"יש נטייה לגרום לעובדים לשלם את המחיר כשהחברה מפסידה, אבל זה צריך להיות הפוך - שהמנהל ישלם"

"זאת הייתה אחת התקופות הקשות בחיי. לקום מהדבר הזה, מהמוות של אבא שלי, ולהיכנס לתפקיד. אני זוכר שהרבה אנשים שאלו אותי אם אני באמת מתכוון להמשיך את הפעילות בחברה או למכור אותה. אצלי בראש לא היה ספק לגבי זה, היה לי ברור שאני הולך לעשות את זה".

קשה לדמיין אטמוספרה כה מורכבת וטעונה כמו זו שליוותה את משה גאון עם כניסתו לנעליו של אביו בני גאון לפני כשנתיים וחצי כיו"ר גאון אחזקות . ריחו של משבר כלכלי חריף כבר עלה באוויר, ועל גאון הבן נגזר לנווט את הספינה. "אנשים ישבו על הגדר לראות איך אתפקד", הוא מעיד בראיון ראשון מאז מות אביו, "וכל זה בתקופה קשה כלכלית, שבה גם נדרשתי להתמודד עם מותו של אבי, עם הכניסה לתפקיד, ועם חברים שלו שפתאום הפכתי לבוס שלהם. זה לא היה קל".

 משה גאון / צילום: רוני שיצר

הכנת את עצמך?

"זה לא שלא ידעתי שזה יקרה, היה לי ברור שהרגע מתקרב, אבל כשזה קורה אתה אף פעם לא מוכן. התקופות האלה שאתה נמצא איתו בבית חולים ואתה רואה את האיש החזק והגדול והחכם הזה נאבד, זה נורא כואב. אני מתגעגע אליו בכל בוקר ובכל ערב וכל רגע, והוא נמצא בראש שלי בכל דקה ובכל זמן, ובכל נקודה שאני מקבל החלטות. הוא היה חבר ויועץ קרוב שלי מאז שאני זוכר את עצמי. היינו מדברים חמש פעמים ביום על כל נושא, ולאבד אותו היה אחד הדברים הקשים ביותר בחיי, אם לא הקשה ביותר".

- איך נכנסים לנעליים של אדם כזה?

"אני לא מרגיש שבאתי להחליף את אבא שלי. אי-אפשר להחליף אותו. הסגנון שלו היה הסגנון שלו והתפקיד שלי זה לא להיכנס לנעליים שלו, אלא לבנות נעליים שלי, של משה גאון. אני גם לא מחפש להחליף אותו".

- היו רגעים של חרדה כשנכנסת לתפקיד?

"ממש לא. אחד היתרונות שיש לי זה שכל משימה שאני לוקח, אני יודע שאני מסוגל לעשות אותה, ובמקומות שאני לא טוב אני לוקח אנשים יותר טובים ממני. כמו שמיניתי את אריק רייכמן ליו"ר המשביר לחקלאי. גם כשחיפשתי מנכ"ל לגאון אחזקות ובמהלך החיפוש שאלו אותי למה לא אקח את התפקיד בעצמי, אמרתי שאני חושב שאני יכול להביא מישהו יותר טוב ממני, עם ניסיון תפעולי ועם רקע בתעשייה. אל תשכחי גם שלא נחתי לתפקיד משום מקום. הייתי דירקטור בחברה בעשר השנים האחרונות ויו"ר ועדת האסטרטגיה שלה, ואחד היתרונות הגדולים שלי זה שניהלתי חברה פרטית קודם לכן (משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, ח' ב'). אז יש לי ניסיון ברור מאוד בחלוקת דיבידנדים, בגיוס ובפיטורי אנשים - ניהול. בסך-הכול יש לי ראייה טובה לגבי מה זה ניהול. וניהול זה ניהול".

- במה אתה דומה לו?

