גילת את האינטרנט

"השידור הציבורי שייך לציבור. אתם מוזמנים לנצל במה זו וליצור קשר ישיר לרשות השידור. אני פתוח לכל רעיון או הצעה עניינית ומעשית", הודיע היו"ר החדש של רשות השידור, אמיר גילת. לא מכתבים, לא פקס ולא טלמסר - גילת פתח עמוד פייסבוק למטרה זו. הוא גם הכריז שוב ושוב מאז כניסתו לתפקיד כי "המדיה החדשה תהיה הפלטפורמה השלישית של רשות השידור, שתשלים את פעילותה בשני ערוצי הטלוויזיה ושמונה ערוצי הרדיו שהיא מפעילה".

וזה לא שאומת האינטרנט חיכתה שרשות השידור תקנה מודם. תכנים טלוויזיוניים, ובפרט תוכניות הזמר הנוסטלגיות שמשודרות בשעות הלילה, נדגמים ומועלים ליוטיוב ודומיו. תכני הטלוויזיה והרדיו עולים גם בצורה רשמית לאתר רשות השידור, אולם זה מסורבל, קשה לחיפוש ונותן גישה רק לתוכניות הטריות יחסית.

באמצע ספטמבר התקיימה ישיבה של ועדת האינטרנט של מליאת הרשות, וגילת הודיע על תוכנית "להפוך את אתר הרשות לאתר תוכן פעיל ודינאמי, שיפעל תוך שיתוף הצופים, המאזינים והגולשים". בתחילת אוקטובר החליט גילת לאפשר את הפצת תכני הטלוויזיה והרדיו של הרשות באתרי האינטרנט. "המדיניות החדשה תאפשר לנו להביא את תוכניות הרדיו והטלוויזיה שלנו לקהלים גדולים ומגוונים יותר, ולהתאים את פעילות רשות השידור לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שחלו מאז הקמתה", מסר גילת בהודעה לעיתונות.

ההשראה לשדרוג האתר מבוססת ודאי על אתרי גופי תקשורת דומים, ובראשם ה-BBC. אלא שהיוזמה של גילת נכונה לאינטרנט של לפני עשור, ומשולה להתמודדות עם פקקי תנועה על ידי סלילת כבישים נוספים. באינטרנט של היום, שבו ההומפייג'ים נחלשים והצריכה המבוזרת ברשתות חברתיות מתחזקת, הרשות צריכה למקד את משאביה בנכסים וביכולות הקיימים - חדשות, הפקות מקור ותכני ארכיון נחשקים, ולפזרם על פני הפלטפורמות הקיימות: אתרי תוכן ורשתות חברתיות.

והיא צריכה להרוויח מזה: מכירת תכנים בסלולר, שיתוף ברווחים מהצגת התכנים בפורטלים הסלולריים, פרסומות על התכנים ביוטיוב ותשלום מהאתרים שיציגו את התכנים. זה רק צודק שאתרים שירוויחו מהתכנים של הרשות יחלקו עמה את ההכנסות; וזה רק צודק שההכנסות הללו יקוזזו מהאגרה שאנחנו משלמים כדי ליצור את אותם תכנים.

בשנה שעברה סיפק ערוץ 1 תכנים חדשותיים לפורטל וואלה, שנזקק לחיזוק בחדשות הווידאו מול המתחרים נענע10 (חדשות 10), מאקו ורשת-ynet (חדשות 2). וואלה לא שילם שקל על התכנים. האם גם הפעם תיתן הרשות את תכניה בחינם לאתרים מסחריים? "כל הסוגיות העסקיות ינוסחו ויגובשו בכללים ובתקנות", מסרה דוברת הרשות, לינדה בר. לשאלה אם האגרה תרד בעקבות כך אמרה בר: "למהלך זה אין כל קשר לאגרת הטלוויזיה". אולי כדאי להזכיר פה משפט שאמר אחד, אמיר גילת: "השידור הציבורי שייך לציבור".

