עורף הנמל: באשדוד יותר קל

עוד שבחיפה הצפופה הנמל נאלץ להילחם על כל דונם עבור פעילותו העתידית, אשדוד קוצרת את פירות התכנון מרחיק הלכת (או שאולי היה זה רק מזל) שהשאיר בעורף הנמל עתודות קרקע גדולות. קרקעות אלו בשטח כולל של כ-1,200 דונם מצפון לעיר, נשמרו היטב בשיממונן מאחר והיו בבעלות רשות הנמלים ולאחר מכן עברו לבעלות חברת נמלי ישראל, וכך נשמרה הקרקע מפני שיווק והפרטה ומפני פולשים. כל מה שיש שם היום זה חול, כקילומטר מקו המים.

חברת נמלי ישראל, שהוקמה בפברואר 2005 מתוקף הרפורמה בנמלי ישראל, קיבלה לידיה את תפקידיה של רשות הנמלים. מדובר בחברה ממשלתית המחזיקה בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים (חיפה, אשדוד ואילת) ומפקחת על השימוש בהם. החברה אחראית לפיתוח הנמלים, לרכישת הקרקע הנדרשת להרחבתם ולהקצאת הקרקעות והנכסים.

חברת נמלי ישראל פרסמה ב-4 באוקטובר מכרז שייסגר ב-1 בדצמבר, לשווק השטחים ב"פארק נמלי ישראל" - פארק התעשייה והלוגיסטיקה החדש, שמקימה החברה בעורף נמל אשדוד. מדובר בפארק חדש לחלוטין שנבנה במיקום אסטרטגי - בעורף הצפוני של נמל אשדוד, במרכז הארץ ובסמוך לצירי תחבורה ראשיים, בקרבת השער החדש לנמל ובצמוד למסוף רכבת המטענים העתידי שיוקם באזור.

החברה תשקיע 166 מיליון שקל בפיתוח הפארק, הכולל עבודות תשתית שכבר החלו להקמת גשר הפרדה מעל מסילת רכבת המטען. הפארק ייצור מאות מקומות עבודה חדשים, וזוכה לשיתוף פעולה מלא של עיריית אשדוד. כמו כן, להבדיל מהאופוזיציה של הארגונים הירוקים כנגד פיתוח עורף הנמל בחיפה - מי שמחפש מלחמות באשדוד יתאכזב. דו"ח תסקיר הסביבה נערך ולא העלה בעיות של זיהום אוויר או קרקע, או לפגיעה בערכי טבע מיוחדים.

בימים אלה ממש מושלם פיתוח התשתיות בחטיבת קרקע של 650 דונם (כבישי גישה, חשמל, מים וכו'), אך החברה החליטה "לא להמר" מיד על כל השטח ולהציע בשלב הראשון, במסגרת המכרז הנוכחי, 8 מגרשים קטנים יחסית בשטח של בין 5.6 דונם לקטן ביותר ועד 27.1 דונם לגדול ביותר. ההיקף הכולל של המכרז הינו 106 דונם. לפי תנאי המכרז, הזוכים לא יוכלו לאחד מגרשים - וזו במטרה מוצהרת לאפשר גם לחברות קטנות ובינוניות לקחת שטחים בפארק, ולמנוע השתלטות של ענק אחד או שניים על כל המגרשים. לאור מידת ההיענות למכרז הראשון והיקף הביקושים, יוחלט על קצב שיווק יתר השטחים מתוך 650 דונם שטחי הפארק.

בתב"ע הוגדרו 23 שימושים שונים בקרקע, בהתאם לחוק רשות הספנות והנמלים. בין מגוון השימושים שיותרו בשטחי הפארק: שטחים ומיתקנים לניטול ואחסון לכל סוגי המטענים, לרבות שטחי אחסנת מכולות (עד 7 קומות), שטחים ומבנים פתוחים או סגורים לאחסנת מטען כללי מגופרית ועד חלפים לרכב, ולרבות סככות, בתי קירור ומתקני אחסנה לצובר יבש ונוזלי.

לדברי סמנכ"ל מקרקעין וניהול נכסים בחברת נמלי ישראל, דב סבידור, פארק נמלי ישראל מיועד למפעלי תעשייה ולחברות העוסקות בסחר חוץ, הפצה, לוגיסטיקה, אחסנה ובמתן שירותים נמליים משלימים. באפשרות הזוכה במכרז לפתח ולהקים מבני תעשיה ולוגיסטיקה במגרש. להצעת בינוי תינתן תקופת גרייס - שישה חודשים ראשונים בפטור מלא מדמי הרשאה, ושישה חודשים נוספים בהנחה של 50%.