"אנחנו אנשים של נאמנויות. אני כמו אבא שלי, מעריך נאמנות ויושר וסולד מרמאות. יחד עם זאת, יש הרבה דברים שונים בינינו. אני אוהב אקסטרים ואבא שלי לא אהב. הוא היה איש של החיים הטובים וידע ליהנות מהם, ואצלי זה הרבה פחות. אני יותר איש של טיולים, של מקומות מרוחקים. אני מנגן בגיטרה ונוסע על רכבי שטח ואופנועים. הוא רכב על אופנועים בצעירותו בלבד. אבא שלי איש שאהב סמול טוק והיה מדבר הרבה עם אנשים. אני הרבה פחות סבלני. הוא תמיד אמר לי: 'תהיה רגוע, תהיה סבלני'. זה שני דברים שאין לי, אף שהזמן עושה את שלו ואתה נהיה מתון יותר עם השנים".

- במשפחה פרגנו לך על התפקיד?

"במשפחה הייתה חלוקה מאוד ברורה של מי טוב במה, וההחלטה למנות אותי לממשיך הדרך בעסקים הייתה של אבא שלי. הוא אמר לי ולאחי (הסופר והעיתונאי בועז גאון, ח' ב') את זה טרם פטירתו. זה לא משהו שהוא ביקש ממני ולא רציתי. כמו שהוא מינה את בועז ליו"ר מרכז הלדינו, הוא נתן לכל אחד מאיתנו משימות והגדיר על מה הוא אחראי. עבורי הוא הגדיר שאני אהיה המוביל של גאון אחזקות ואייצג ואוביל את המשפחה בעסקים. כל מי שמכיר את המשפחה יודע שעל הדברים האלה אנחנו לא רבים. מעולם לא היו על זה ויכוח או סימן שאלה".

- ומה לגבי השותפים בחברה? גם שם לא היו ויכוחים?

"עובדתית, הכניסה שלי לתפקיד נעשתה בהסכמה עם סמי שמעון (השותף הגדול של גאון אחזקות, שנפטר בשנה שעברה, ח' ב'), ואם לא הייתה לי התמיכה שלו, לא הייתי יכול להתמנות. הייתה שאלה אם אני היו"ר הנכון ביותר לחברה בעת ההיא, ומובן שהיה על זה דיון, אבל בסופו של דבר הייתה הסכמה.

"אני גם לא ראיתי אפשרות אחרת, כבעל מניות בחברה, הגדלתי את אחזקתי בחברה מכספי האישי ל-34%, והיום אין ויכוח לגבי הדומיננטיות שלי והתפקיד שאני עושה. כמובן, אני צריך להראות ביצועים לבעלי המניות ולעצמי, כי השקעתי הרבה כסף בחברה. מאחר שאני חייב להיות יושב ראש פעיל בחברה, אני נמצא כאן בכל יום ואני עובד".

"לכישלונות אין אבות ושכנים"

שנתיים וחצי מאז נכנס לנעלי אביו, גאון מרגיש מספיק דומיננטי ובטוח בעצמו גם כדי לעשות שינויים מרחיקי לכת. למשל שינויים פרסונליים כמו החלפת אנשי אמונו של אביו באנשים משלו, או שינויים מבניים. כך, לדוגמה, גאון שוקי הון מוזגה עם בית ההשקעות מיטב, ונפרדה הקבוצה מהמנכ"ל שלה בעשור החולף, שי פרמינגר.

 משה גאון / צילום: יונתן בלום

- לא פשוט לאבד מנכ"ל בימים כאלה. למה נפרדת מפרמינגר?

"שי סיים תקופה של עשר שנים כמנכ"ל, ואחרי כל-כך הרבה שנים זה הגיוני שהוא יזוז למקום חדש. הוא בחור צעיר, וזה היה תפקיד המנכ"ל הראשון והיחיד שלו. הוא עשה דרך ארוכה עם אבא שלי שמינה אותו, הוא איתי כבר שנתיים וחצי ועזר לי להיכנס וללמוד את העסק. החברה עברה רה-ארגון ובנייה מחודשת של מיזוג, רכישה ומכירה ושל ניקוי חברות שלא היו לבית העסקים שלנו, ועכשיו אנחנו בעצם בסיומו של התהליך הזה".

