב של הממשלה בצירוף הטון החד משמעי בו משתמש פישר ("פה לא תהיה בועת נדל"ן") יצליחו לבטח לקרר את השוק.

אני מניח כי פישר יבחר להתמודד מול הביקושים המקומיים שדה בו הוא יכול להשפיע באמת, ולכן פישר ימשיך להעלות את הריבית.

• הכותב מנהל את צוות השקעות חו"ל במנורה מבטחים פיננסים.
• האמור לעיל אינו מהווה המלצה לפעילות פיננסית מכל סוג והנוקט בה עושה זאת על דעתו שלו בלבד