עו"ד לחמן-מסר חוזרת למשרד המשפטים - הפעם כיועצת מיוחדת

עו"ד דוידה (דידי) לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מונתה באוגוסט האחרון לתפקיד "יועצת מיוחדת בנושאי אכיפה והוצאה לפועל", לרשות האכיפה והגבייה - יחידת סמך במשרד המשפטים.

המינוי של לחמן-מסר, שנחשף השבוע בעיתון "ישראל היום", מעלה 3 תהיות באשר לתהליכי המינוי בשירות המדינה ולאופן שבו נעשה שימוש בכספי ציבור.

הראשונה והחשובה שבהן היא לשם מה נועד המינוי ומה יהיה תוכנו. זאת, לאור העובדה שהמשרה שאליה נבחרה לחמן-מסר היא משרה חדשה, שנראה לכאורה כי "נתפרה" במיוחד עבורה.

השאלה השנייה נוגעת לאופן ולהליך הבחירה שבו נבחרה עו"ד לחמן-מסר לתפקיד. זאת, מכיוון שמתברר כי לא נערך מכרז פתוח לחיפוש מועמד לתפקיד, אלא פורסמה במנו"ף הודעה על הכוונה למנות את לחמן-מסר לתפקיד.

המנו"ף (מערכת ניהול ופרסום מכרזים ופטור ממכרז) הוא אתר אינטרנט של החשב הכללי במשרד האוצר, שבו מפרסמים משרדי הממשלה מכרזים וכוונות להתקשרות עם ספק יחיד.

על-פי התקנות של החשב הכללי, הפרסום צריך להיות באתר במשך 10 ימים, ולאחר מכן עוברים המתמודדים לאישור ועדת מכרזים.

לצד ההודעה על הכוונה למנות את לחמן-מסר פורסמה במנו"ף קריאה למי שרואה עצמו מועמד להציע את עצמו. איש לא התמודד מול לחמן-מסר על התפקיד, ושמה עבר לאישור של ועדה של משרד המשפטים.

התהייה השלישית נוגעת לאופן שבו נקבע היקף המשרה של עו"ד לחמן-מסר לעבודת הייעוץ. היא תועסק בהיקף משרה של 10 שעות בשבוע, והיא צפויה לקבל בעבור עבודתה שכר של 253 שקל לשעה, שהם כרבע מיליון שקל בשנה.

ניסיון בהליכי חקיקה

ב-31 בדצמבר 2007 פרשה לחמן-מסר מתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי, לאחר 12 שנה בתפקיד ו-26 שנה בשירות המדינה. לחמן-מסר, שהיתה אחראית על הצד המשפטי - ייעוץ וחקיקה - בכל הפעילות הכלכלית, נטלה חלק ביישום רפורמות והפרטות מהכבדות במשק, בהן הרפורמה בנמלי הים, הרפורמות בשוק ההון ובמסים, הפרטות אל-על, בזק, בנק דיסקונט, בנק לאומי, וכן בהליכי חקיקה רחבי היקף, בהם הרפורמה במיסוי והצעות חוק חדשות.

לחמן-מסר מזוהה יותר מכל עם מה שנחשב ל"בייבי" שלה: חוק החברות החדש. היא ליוותה את החוק מחבלי לידתו המורכבת, לאחר 10 שנות דיונים, במהלך תקופת התבגרותו מרובת השינויים והתיקונים ועד פרישתה.

לחמן-מסר היא אשתו של עו"ד אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ששמו נקשר בפרשיות השונות שבגינן הועמד אולמרט לדין.

בראיון שנערך עמה לאחר פרישתה משירות המדינה ב-2008, נשאלה לחמן-מסר מה בדעתה לעשות לאחר הפרישה, והיא השיבה כי היא רוצה לנסוע למזרח הרחוק, לכתוב מאמרים ולעסוק בהוראה. "יש עולם שלם שם בחוץ", אמרה לחמן-מסר.

מאז פרשה לחמן-מסר מהשירות הציבורי היא שימשה כיועצת לוועדת חודק להסדרת כללי הפעילות של הגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרני, וכעת היא נעתרה לבקשה לחזור לשירות הציבורי - הפעם כיועצת.

רשות האכיפה והגבייה פועלת החל מינואר 2009, בעקבות רפורמה במערכת ההוצאה לפועל. הרשות, שהופרדה מהנהלת בתי המשפט, כוללת את מערכת ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. לאחרונה יצאה הרשות בקמפיין תחת הסיסמה "אף אחד לא נשאר חייב".

תגובה: לחמן-מסר מומחית בתחום

בתשובה לשאלות "גלובס" בנושא נמסר מרשות האכיפה והגבייה כי מינויה של לחמן-מסר לתפקיד מהווה "העסקה של יועץ לעניין מסוים, כפי שמקובל במשרדי ממשלה, לצורך קידום הרפורמה שבה מצויה הרשות", וכי תכלית העסקתה של לחמן-מסר היא "לשם גיבוש ראשוני וקידום שינויי חקיקה שמבקשת הרשות ליזום מול גופים מוניטריים ופיסקליים והן כלפי גופים ציבוריים גדולים".

באשר להליך בחירתה של לחמן-מסר לתפקיד, נמסר כי "הרשות פנתה לעו"ד לחמן-מסר בשל היותה מומחית בתחומי הרגולציה הפיננסית ובנושאי אכיפה, שבהם עסקה רבות. לאחר שהביעה את הסכמתה לשמש כיועצת בשכר שעתי לתקופה של שנה, פורסמה במנו"ף (המערכת שבה מתפרסמים מכרזי משרד המשפטים) כוונה להתקשר איתה בתור ספק יחיד, כיועצת לרשות האכיפה והגבייה, לשם ביצוע וקידום הליכי חקיקה. אף מועמד אחר לא הציע את עצמו.

"לאחר תום מועד הפרסום, ולאחר שלא התקבלה כל הצעה אחרת, התכנסה ועדת המכרזים המשרדית, ולאחר שהתרשמה כי לחמן-מסר בעלת כישורים נרחבים ומתאימים לתפקיד, המליצה על התקשרות עמה כספק יחיד".

ההתקשרות, נאמר בתגובה, תיעשה על-פי חוזה יועצים בתעריף החשב הכללי, בהתאם לתקנות חובת המכרזים, לתקופה של שנה, בסכום שלא יעלה על 250 אלף שקל, כולל מע"מ. עוד צוין כי שכרה של עו"ד לחמן-מסר ישולם על פי שעות שביצעה בפועל.

"לעו"ד לחמן-מסר יש ניסיון רב בחקיקה בתחום המוניטרי פיסקאלי והיכרות עם גופים העוסקים בנושא", לשון התגובה.

בהמשך, נמסר, אישר משרד המשפטים את המינוי. עוד צוין בתגובת רשות האכיפה והגבייה, כי לפני המכרז על התפקיד, פנתה רשות האכיפה והגבייה לאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאישר כי אין בהעסקתה של לחמן-מסר משום ניגוד עניינים.