מי שאמון על השלמת התהליך הוא אבי הוכמן, עד לאחרונה מנכ"ל רשות הדואר, שהחליף את פרמינגר. "הוא לא ברנד-ניים, אבל הוא מוכר בקהילה העסקית ומאוד מוערך, והוא מקבל לידיו חברה שיש בה תעשייה, סחר ופיננסים", אומר גאון על המנכ"ל הנכנס. "זו נדוניה מאוד משמעותית, והתפקיד שלו יהיה לקחת את זה ולפתח את זה".

אחד הדברים המשמעותיים שעליהם יצטרך הוכמן לפקח הוא השינוי שנעשה ברשת אייס, המונה 36 סניפים בפריסה ארצית. בשלושת הרבעונים האחרונים רשמה הרשת ירידה ברווחים, כאשר השיא השלילי נרשם ברבעון הראשון של 2010.

גאון אינו ממהר לנבור בקרביים של השנה הבעייתית שעברה על אייס. שנים של ייעוץ פוליטי ושל ליווי אסטרטגי של לקוחות בתפקידו כמנכ"ל באומן בר ריבנאי הפכו אותו למרואיין זהיר ומיומן. "קובי מויסה, שמונה למנכ"ל אייס על-ידי אבא שלי, עשה עבודה מאוד טובה במשך שלוש שנים", הוא אומר, "אבל השנה הרביעית הייתה שנה לא טובה, החברה עברה למקום מאוד לא טוב, ומויסה סיים את תפקידו".

- ייתכן שלא נערכתם מראש למשבר, לשינויים כמו הסניף החדש של איקאה?

"אייס בהחלט סבלה מבעיה של תגובה אטית לשינויים בשוק. סיימנו את החציון הראשון של שנת 2010 בהפסד של כ-13.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-2.8 מיליון שקל בחציון הראשון של 2009, ומחזור המכירות ירד ב-5%, מ-398 מיליון שקל ל-377 מיליון שקל. הירידה הזו בהכנסות הייתה תוצאה של תחרות בענף. באותה תקופה נפתחו כמה חנויות של מתחרים, כמו מגה שופ והסניף השני של איקאה בראשון לציון. עכשיו, אחרי שהחלפנו כמעט את כל השדרה הניהולית, אנו רואים סיבה לאופטימיות. אם במהלך הרבעון הראשון עיקר ההפסד לחברה היה תפעולי, כעת הוא בעיקר הסעיף המימוני".

- אז האשמה בכישלון הייתה של השדרה הניהולית?

"לכישלונות אין אבות וגם לא שכנים. במצבים של הפסד המנהל נשאר לבד והתגמול שלו הוא בהתאם, והוא לא צריך להיות מופתע כשהוא משלם את המחיר. אם חברה מפסידה, סימן שהמנהל נכשל. שום ספין לא יוכל לתקן את העובדה הזאת. אין מנהל מוצלח שעבד בחברה מפסידה. יש נטייה לגרום לעובדים לשלם את המחיר כשהחברה מפסידה, אבל זה צריך להיות הפוך, שהמנהל ישלם".

- אילו שינויים תעשו כדי להעלות את אייס מחדש על מסלול הרווחיות?

"אייס הולכת לכיוון נכון, ואנחנו נראה תוצאות חיוביות כבר בחציון השני, לקראת 2011. הרשת צריכה פוקוס מחודש. אנחנו בודקים עכשיו את הנושא של הקמת רשת חדשה שתיקרא אייס בעיר, ואנחנו בודקים אפשרות לשיתופי פעולה כמו מחלקת מסכות אב"כ והקמת חנות בתוך חנות כדי למקסם את מקורות הצמיחה בתוך הרשת. אבל יותר מכל דבר אחר נעשה רביזיה של מיתוג הרשת. אייס היא חברה שעושה מאות מיליונים במכירות, אין סיבה שהיא תפסיד".

