ריצ'רד מאייר: "אשמח לתכנן בתל אביב גם דיור בר השגה"

"הממשלה צריכה להעניק סיוע ותמריצים ליזמים פרטיים על מנת שיוקמו פרויקטי דיור בר השגה. דרושה מעורבות פוליטית, לא רק יזמית. חוץ מלתת כסף ישירות, המדינה יכולה לתרום בהרבה דרכים, כמו הלוואות בריבית נמוכה ותמריצים נוספים", כך אמר היום (ג') הארכיטקט האמריקני הנודע ריצ'רד מאייר (Richard Meier), שהגיע לביקור נדיר בן יומיים בישראל.

מאייר עובד בימים אלה על פרויקט דיור בר-השגה בעיר הולדתו, ניוארק, שבמדינת ניו ג'רזי, פרויקט הממומן בחלקו על-ידי ניקולס ברגרואין, המיליארדר האמריקני שגם יזם את הקמת מגדל היוקרה "מאייר ברוטשילד" בתל אביב, שתוכנן אף הוא על-ידי מאייר.

"אם אוזמן לעשות כן, אשמח לתכנן בתל אביב עוד מגדל וגם דיור בר-השגה", אומר מאייר, אדריכל-על ממוצא יהודי שתכנן את מוזיאון גטי בלוס אנג'לס ועשרות פרויקטים אחרים ברחבי בעולם, ושחי זה שנים במנהטן. "בעיית יוקר הדיור אינה ייחודית לתל אביב. באים להתראיין במשרדי מועמדים מכל העולם ואני מסביר להם שלמצוא מקום מגורים בניו יורק זה יותר קשה מלמצוא עבודה. המצב הזה קיים בהרבה מקומות בעולם".

שיווק אגרסיבי

מאייר התקבל אמש על-ידי בכירי עולם העסקים, הנדל"ן והארכיטקטורה במרכז פרס לשלום ביפו, במסגרת אירוע שארגנה קבוצת ברגרואין-חג'ג'-כהן, יזמית הפרויקט. הגעתו של מאייר באה כחודשיים בלבד אחרי שביקר כאן ברגרואין, מה שנתפס כמהלך שיווקי אגרסיבי מצד יזמי הפרויקט - שני "התותחים הכבדים" הגיעו ארצה באותה תקופה, למרות שמאייר לא נחשף לתקשורת בישראל כשהושק הפרויקט ב-2007.

ולאחר השערורייה שעוררה גינדי השקעות, שהשתמשה בהיכל התרבות לשיווק פרויקט השוק הסיטונאי, בחברת ברגרואין מיהרו היום להבהיר כי "המפגש עם האדריכל הבינלאומי ריצ'רד מאייר שנערך אתמול בערב, הופק, דוברר ומומן מטעמנו בלבד. מרכז פרס לשלום מעולם לא נטל כל חלק בארגון האירוע ולא מקיים כל שיתוף פעולה עסקי עם פרויקט המגורים. מרכז פרס אכן השכיר לחברת ברגרואין רזידנשיאל והעניק לה את הזכות לשימוש באולם הכניסה ובאודיטוריום המצויים בבית פרס".

לדברי יגאל צמח, מנכ"ל חברת ברגרואין רזידנשיאל, בפרויקט נמכרו עד כה 35 יחידות דיור בגדלים שונים, מחצית מ-70 הדירות שתוכננו במקור למגדל בן 27 קומות. לאחרונה קיבלה החברה אישור להגביה את המגדל ל-32 קומות, כך שיכלול 90 יחידות דיור. וכעת מבקשת ברגרואין להגביהו ל-37 קומות, אך טרם נתקבל אישור לכך. עבודות החפירה באתר, שבצומת הרחובות רוטשילד ואלנבי, הושלמו ובעוד כשבועיים יחל הקבלן המבצע, א. דורי, בבניית קומות המרתף, אומר צמח.

