"תנאי ההשקעה בסין אגרסיביים בהרבה מבארה"ב ובישראל"

בפורטפוליו ההשקעות של רון קאו, שמנהל את פעילות קרן ההון סיכון לייטספיד בסין, אפשר למצוא הרבה גיוון. דרות בו בכפיפה אחת חברת Kaiyuan Machinery, מהעיר יולין, שמספקת ציוד בניה; China Vocational Training מבייג'ינג, שמספקת אימון מקצועי לתיקון רכבים; ו-SureAuto, סוחרת מכוניות יד שניה. לא בדיוק הסטארט-אפים שהיינו מצפים לראות כחלק מהקרן, שהייתה מעורבת בחברות כמו ברוקייד, סיאנה ודאבל-קליק (היום חלק מגוגל).

"יש הזדמנויות בכל תחום", מסביר קאו בראיון ל"גלובס" את המדיניות, "אנחנו מסתכלים על מגוון רחב יותר של הזדמנויות מאשר בארה"ב או ישראל, ששם מתמקדים יותר בטכנולוגיה. אנחנו מסתכלים על הנושאים הטכנולוגיים, אבל עם דגש גם על צרכנות, תשתיות, קמעונאות ואפילו חינוך".

קאו, שישתתף בכנס הג'רני, של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס", שיתקיים ב-26 באוקטובר, הצטרף ב-2006 ללייטספיד והשקיע מאז ב-12 חברות.

הגיוון בזירת הסטארט-אפים הסינית הוא החלק הקל, ואפילו בדיקת הנאותות, שהיא יחסית מאתגרת, לא נחשבת לאתגר המרכזי, אלא דווקא הצד השני של החלטת ההשקעה - הרגע שאחרי.

"יש כאן סיכון יותר גבוה", מודה קאו, ולא מתכוון לסיכון שנוגע לאופי ההשקעה. "הסיכון של הונאות הוא גדול יותר. בארה"ב אנשים שעובדים בעסקי הסטארט-אפים, רוצים לעשות משהו גדול. הם לא בעסק בשביל כמה מיליוני דולרים. בסין, לעומת זאת, כמה מיליוני דולרים זו כבר הכנסה מכובדת, כך שיש לעובדים או יזמים יותר מוטיבציה לקחת סיכונים".

קשיחות מול יזמים

הסיכונים אליהם מתייחס קאו, נוגעים להוצאת כספים לצרכים שאינם חיוניים לחברה. האפשרות הזו, גורמת לקרנות הבינלאומיות להתנהל באופן הרבה יותר קשוח מול היזמים והחברות. "אנחנו רוצים יותר שליטה בחברה באמצעות תנאי החוזה", מתאר קאו, "כולל בחלק מהמקרים שליטה על חשבון הבנק, זכויות חתימה על משיכת והוצאת כספים, יכולת לשלוט על בחירת ה-CFO בחברה וכדומה".

חלק מהקשיחות היחסית מול היזמים הסינים, לא מגיע רק מהחשש סביב הפעילות השוטפת, אלא גם מהרגע שבו תנסה הקרן לממש את ההשקעה בצורה כזו או אחרת. בסין חלק גדול מהחברות יוצאות לדרך עם מימון עצמי או היקף מכירות פנימי (בתוך המדינה), שלא דורש מהן השקעות הון סיכון. בהתאם, אקזיט במובנים המקובלים שלו, אינו תמיד מה שעומד לנגד עיניהם של היזמים.

מכיוון שבסין ייתכן שהיזמים יעדיפו שלא למכור את החברה, צריכה להיות לקרן יכולת לצאת מההשקעה באמצעות דיבידנדים או במשיכת הכסף גם ללא אקזיט, מצבים שלא מוכרים כל-כך במערב. לדברי קאו, "אנחנו נוטים להיות יותר אגרסיביים במכפילים שנקבל במקרה של מכירה, וכן בסוגיית הדילול בהשקעות עתידיות. זו אגרסיביות שלא רואים בארה"ב או בישראל".

למרות זאת, משוכנע קאו, היזמים מודעים למניעים של הקרנות. לדבריו, "אני לא חושב שיש שוני בין ארה"ב לסין בדיון עם היזמים על אסטרטגיית האקזיט, איך ומתי זה יתרחש. אנחנו מדברים עם היזמים בשלב די מוקדם על זה. יש לנו קרן גדולה (הקרן האחרונה שהיא גייסה לפני שנתיים, היא בהיקף של 800 מיליון דולר - ש.ש) וכדי לספק את ההחזרים המתאימים, צריך יזמים שירצו לממש במחירים גבוהים מספיק. אם מעוניינים למכור את החברה בפחות מ-100 מיליון דולר. אנחנו צריכים לחשוב פעמיים אם להיכנס להשקעה או אולי להשיג בה שליטה".

הממשלה מעורבת

בהיי-טק הסיני יש גם פעילות נרחבת לממשלה, אם בתמיכה בחברות, בסטארט-אפים של חברות ציבוריות וכן בעידוד ההשקעות בתחום. "הם מאוד מעודדים פיתוחים טכנולוגיים במטרה, לעודד יצירת מקומות עבודה בסקטורים יותר מתוחכמים", מתייחס קאו, "הממשלה היא פרטנר חשוב בהון סיכון בסין ומספקים גם הקלות במיסוי וחבילות להשקעה".