- זו הסיבה לכך שקיצצתם במשכורת של המנכ"ל החדש ליעד כהן?

"שכר המנהלים בגאון החזקות פשוט מציב רף הגיוני לעומת מה שקורה במשק כיום. המשכורת של כהן סבירה, ואליה מצטרפת תוכנית תגמול, גם כן עם רף סביר. אצלנו בחברה יש תקרה לתגמול של עד 12 משכורות. הוא מרוויח 80 אלף שקל בחודש, והתגמול שלו בנוי על השגת מינימום רווח. בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף, ומי שלא רוצה לעבוד תמורת הסכומים האלה, שישב בבית. כשחיפשתי מנכ"ל לאייס פגשתי הרבה אנשים שהיו שמחים לעשות את זה בתנאים שהצענו".

"יותר מדי מומחים מטעם עצמם"

אחד המהלכים המשמעותיים שהוביל גאון היה המיזוג בין מיטב, בבעלות צבי סטפק ושלמה סימנובסקי, ובין גאון שוקי הון. הסיבה שהובילה למיזוג, הוא מסביר, היא שבשוק התחרותי והעמוס של בתי ההשקעות אין כמעט סיכוי לגוף קטן לצמוח באופן אורגני. וכך, במארס 2009 מוזגו שני בתי ההשקעות לגוף אחד תחת שם המותג מיטב, שמחזיק 70% ממנו. ביתרת המניות, 30%, מחזיק גאון. הגוף הממוזג קלט חוב של כ-20 מיליון שקלים שהביא גאון, וכן מזומנים בהיקף של 40 מיליון שקלים שהביא מיטב. כחודש לאחר מכן נעשה מהלך נוסף שבמסגרתו בוצע מיזוג בין מיטב לישיר, בית השקעות שבבעלות מוקי שניידמן. במסגרת העסקה הקצה מיטב לישיר כ-28.5% ממניותיו, כך שמייסדי מיטב מחזיקים ב-50.1% מבית ההשקעות ואילו גאון מחזיק ב-21.4%.

"בענף לא היו מיזוגים כי האגואים של האנשים בשוק הזה לא יכלו לאפשר מיזוג", אומר גאון. "כל אחד חשב שהוא יותר חשוב מהשני. לכן חיפשנו פרטנרים שיכולים לשים את האגו בצד. היה לי ברור ששוק ההון עובר שינוי, יותר מדי היבריס של מומחים מטעם עצמם שחושבים שהם כוכבים גדולים, שבנוסף יש להם דרישות מופרזות לשכר ותנאים".

- בפועל, חיסלת את המותג גאון שוקי הון.

"לא הייתה לנו כדאיות כלכלית להחזיק את גאון שוקי הון כשחקן קטן, בגלל בעיית רווח. בתחום הזה הגודל כן קובע. אתה יכול, עם מאתיים איש, לנהל 7 מיליארד שקל, אבל גם 30 מיליארד שקל. מיטב הממוזג הוא גוף עם פעילות של 30 מיליארד שקל, והרווח המצטבר גדול משמעותית מכל מה שמישהו אחר היה עושה לבד. זהו המיזוג המלא הראשון שהושלם בענף בתי ההשקעות המקומי בשנה וחצי האחרונות, והוא הפך אותנו לאחד מבתי ההשקעות הגדולים. היום אנחנו מחפשים עוד מיזוגים עם חברות קטנות, ואני מאמין שזה התהליך שיעבור על כל השוק: חברות גדולות שיקנו שחקנים קטנים".