קוצ'ר ברינה

משונה לשמוע דווקא את אשטון קוצ'ר, כוכב טלוויזיה וקולנוע מצליח שמינף את ההצלחה שלו לטוויטר (כ-6 מיליון עוקבים) ולפייסבוק (מספר דומה), מדבר על רשתות חברתיות ככלי העצמה של האדם הפשוט מול תאגידי המדיה. מעניין יותר לשמוע על חוויותיו כסלב הטוויטר הראשון: "מעולם לא אמרו לי כל כך הרבה דברים גועליים ישר בפרצוף. אני מאמין שאם אתה מאמין לדברים הטובים שאנשים אומרים, אתה חייב להאמין לדברים הרעים שאנשים אומרים. אז אני מנסה למצוא נקודה ביקורתית בדברים הטובים שאנשים אומרים, משהו לעבוד עליו, ונקודות חיוביות בדברים השליליים שאנשים אומרים".

קוצ'ר, הדובדבן שבקצפת הצמחית של כנס "בזק אקספו", לא דיבר על הכתבה ב"סטאר מגזין" שהאשימה אותו שבגד באשתו, דמי מור, אבל נתן הצצה דביקה לזוגיות שלהם: "הרבה פעמים אשתי ואני יושבים זה מול זה ומתכתבים זה עם זה על גבי טוויטר". למה? "מאותה סיבה שאתה שולח ורדים לאישה במקום עבודתה. לפעמים אנשים אוהבים שמעריצים אותם בפומבי".

עוד דרך להעריץ את זוגתך בפומבי היא לפרסם בטוויטר תמונה שלה מתכופפת בבגדים תחתונים. אבל קוצ'ר מתעקש שהפרטיות חשובה: "אני לא רוצה את הפייסבוק שלי על מסך הטלוויזיה, שכולם יוכלו לראות. כשאני נכנס לחדר של בתי החורגת להגיד לה לילה טוב והמחשב פתוח, היא טורקת אותו ולא רוצה שאני אראה דבר".

האחות הגדולה בזק בינלאומי

המאבק על ניטרליות הרשת - האמונה כי כל תכני האינטרנט נולדו שווים, וכי ספקי תקשורת צריכים להיות צינור טיפש ולהעבירם בלי כל אפליה מסיבות מסחריות או אידיאולוגיות - לא עשה רושם ניכר על אומת האינטרנט הישראלית. באווירה כזאת יכולה ספקית אינטרנט גדולה כמו בזק בינלאומי להרשות לעצמה התערבות מסחרית-שיווקית בפעילות האינטרנטית של לקוחותיה, בלי לחשוש מפגיעה תדמיתית, נטישת לקוחות או התערבות רגולטורית.

ב-2008 כפתה בזק בינלאומי על לקוחותיה את שירות הפניית הכתובות של נטקס, netex built-in. עד אז, הקלדת מילה (ולא כתובת עמוד) בשורת הכתובת שלחה את הגולש לעמוד שגיאה, או לחיפוש המילה במנוע החיפוש שהוגדר בדפדפן. השירות הכפוי של נטקס חטף את הגלישה והפנה אותה לאתר שהגולש התכוון אליו לפי הניתוח של נטקס, או לאינדקס אתרים קשורים. נטקס התפרנסה ממכירת מיקומים באינדקס הזה, כך שהתוצאה הראשונה לא הייתה בהכרח האתר שהגולש צריך, אלא האתר ששילם כדי להיות שם. בבזק בינלאומי מסרו אז כי השירות ניתן "לכלל לקוחות בזק בינלאומי באופן אוטומטי, ללא כל תשלום או מאמץ מצדם וללא צורך בהורדת תוכנה למחשבם האישי". במילים אחרות: בלי לשאול אותם. מי שלא רצה בשירות נדרש ללחוץ על בקשת הסרה בתחתית העמוד, מקום שלא כל הגולשים יודעים עליו או מגיעים אליו.