סבידור מדגיש את החיסכון המשקי שיתאפשר עם הקמת הפארק, בשל הקירבה המידית בין שטחי האחסנה בפארק לבין שער הנמל ויעילות השינוע. "גם אם נחסוך בשלב ראשון אחוז אחד מתנועת המשאיות והמכולות, מדובר בחיסכון אדיר למשק - בדלק, במשאיות, בתשתית, בזמן, אפילו בזיהום אוויר", אמר.

גלובס: מיהם המתעניינים במגרשים במכרז?

סבידור: "מבלי לנקוב בשמות, מדובר במתעניינים מענפי הרכב, המזון והטקסטיל. מדובר בחברות שממוקמות באזורי התעשייה השונים באשדוד, ושרוצות להתרחב ולהתארגן מחדש. יתכן שהן יגלו עניין דווקא במגרשים הגדולים של כ-25 דונם".

מהו מחיר המינימום במכרז, ואיזה מחיר ייחשב לשיווק מוצלח בעיניכם?

"נקבע מחיר מינימום של 40 שקל למ"ר לשנה, בחוזה ל-24 שנים ו-11 חודשים. אנחנו מעריכים שהקרקע בפארק שווה כמיליון שקל לדונם. אם נגזור משווי זה תשואה של 5%-6% לשנה, אפשר לצפות למחיר של 50-60 שקל למ"ר לשנה".

אין סיכוי שנראה פה בסופו של דבר פעילות מסחר, בלי קשר לנמל? הרי מותר לכם להשכיר שטחים לכל שימוש, עד 10 שנים.

"פעילות המסחר היחידה שתהיה כאן היא שירותים בסיסיים לחברות שפועלות בפארק - כגון מכולת, מסעדה, תחנת דלק. לא ייבנו כאן חנויות שמיועדות למשוך קונים מחוץ לפארק, על זה אנחנו מתחייבים. גם לא ייבנו פה בנייני משרדים - המשרדים היחידים הם של הנהלות החברות שיושבות בפארק, ואולי בעתיד גם משרדי חברת נמלי ישראל".

על מנת לעצב לשטח צביון של פארק לוגיסטי ולצורך מיצובו ברמה גבוהה יותר מאזורי התעשייה האחרים באשדוד, נקבעו עקרונות תכנוניים אחידים לכל המתחם המתייחסים למיקום כניסות למגרשים, גידור ושערים, צבעי וחומרי חיפוי אחידים. תוכנית זו תאושר ע"י הרשות המקומית במעמד של תוכנית בינוי, כנדרש מהוראות התב"ע.

הדילמה של חנ"י

מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה ברימן, מונה לתפקיד באוגוסט 2006. בסיור בשטח הפרויקט בעורף הנמל הוא מספר בגאווה על שילוב מטרות לא כלכליות ביעדי החברה.

חברת נמלי ישראל נמצאת במצב יוצא דופן. מצד אחד היא חברה בע"מ ולא מלכ"ר, וככזו מחויבת למקסם רווחיה, ומאידך המכרז בפארק באשדוד נושא הגבלות וולונטריות (כגון איחוד מגרשים) שיגבילו ביודעין את הכנסות החברה. כיצד מיישבים סתירה זו?

ברימן: "כחברת תשתית לאומית, אנו מבקשים לקדם את ענף הנמלים בישראל כפי שקיים בנמלים מודרניים בעולם, שמאופיינים בעורף משוכלל לצד פיתוח מערכת תחבורה מפותחת בסביבת הנמל וקיצור השרשרת הלוגיסטית. כל הכנסות החברה מושקעות חזרה בפיתוח הנמלים, והיא שואפת למקסם רווחים ולמקסם את התועלת לבעלי המניות - דהיינו למדינה. יחד עם זאת, ועל פי המוגדר בחוק רשות הספנות והנמלים, אחד מתפקידי החברה הוא לפעול לקידום התחרות בענף הנמלים, ובראיה משקית-לאומית זו, לצד פעילויות הליבה של החברה אנחנו מובילים גם מיזמים שתורמים לקידום התחרות דוגמת פרויקט תס"ק ים - מיזם לקידום תהליכי סחר ממוחשבים (מסרים אלקטרונים) בקרב קהילת הים באמצעות העמדת פלטפורמה טכנולוגית המשלבת את כל השותפים בסחר הימי ומאפשרת שפה אחידה בסחר, רמה שווה של מידע ושקיפות. דוגמא נוספת היא השקעה במיזם להסטת תנועת מכולות במשאיות לנמלי הים ומהם, משעות השיא ביום לשעות הלילה" (ראו מסגרת).