בספטמבר 2009 עברה גאון אחזקות שינוי דרמטי נוסף, לאחר שהשלימה עסקה להפרדת חלק מהאחזקות המשותפות שלה ממשפחת לבנת. על-פי מתווה העסקה רכשה גאון אחזקות את חלקה של משפחת לבנת בחברת המשביר לחקלאי (50%), ואילו משפחת לבנת רכשה מגאון אחזקות את חלקה ברשת האופנה H&O (כ-50%) ובחברת מגדלי ערבה (25%). במקביל החליטו החברות להמשיך להחזיק במשותף בחברת הקוסמטיקה אהבה ובחברת שיווק בוטנים.

- בשוק ההון איחדת כוחות, אבל עם משפחת לבנת דווקא עשיתם הפרדת כוחות. מה ההיגיון?

"אנחנו שותפים של משפחת לבנת כבר הרבה שנים, ויש לנו שותפות טובה, אפילו חברית. אבל בשלוש חברות מתוך החמש הייתה בעיה, עוד לפני תקופתי כיו"ר. הייתה אי-הסכמה לגבי מינויים בצמרת החברות, וזה הוביל מן הסתם לחילוקי דעות לגבי אופן הניהול. כשנכנסתי לתפקידי החלטתי שאין טעם להמשיך את זה. במהלך המשא ומתן לבנת רצו מאוד להשאיר אצלם את H&O, ואילו אנחנו רצינו את המשביר לחקלאי, אז חילקנו את הדברים כך".

- יש לכם כסף בקופה ואתה אומר שאתם פתוחים להצעות, אבל קצת קשה לפענח ממכלול האחזקות האקלקטי של הקבוצה מה בכלל מעניין אתכם.

"זה נכון שאנחנו חברת אחזקות תפעולית שמחזיקה בהמון תחומים שלא בהכרח יש סינרגיה ביניהם. היה עדיף, אבל זה לא מחויב המציאות. אצלנו הסינרגיה היא בשוליים, ואנחנו שואפים שבתוך הקבוצה יהיו שיתופי פעולה. גם בחברות אחזקה אחרות לא תמיד יש סינרגיה. היינו רוצים לקנות כל דבר שהוא בתחום העיסוק שלנו, ואנחנו בודקים הכול: אופנה, לוגיסטיקה. גם הבאנו לארץ את רשת אימג'ינריום לצעצועים לילדים. זה לא סינרגטי לנו, אבל זה עסק עם פוטנציאל, והיא תרוויח כסף".

- אז הכול בא בחשבון?

"אין דבר שעובר דרך השולחן שלנו ואנחנו לא בודקים אותו. כל חברה בתחום המים ובתעשיית הקלינטק מעניינת אותי. יש לנו כסף להשקעות, ואנחנו נמצאים עם היד על הדופק כל הזמן. יחד עם זאת, אנחנו לא נקנה חברות שאין להן פוטנציאל להיות גדולות בזכות עצמן או להתמזג איתנו. אנחנו בכלל חברה של שותפויות, ואנחנו טובים בזה. המוניטין שלנו הוא חברה שאפשר לסמוך עליה, שאתה יכול לישון בלילה בשקט ולא לחשוש שיתקעו לך סכין בגב. אם אתה מתחתן איתנו, אתה יודע גם איך תתגרש מאיתנו, ואם יום אחד נצטרך להיפרד, זה ייעשה ברוח טובה".

- ולמרות זאת, נכוויתם עם העסקה למכירת גאון נכסים, שלא יצאה לפועל אחרי שהצד הרוכש, אלכסיי זכרנקו, נעלם באופן מסתורי. התרשלתם בבדיקה?