ומי יהיו דיירי הבניין? לפי דיווחים בתקשורת, נאט רוטשילד, נצר למשפחת הברון רוטשילד, שרכש בפרויקט טריפלקס ששטחו 500 מ"ר נטו ביותר מ-60 מיליון שקל בקומות העליונות של המגדל; הפרסומאי מיקי בר, שותף במשרד באומן-בר-ריבנאי ומנכ"ל סופר פארם, ליאור רייטבלט, רכשו כל אחד חצי קומה בשטח 385 מ"ר בכ-17 מיליון שקל. מחירי הדירות בפרויקט נעים בין עשרת אלפים דולר למ"ר ל-20 אלף דולר למ"ר.

בניגוד לברגרואין, שהלין על הבירוקרטיה הישראלית בראיון שערך עם "גלובס" בחודש אוגוסט, מאייר נשמע חיובי גם לגבי ההתנהלות עם האדמיניסטרציה בארץ ועם שותפיו הישראלים - האדריכלים מוטי כסיף ובוקי צוקר - וגם לגבי ישראל, אליה הגיע היישר ממומביי, הודו. "ואתם חושבים שלכם יש פקקי תנועה? ואתם חושבים שאצלכם יש פערים חברתיים?", שואל מאייר רטורית.

פרויקט בהודו?

בפגישה עם עיתונאים ישראלים היום אמר מאייר שהוא בודק אפשרות לפרויקט ראשון בהודו, אך בינתיים כבר דיווחה התקשורת ההודית על שיתוף פעולה עם משרד אדריכלים הודי על פרויקט מסחרי שיושק בעוד כחודש. לדברי מאייר, השפעות המשבר הכלכלי העולמי של סוף 2008 עדיין ניכרות בניו יורק, הן בנדל"ן והן בשוק העבודה בתחום עיסוקו.

"המכירות של דירות יוקרה הן איטיות בכל מקום. ליד המשרד שלי בניו יורק יש שלושה בניינים גדולים שנראים ריקים", אומר מאייר. "הרבה ארכיטקטים מחפשים עבודה, ומשרדי אדריכלים אינם מגייסים. הצעירים שמסיימים את התואר לא מוצאים עבודה והמקצוע מפסיד אנשים טובים. אני לא משוכנע שהמצב משתפר".

מתלהב מהמרפסת

מאייר התאהב בשדרות רוטשילד בתל אביב כשהגיע להציץ במגרש שיועד למגדל בפברואר 2007: "זוהי שדרה יפהפייה עם בתים ששומרו, פארק לינארי, רוכבי אופניים, ג'וגרים, והורים עם עגלות תינוק", הוא נזכר, תוך שהוא מסתכל החוצה מחלון מסעדת מלון מונטיפיורי הסמוך - אל הגזוזטרה. "הלוואי שבניו יורק היתה לי מרפסת כזו, כמו שיש כאן".

אבל איך מתחבר מגדל אולטרה-מודרני בוהק בן 32 או 37 קומות לחיי השדרה והרחוב, שמתאפיין ברובו בבניינים ותיקים ונמוכים? "כשאנשים ילכו ברחוב הם ייראו רק חנויות, לא לובי ריק", מסביר מאייר.

על השאלה האם ארכיטקט שהוא מותג, ואפילו "starchitect" שכמותו יכול למכור פרויקט, משיב מאייר: "במנהטן עיצבתי כמה בניינים שהפכו להצלחה, כי היו שונים, וכעת יזמים נוספים מעוניינים שאעצב גם עבורם. זה משמח אותי, כי זה קטליזטור לאזור כולו, זה משפר את השכונה עבור כולם". לדברי מאייר, "כל עיר צריכה להשתנות, עיר לא צריכה להישאר קפואה בזמן. מה שנותן לעיר את החיות שלה זו ההשתנות שלה, כמו שקרה לאיסט ווילג' בניו יורק, שנולד מחדש. הצעירים עברו אליו ושינו את פניו".