חיבור ישיר למחלף אשדוד תוך 3 חודשים

מאז הקמת מדינת ישראל היה שטחה של העיר אשדוד והשטחים עליהם נבנו הנמל, תחנת הכח ואזורי התעשייה, בבעלות המדינה. בימי תכנון העיר אשדוד והנמל שלצידה באמצע שנות ה-50, הוקצתה חטיבת קרקע גדולה, בראייה ארוכת טווח, לתכנון הנמל על כל מרכיביו - לרבות לפעילויות עורף נמל.

הקרקע נשמרה למטרה זו לאורך השנים ותוכננה עבור פיתוח נימלי עתידי של מדינת ישראל, על-ידי רשות הנמלים שהוקמה ב-1961. בשנת 1965 נחנך נמל אשדוד. הנמל התפתח לאורך השנים בתחום השטחים התפעוליים ובתחום עורף הנמל, וכיום פיתוח "פארק נמלי ישראל" בעורף הנמל מגשים את החזון ארוך הטווח של מתכנני העבר.

גשר רכבת

עבודות התשתית מסביב לפארק הן אדירות. פרט ליישור דיונות החול, הנחת תשתיות, סלילת מערכת כבישים ומדרכות לצורך הפארק עצמו - מתבצעת מסביב עבודה מקיפה לחיבור הפארק החדש למערכת הכבישים והמסילות הארציות ולשער הנמל. כן ייבנה מסוף רכבת חדש על 160 דונם ובו יעברו 4 מסילות ברזל; תחנת המיון תוקם על 106 דונם ובה 6 מסילות. מסילה באורך 900 מ' תחבר בין תחנת המיון למסוף.

בחודש אוגוסט החלה הקמתו של גשר באורך 30 מטרים שנועד להפרדה מפלסית מעל תוואי מסילת רכבת המטען, המתוכננת להתחבר למסוף המטענים של הנמל. גשר זה אמור להיפתח לתנועת כלי רכב כבר ממש בתחילת 2011, ולפיכך במועד זה תתאפשר תנועה וכניסה ישירה מכביש 41 (מחלף אשדוד) אל תוך מתחם הפארק. העבודות כוללות בנוסף פיתוח מערכת כבישים שתתחבר למערכת הכבישים הראשית באזור ולכביש הכניסה העתידי מצפון, המתחבר ישירות לכביש 4 (תל אביב-אשדוד), במימון חלקי של המדינה.

התחלה מעודדת לפרויקט "לילה טוב"

התחלה מעודדת לפרויקט "לילה טוב" שמפעילה חברת נמלי ישראל בשיתוף חברת נמל חיפה וחברת נמל אשדוד. מנתונים שהתקבלו בחברה עולה כי עשרות מפעלי תעשייה מהמובילים בארץ הצטרפו לפרויקט המבטיח תשלום של 150 שקל לכל מכולה שתשונע בשעות הלילה במקום בשעות היום (לאורך תקופת הרצה, בה המענק יופחת בהדרגה עד שיתייצב על סכום קבוע של 75 שקל למכולה כעבור 6 חודשים).

בין המפעלים שמשתתפים בפרויקט: פניציה, נטפים, חיפה כימיקלים, אבן קיסר, נילית, גן שמואל מזון, עלבד ועוד. בששת השבועות הראשונים להפעלת הפרויקט עברו לפעול בלילה 2,619 מכולות בנמלי חיפה ואשדוד, אשר זיכו את בעליהן במענקים של 393 אלף שקל. דירקטוריון חברת נמלי ישראל אישר השקעה של 4 מיליון שקל במיזם.

לדברי שלמה ברימן, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, מדובר במיזם בעל חשיבות משקית וככל שילך ויתרחב - התועלות למשק ולציבור יגדלו, הן בתחום ייעול השרשרת הלוגיסטית והן בהפחתת עומסי תנועה במהלך היום ובהתאמה את רמות זיהום האוויר.

"היעד שלנו והאינטרס המשקי הוא להסיט חלק מהפעילות לשעות הלילה, כפי שקיים במדינות רבות בעולם, בקרב מפעלי תעשייה, מובילים ומסופים עורפיים. התשתית הזמינה, שכן נמלי הים עובדים ממילא בלילה, והתעבורה המהירה בכבישים הפנויים, מאפשרים שינוע מהיר ויעיל יותר של מטענים, והגברת כושר התחרות של הייצוא הישראלי".