מנכ"ל הפטרוכימיים: "יש עוד הרבה מה לעשות בעולם האנרגיה"

"בסוף היום אתה לא מקבל הסברים אלא רק תשובה", אומר מנכ"ל המפעלים הפטרוכימיים, ערן שוורץ, בראיון ל"גלובס". כך הוא מתייחס לתקופה בת יותר משנתיים, במהלכה עיכבה המדינה את מימוש היתר השליטה שניתן לפטרוכימיים בבז"ן, כיוון שלא הייתה מרוצה מהשותפים שלה.

תחילה התבקשה הפטרוכימיים לוותר על השותפות עם גלנקור. אולם זה לא הספיק למדינה, ובעלי השליטה נאלצו לקנות החוצה גם את שותפיהם בחברת ההחזקות מודגל, קבוצת מנטפ בראשות ליאוניד נבזלין.

עם קבלת היתר השליטה נסללה הדרך למיזוג עם בז"ן בתחילת השנה. כעת שוורץ מתפנה לראשונה לספר על חברת ההחזקות המזוהה בעיקר עם דיוויד פדרמן, מי שנמנה על בעליה של קבוצת הכדורסל מכבי ת"א.

את פדרמן, אחד מבעלי השליטה במודגל, בעלת השליטה בפטרוכימיים, הכיר שוורץ בחברת עלית, בה עבד בין השנים 1991 ל-1997. "התחלתי לעבוד בעלית ככלכלן, ודי מהר עברתי להיות מנהל אגף תכנון כלכלה ובקרה, שעוסקת בתכנון האסטרטגי של הקבוצה", מספר שוורץ.

"המחלקה הזו הייתה חלק ממטה הקבוצה, ושם היה לי ממשק עם פדרמן, שהיה בעל השליטה בעלית באותה תקופה. בשנת 1997 מכר פדרמן את השליטה בעלית למשפחת שטראוס, והציע לי להיות מנכ"ל פדרמן החזקות, חברה פרטית שהחזיקה במודגל", משחזר שוורץ.

"בשנת 1998 רכשנו יחד עם יעקב גוטשטיין ואלכס פסל את השליטה במפעלים הפטרוכימיים, שבאותה נקודת זמן החזיקה ב-50% מכרמל אולפינים (כאו"ל). בסוף אותה שנה התמניתי לתפקיד מנכ"ל הפטרוכימיים, בגיל 32".

* אחרי 13 שנים בתפקיד, אתה לא מרגיש שמיצית?

"במהלך השנים האחרונות עמדתי בראש מערכת אשר פעלה להשלמתם של מספר מהלכים משמעותיים, שעיקרם רכישת השליטה בבית הזיקוק הגדול בישראל ומיזוג פעילות כאו"ל לתוך בית הזיקוק. תחומי האנרגיה והאנרגיה המתחדשת הם מרתקים, גדולים ומגוונים, ואני חושב שיש לי עוד הרבה מה לעשות ולאן לצמוח בעולם האנרגיה, ובכוונתי להמשיך בכך".

מבדים ועד קרקע בפולין

בשנת 2006, שנה לפני שהונפקה בבורסה, נכנסה הפטרוכימיים להשקעה בחברת ייצור הבדים אבגול, וכיום היא מחזיקה בה בשליטה משותפת ביחד עם יהושע גולדווסר. חומר הגלם של אבגול, נציין, הוא הפוליפרופילן שמיוצר בכאו"ל.

* מדוע בחרתם להשקיע בלקוחה שלכם?

"ראינו חברה עם צוות ניהולי טוב, שעובדת ביעילות, חושבת גלובלית ונמצאת בקו הראשון בטכנולוגיה שלה. ראינו פוטנציאל בהמשך הצמיחה של החברה, וכך אנחנו רואים אותה גם היום".

* כשעמדה בפני אבגול האפשרות להתרחב על-ידי רכישת פייברוויב, לא התלהבתם מהעסקה - למה?

"העסקה של פייברוויב הייתה יכולה להיות מאוד מעניינת אבל לא נטולת סיכונים. היא הייתה בתקופה בעייתית מבחינת המשבר הפיננסי העולמי, ולכן לא יצאה אל הפועל".

בסוף שנת 2007 ביצעה הפטרוכימיים, בהתאם לטרנד שהיה באותה עת, השקעה שלא כל-כך קשורה לתחום הפטרוכימיה. באמצעות חברה קפריסאית המוחזקות עם שותפים רכשה החברה קרקע בשטח של 227 דונם בקרקוב שבפולין, הנמצאת בתהליך הסבה לקרקע לבנייה. לעסקה נכנס גם בנק מערב-אירופי, שמלבד השקעה בהון גם העמיד הלוואה לפרויקט. כך, בשרשור הפטרוכימיים השקיעה בקרקע כ-10 מיליון אירו, תמורת 35% מהפרויקט.

* מה המצב בפרויקט נכון לעכשיו?