"בעסקים אתה אף פעם לא יודע איך דברים יתפתחו. אתה מתכנן עסקה והיא לא יוצאת לפועל. מה שקרה שם היה דבר נורא פשוט. אנחנו רצינו למכור את השלד הבורסאי כי לא ראינו את עצמנו עוסקים בנדל"ן. יש לנו נדל"ן, אבל אנחנו לא רואים בזה אסטרטגיה. שמנו את השלד למכירה, הוצאנו ממנו את כל הנכסים, ואמרנו שמי שיבוא ויוכל לקנות את זה, וכל עוד הוא קונה ראוי ומותר לו לעסוק במכירה על-פי החוק, אין לו תיק במשטרה או איסור מרשות ניירות ערך, הוא לגיטימי. זאת לא הייתה עסקה של שותפות, הוא לא עמד להצטרף אלינו. זאת הייתה עסקת מכירה. הגיע הבן אדם, חתם על זיכרון דברים, ואחרי שחתמנו איתו האיש נעלם. אחרי שהוא נעלם התבררו כל מיני דברים".

- אז אם זו רק עסקת מכירה, למה לא המשכתם את התהליך עם נציגו בארץ, נסים דג'לדטי, שהחזיק במסמך שמאפשר לו לכאורה לנהל את עסקיו של זכרנקו?

"לא היינו בטוחים לגבי האותנטיות של המסמך, ולכן לא רצינו להיכנס לזה. זכרנקו הגיע אלינו דרך עורך דין שעובד איתנו, ולא הייתה שאלה לגבי מהימנותו. רק אחרי שהוא נעלם התבררו דברים בעייתיים. להגיד לך מה למדתי מזה? שום דבר. אתה לא רגיל שאתה חותם עם מישהו על עסקה והוא נעלם. אבל זה בהחלט היה אירוע חריג".

פוליטיקה? לא בבחירות הקרובות

אפשר לדבר עם גאון על שלדים בורסאיים, על תעשיית קלינטק ועל טיולי האופנועים שלו, ובכל נושא יש לו מה לומר והוא מפגין בקיאות. אבל רק כשמדברים איתו על בחירות 9991 העיניים שלו נוצצות. באותה עת היה גאון אחד האנשים המקורבים ביותר לאהוד ברק וחלק מהכוורת המצומצמת שהקיפה אותו.

גאון מדפדף באלבום התמונות שבו הוא נראה צעיר וחדור אמביציה ופורמלי הרבה פחות מהחזות העסקית הרצינית שמאפיינת אותו כיום. "הנה אני ליד המחשב כותב את המשפט 'זהו שחר של יום חדש'. זה היה חלק מנאום הניצחון של אהוד ברק", הוא מתמוגג. "הייתי בן 30 כשכתבתי את זה. אני זוכר את זה היטב. תראי את הדפים שאהוד מחזיק ביד, אפשר לראות בהם את הטקסט 'אני חוזר עכשיו מהכותל'. זו הייתה מערכת בחירות מאוד סוערת. הנה עוד תמונה, אני ואלדד יניב מחכים למדגם".

- כולך בשמיים כשאתה מדבר על פוליטיקה. אולי אתה לא במקצוע הנכון.

"אני באמת צוהל כשאני מדבר על קמפיין הבחירות של ברק מ-99'. הוא היה מרגש. אני דווקא לא תכננתי להיכנס למערכות הבחירות, אבל בגלל רצח רבין החלטתי שאני לא יכול לשבת מהצד ובאתי כיועץ של ברק. יוני קורן הביא אותי. עבדתי עם אהוד שבע שנים והיום אנחנו בידידות, אבל בהחלט לא בקשר רציף. הוא מתקשר אליי כשהוא צריך משהו".

- מתי דיברתם לאחרונה?

"כבר הרבה זמן לא דיברתי איתו. הגישה שלי לעבודה עם פוליטיקאים מאוד פשוטה. אני לא מבקש מהם שום דבר ולא מתקשר אליהם. אם הם רוצים משהו, הם מתקשרים. הדרך הכי טובה להיות בקשר עם פוליטיקאים היא להגיד להם את האמת בפנים ומה אתה חושב עליהם. בניגוד למה שחושבים, הם לא אוהבים מלקקים ומתחנפים. הייתי הרבה שנים יועץ אסטרטגי, אבל אני לא רואה את עצמי מחויב למישהו ממחנה הימין או השמאל. אני מחויב למדינה. היה לי קשר עם ביבי בבחירות האחרונות, למרות שלא יכולתי לעבוד איתו כי אני איש מרכז-שמאל".

