לקראת סוף המונדיאל, בעוד ערוץ 1 מתהדר בנוצות ה-HD שלו, כתבתי כאן שאחרי שתיאלם תרועת הפסטיבלים עוד יתברר כי התרומה החיובית היחידה של משדרי הגביע העולמי היא במענק על חשבון הרפורמה שהצליח הערוץ לחלץ מידי המדינה.
הציפייה למהפך מיידי על מסך ערוץ 1 היתה מוגזמת: קשה להרים הפקות חדשות מהיום למחר, ומלאי התוכניות הטובות ששווקו מחדש לצופים שחשבו להשתהות קצת בערוץ אחרי שידורי המונדיאל היה מראש מצומצם.
עכשיו נאבקים שם של על שעון נוכחות (דרישה הנחשבת ללגיטימית בכל מקום עבודה). מבלי להיכנס לעובי הקורה, ניתן לקבוע בוודאות כי אבטלה סמויה היתה שם המשחק בקרב רבים מעובדי רשות השידור.
כל מי שהזדמן אי פעם לאולפני ערוץ 1 יכול היה לראות לפחות 3 אנשים שאפילו להם אין מושג מה הם אמורים לעשות, אבל הם "בתקן".
עכשיו שוב מאיימים עובדי הרשות "להחשיך את המסך". ובכן, לא נעים לי לספר להם - אבל עלולים לחלוף כמה שבועות טובים עד שמישהו ישים לב.
במקביל קראתי שהיו"ר החדש, אמיר גילת, רוצה להפוך את רשות השידור ל"ירוקה". קשה לבקר מישהו שרוצה לעשות למען איכות הסביבה, אבל הלו, אתם רשות שידור - קודם כל תתחילו לעשות טלוויזיה טובה, אחר-כך תדאגו למיחזור.
וכך, בעוד העובדים נאבקים בשעון והיו"ר מתכנן מהפכה ירוקה, מפליגה הטיטניק מרוממה לעבר הקרחון שכבר נראה בבירור באופק, עוד רגע קט תתנגש בו, בעוד רב-החובל והמלחים מתקוטטים איזה שיר תנגן התזמורת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