"תהליך ההסבה לקרקע לבנייה וקבלת היתר הבנייה התארך וטרם הושלם. בנוסף, הבנק שנכנס אתנו לפרויקט נקלע לקשיים במשבר הפיננסי, ולכן מעוניין לצמצם את פעילותו. הוצע לנו לקנות את חלקו בפרויקט וגם לרכוש את ההלוואה שלא בערכה המלא, מה שיכול להיות משמעותי. כרגע יש התמודדות מול הבנק, אבל אנחנו עדיין חושבים שלפרויקט יש פוטנציאל משמעותי".

* אחד הנכסים של הפטרוכימיים כולל גם החזקה היסטורית של אחוזים בודדים ברישיונות חיפושים, בהם ברישיון החיפושים הימי מד-יבנה. לא חשבתם להיכנס לפעילות בתחום שהפך ללוהט?

"ההחזקות ברישיונות היו בחברה כשרכשנו אותה. היינו שותפים בעבר לקידוח שבוצע במד-יבנה, ומאותה נקודה התמקדנו בפעילות בתחום הזיקוק והפטרוכימיה".

"חשוב לנו להיות במדדים המובילים"

על-אף מיזוג כאו"ל עם בז"ן ותוכניות הפיתוח העתידיות של בית הזיקוק, הכוללות חיבור לצינור הגז הטבעי והקמת הפצחן המימני, מניית הפטרוכימיים נסחרת היום במחיר דומה למחיר בו נסחרה בתחילת 2010.

* למה שוק ההון לא מתעניין בחברה?

"צריך לשאול את המשקיעים. התוכניות האסטרטגיות של בז"ן ושל אבגול צריכות להוביל את שתי החברות הללו למדרגות חדשות של איתנות פיננסית וצמיחה. ככל שהתהליכים הללו יבשילו ויתממשו, אני מאמין שהשוק יידע לבחון את זה, ומן הסתם השערים ידביקו לכיוון התוכניות העסקיות של החברה".

* אולי השוק חושש שאתם ממונפים מדי?

"אני לא חושב כך. ככל שבז"ן תתקדם ביישום האסטרטגיה, ההשלכות על מניית הפטרוכימיים עשויות להיות משמעותיות יותר מאשר על מניית בז"ן ".

בעדכון המדדים האחרון נגרעה מניית החברה ממדד היתר 50, בעקבות שיעור החזקות ציבור הנמוך מדרישות הבורסה. על מנת לשוב להיסחר במדדי הבורסה, יצרכו בעלי העניין בחברה למכור חלק מהחזקותיהם. "חשוב לנו להיות במדדים המובילים, ואני מאמין שזה יקרה בעתיד", אומר שוורץ, "מן הסתם זה יקרה כאשר שווי החברה יהיה גבוה יותר".

המינוף של הפטרוכימיים

ההחזקה במניות בז"ן מהווה היום כ-90% מהפורטפוליו של הפטרוכימיים. מול החזקה של 30.7% ממניות בית הזיקוק, ששוויין בשוק עומד על 1.569 מיליארד שקל (לפי 2.1 שקל למניה), קיים חוב נטו בהיקף של 1.6 מיליארד שקל.

עניין זה הופך למעשה את מניית פטרוכימיים לאופציה ממונפת על מניית בז"ן, כך שההשלכות של התוצאות הכספיות אותן מציג בית הזיקוק הינן גבוהות יותר על מניית הפטרוכימיים מאשר על מניית בז"ן.

במחיר של 2.1 שקל למניית בז"ן, לאחר שמפחיתים את חוב החברה - ערך נכסי הפטרוכימיים מסתכם ב-159 מיליון שקל. נכון להיום, בשער של 11 שקל למניה, נסחרת הפטרוכימיים לפי שווי של 335 מיליון שקל.

כל עלייה במניית בז"ן תביא לידי ביטוי את המינוף של הפטרוכימיים. כך לדוגמה, אם מניית בז"ן תטפס ב-14% לשער של 2.4 שקל, יעלה שווי השוק של בז"ן ב-730 מיליון שקל ל-5.83 מיליארד שקל. מבחינת הפטרוכימיים מדובר בתוספת של 224 מיליון שקל לשווייה הנכסי, כך שזה יסתכם ב-383 מיליון שקל - עלייה של 140%.

במקרה קיצוני שבו מניית בז"ן תכפיל בעתיד את ערכה ותיסחר במחיר של 4.2 שקלים למניה, הערך הנכסי של הפטרוכימיים יזנק ל-1.73 מיליארד שקל- עלייה של 990% ביחס לשווי הנכסי הנוכחי.

עם זאת חשוב לזכור כי למטבע שני צדדים, וכי המינוף הגבוה יכול להתברר גם כמשקולת, במקרה ומניית בז"ן תרשום ירידות שערים, כפי שאירע במהלך שנת 2008. כך לדוגמא ירידה של 10% במניית בז"ן למחיר של 1.89 שקל, תאפס את הערך הנכסי של הפטרוכימיים; ירידה לשער נמוך יותר עשויה להפוך את הערך הנכסי של הפטרוכימיים לשלילי, דבר אשר עשוי להיות בעייתי אם יתרחש במועד בו תצטרך החברה לפרוע את התחייבויותיה, ולא תהיה בידה אפשרות לגייס הון ממקורות אחרים.