ברוש: שטייניץ מעודד ספקולנטים; חוץ מזה לא עושה כלום

הנה תקציר לאנשי לשכת ראש הממשלה טרם הפגישה הצפויה בשבוע הבא עם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: נתניהו הולך לפגוש תעשיין מודאג ולחוץ, ששנתו נודדת נוכח צניחת הדולר והתייקרות הסחורות בעולם; הוא ישמע ממנו שיש לו שר אוצר שמסרב להפנים את המצב ועסוק בלהציק לנגיד השנה של המגזין "יורומאני"; נתניהו ישמע שרע כאן ואם מישהו לא ידפוק על השולחן ויתחיל לקבל החלטות ומהר - יהיה רע אפילו יותר.

ברוש עצבני ולא בכדי: הוא עוקב אחר הדולר, קורא את הנתונים, שומע את ייאושם של התעשיינים שמשלמים לו מדי חודש דמי חברות ומבין לאן נושבת הרוח. הוא מתעצבן אף יותר כשהוא שומע את שר האוצר, יובל שטייניץ, מתאר נופת צופים וטופח לעצמו על השכם בראיונות לעיתונים. זה השלב שבו הוא לא ממש בטוח שהוא ושטייניץ חיים באותה מדינה, באותה כלכלה. על זה הוא מתכוון לדבר עם נתניהו בפגישתם הקרובה.

"יש לי תחושה שיושבים בירושלים אנשים שחושבים שיש די בעצם האמירה שהמשבר הכלכלי עוד לא נגמר.

מבחינתם, בעצם השמעת האמירה הזו הם פתרו את הבעיה. הייתי מצפה למשהו קצת יותר פרקטי מדיבורים. שמישהו כאן יחליט כבר, יורה על צעדים פיסקאליים ויקל על היצואנים כי ממילא קשה להם: השווקים המסורתיים בארה"ב ובמערב אירופה ממותנים, שינוי לא נראה באופק, ובעיות במטבעות הזרים רק הופכות את הנטל לכבד מנשוא", אומר ברוש בראיון בלעדי ל"גלובס".

"הפסקתי לישון בלילה"

- כשאתה מדבר על "אנשים בירושלים", אתה מתכוון ליובל שטייניץ ולחבר יועציו?

"בפירוש. מבחינתי הוא האחראי על המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ולצערי הוא לא נוקט את הצעדים המתבקשים להצלת המצב. איני רוצה להיכנס לריבים הפוליטיים שלו, אך כשהוא מתבטא בתקשורת נגד הנגיד הוא מזיק לכלכלה הישראלית ומעודד ספקולנטים להמר על השקל הישראלי; במקום לפתור לנו את הצרות, הוא מגדיל אותן בעשרות מונים. אני לא יודע איך הוא ישן בלילה. במצב כזה הוא לא צריך לישון. כששער הדולר מאיים לרדת מתחת ל-3.50 שקל והנפגע הראשון יהיה היצוא הישראלי, שמביא 45% מכלל הצמיחה במשק, אני הפסקתי לישון".

בעיות השינה של שרגא ברוש מובנות: הוא מסתכל על מגמות בייצוא ורואה שחור בעיניים: "אחרי צמיחה בשלהי 2009 מסתמן היפוך מגמה. לזה מתווספות האטה בקצב הצמיחה, האטה בקליטת מועסקים חדשים, האטה ניכרת בהיקף המכירות בכרטיסי אשראי, במה לא. כל אלה הם אינדיקטורים משמעותיים שמעמידים בסכנה את קצב הצמיחה של המשק בסוף השנה ובשנה הבאה. ומה עושה שר האוצר? כלום. כולנו מפטפטים את עצמנו לדעת".

"הייתי רוצה שר אוצר אקטיבי"

- שטייניץ טוען שהוא שר אוצר מצוין.

"הוא לא צריך ממני אישור כדי להגיד את מה שהוא אומר. כל אחד חופשי להגיד את מה שהוא רוצה".

- ומה דעתך?

"הייתי רוצה לראות כאן שר אוצר אקטיבי, כזה שיוזם מהלכים: מקפיא את העלאת המסים למגזר העסקי; נוקט פעולות ממשיות להפשרה מיידית של קרקעות לבנייה של 100 אלף יחידות דיור נוספות; מטיל מיד מס על הספקולנטים, ומעודד משקיעים מוסדיים בארץ להשקיע חלק מכספם בשוקי העולם. ישראל היא המדינה היחידה בתבל שמשקיעה רק 6% מקרנות הפנסיה שלה בחו"ל, מדינות אחרות משקיעות בהיקפים של 20%-40%. זה כסף שמושקע לטווח ארוך, שבכוחו לבלום את ההידרדרות המתמשכת של הדולר".

ער לחרדות של בנק ישראל מהיווצרות של בועת נדל"ן, ברוש לא מבין מדוע שטייניץ ממאן להחליט על צעדים שבכוחם לפתור את מצוקת הדיור בארץ, בלי לגעת בריבית: "מדוע הוא לא מבטל את המס על מכירת דירות שניות למשך שנה או שנתיים? זה יכול לתמרץ אנשים למכור, להציע לשוק דירות פנויות וכך למתן את עליית המחירים. מהלך כזה היה יכול להוריד את הציפיות לאינפלציה ולשינוי מדיניות הנגיד בנוגע לריבית. התערבות כזאת היתה יכולה למנוע את ההידרדרות בשער הדולר ולייתר את רכישות הדולרים של הנגיד".

- אולי אתה יודע משהו ששר האוצר לא יודע?

"אני לא יודע שום דבר שהוא לא יודע. הנתונים הם אותם נתונים, רק שאני מודאג יותר. אם אני הייתי במקומו, מלבד זה שלא הייתי ישן בלילה, הייתי מקבל מיידית החלטה על שורת מהלכים פיסקאליים".

"אני לא תמים"

ברוש פסימי. מתקשרים אליו קולגות ותעשיינים ומתלוננים: "בשבועיים האחרונים אני מקבל מהם טלפונים, מדברים על ייאוש. יש כאלה שאומרים לי שהם רוצים להתחיל לחסל קווי ייצור ולהעביר את העבודה לחו"ל, כי שם לפחות הם לא ימירו את הדולר בשקל, גם כך סיכויי הרווח שלהם יותר גבוהים שם. אבד להם כושר התחרות. אני שומע אותם ומתפוצץ", אמר.

- אז הבית בוער והגברת עושה מניקור?

"אין לי מושג. אפגוש את שטייניץ בשבוע הבא ואנסה לעודד אותו לפעול מהר. אבל אני לא תמים: משיחות שלי עם פקידים באוצר, יש לי הרושם שהם לא מבינים את חומרת המצב. לצערי, הראייה שלהם קצרת טווח, וזו לא ראייה מערכתית נכונה. לעמדות שלהם יש משקל משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות של השר הנוכחי, וכנראה זו הסיבה שמעדיפים שם לא להחליט. המחיר הוא מיליארדים לרעת הצמיחה במשק, אלפי עובדים שיפוטרו ולא ימצאו אחר כך מקומות עבודה חדשים".

- אתה מתאר אימפוטנציה.

"אתה בחרת להשתמש במילה הזאת. אני מעדיף להגיד שלא עושים שם כלום".

מלשכת שר האוצר סירבו להגיב על הדברים.