באפריל השנה חשף אתר "ניוזגיק" כי גולשי בזק בינלאומי, שהשתמשו באקספלורר 8 והותירו את מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט כברירת המחדל, הופנו לתוצאות חיפוש בנטקס משורת הכתובת וכן מסרגל החיפוש. עמוד התוצאות של נטקס הורכב מחיפוש מותאם אישית בגוגל (ובו גוגל חולקת עם המפעיל את ההכנסות מהפרסומות שבו), ולצדו פרסומות של רשת הפרסום של נטקס עצמה. בזק בינלאומי העבירה את האחריות הלאה ומסרה כי "מ-NETEX נמסר כי מדובר בתקלה נקודתית ולא מעבר".

באוגוסט השנה השיקה בזק בינלאומי עוד "שירות" כזה. כשלקוחות החברה גלשו לכתובת רשת שגויה או לא פעילה, הם לא קיבלו את הודעת השגיאה המקובלת. במקומה, הדפדפן שלהם נחטף לעמוד של בזק בינלאומי, שפרסם את שירות התמיכה BSupport והציע להם לחפש את האתר הרצוי בשורת חיפוש של גוגל. גם כאן מדובר בחיפוש מותאם אישית, שמכניס לבזק בינלאומי כסף מהפרסומות המוצגות בו. השיטה מכונה "חטיפת DNS" (ראשי תיבות של Domain Name System, מערכת שמות אתרי האינטרנט) ונחשבת בעייתית, משום שהיא פוגעת בתפקודים שונים שמתבססים על ה-DNS. "בזק בינלאומי תסייע לגולשים להגיע לכתובת הנכונה", קוראים לזה בשפה המכובסת של בזק בינלאומי. "עמוד השגיאה המעוצב הינו שירות ללא תשלום, הניתן לכלל לקוחות בזק בינלאומי", מודגשת הנדיבות שבהפיכת עמוד השגיאה לפרסומת עצמית. ושוב, לא שואלים אתכם אם אתם רוצים, אבל מאפשרים לכם ללחוץ על קישור "הסרה מהשירות".

בחודש שעבר החליטה בזק בינלאומי להפוך את האימיילים היוצאים של לקוחותיה ללוח מודעות. במסגרת שדרוג הוובמייל, כל אימייל שלקוח ישלח דרכו יוכתם בבאנר פרסומי עם התוכי והטקסט "הודעה זו נשלחה באמצעות ממשק הדוא"ל החדש של בזק בינלאומי". רוצים להוריד את הבאנר? הפעם אין לינק להסרה - תצטרכו להבין לבד שצריך להיכנס להגדרות ולמחוק את הבאנר מהחתימה.

"ככה זה כשיש לך רשת אינטרנט פרטית משלך", אומר סלוגן של בזק בינלאומי. עכשיו הבנתי אותו: ככה זה כשאתה ספק אינטרנט שחושב שהאינטרנט שייך לאמאש'ך.

מירי בוהדנה לא חברה

הזמנת אלפא-פייסבוקאים לאירועים על תקן הסלבים החדשים, תחרויות לייקים פרועות, פרופילים פיקטיביים שמקדמים חברות, ספאם תיוגים על תמונות של מוצרים ופרסומות ומודעות שמסתיימות ב"חפשו אותנו בפייסבוק", הם כמה מהמגפות השיווקיות-מסחריות-פרסומיות שמשתוללות כרגע במתחם הישראלי של הרשת החברתית הפופולרית. שומר נפשו ירחק.

רויאלטי רוצה שתחשבו שהיא מעל כל הרעש הזה. "החברים הכי טובים שלי לא נמצאים בפייסבוק (הם נמצאים על היד שלי...)", אומרת מודעה של רשת התכשיטים. זה היה קצת יותר משכנע אלמלא היד המדוברת הייתה שייכת לפרזנטורית מירי בוהדנה, המייצגת הארכיטיפית של ערכי המותג "חומוס צ'יפסלט". מלבד זאת, מה שרויאלטי משדרת אינו קלאסה, אלא מצוקה: "שמעו, אנחנו יודעים שבערך חצי מדינה נמצאת בפייסבוק, אבל פשוט אין לנו מושג מה עושים עם זה".

עוד עידוק: ,room404.net בטוויטר: @idokius ובפייסבוק: facebook.com/ido.kenan