- אז קריירה פוליטית היא רק עניין של זמן?

"ודאי שזה מעניין אותי. אבל כרגע אני לא בשלב של התלבטות אם לרוץ או לא לרוץ. כרגע אני בעסקים, ואל תשכחי שאני גם צעיר, בן 46. רוב הפוליטיקאים הצעירים הם לא ראשי ממשלה, הם רובים שרים. יש לי עוד זמן להחליט, אני לא חייב לעשות את זה עכשיו. אבא שלי פלירטט עם הדבר הזה כל חייו, ואני חושב שאם מישהו היה בא ומציע לו להיות שר אוצר, הוא היה הולך. אני מעריך שבמערכות הפוליטיות הבאות אני אעזור, אבל לא ארוץ, בטח לא במערכת הקרובה. יש לי מחויבות לעסקים, ואני אוהב את העולם הזה".

עד שגאון יחליט על העיתוי להשפיע מבפנים, הוא עושה את זה מבחוץ. זה זמן מה שהוא מריץ את יוזמת "הציונות החדשה", שהגה וכתב עם חברו הטוב, העיתונאי אטילה שומפלבי. השניים כתבו ספרון שמסביר את היוזמה, ואף עורכים חוגי בית כדי לקדם את העניין. למעשה מדובר ביוזמה להקים קרן לאומית-ממשלתית בתחום הקלינטק, בהיקף כולל של כמיליארד דולרים, למשך עשר שנים. הקרן תפעל לקידום שני נושאים עיקריים - יצירת אלטרנטיבות לתלות בנפט ולהתמודדות עם משבר המים העולמי בכלל והאזורי בפרט.

עכשיו מקדמים השניים הצעת חוק בנושא, שעליה הם עובדים עם אלכס מילר, סגן יו"ר הכנסת. ומנין הכסף? "500 מיליון שקל יגויסו מקרנות ו-500 מיליון שקל מהנפקת אג"ח ספציפיות שיאפשרו גיוס כסף מתושבי המדינה", מסביר גאון. "התוכנית היא להביא את ההצעה לכנסת להצבעה במועד הקרוב ביותר שאפשר. דיברתי עם חברי כנסת ועם שרים שתומכים ברעיון, כמו בוז'י הרצוג, עוזי לנדאו, אבישי ברוורמן וציפי לבני. זה רעיון א-פוליטי, שלא מוגבל למפלגה זו או אחרת".

- אגב התלות בנפט, מה עמדתך לגבי הבהלה לזהב השחור ולגז שמתחוללת בארץ?

"אני חושב שבאמת יש גילויים חיוביים מאוד בנושא הגז שהם אמיתיים. אני לא מדבר על קידוחים על פני הקרקע, אלא אלה שמתקיימים בים, כמו של יצחק תשובה. אבל אני חושב שמה שקרה הוא שזה הפך להיות שוק של ספקולנטים ושל גורמים שחלקם לא כשרים, שמעורבים במשחקי מניות, וזה הפך למערב פרוע שהרבה אנשים טובים נפלו בו בפח ואיבדו את כספם בהשקעה בחברות קיקיוניות. ברור לי גם איך ייגמר המאבק על תגמולי הגז שמתנהל היום. זה ייגמר בפשרה, והמדינה תוביל מהלך של העלאת התגמולים".

- יש איזשהו שוק במדינה שלא הופך לשוק פרוץ?

"יהודים הם עם שאוהב להמר ואוהב כסף. זה לא חדש שאנחנו אוהבים להמר על כל דבר ולקחת סיכונים. זה מה שהופך אותנו למיוחדים בעולם - החוצפה הישראלית, התעוזה. אבל לפעמים החוצפה הישראלית הופכת להימורים, ואנשים מאבדים את הראש. תראי מה קרה בשוק הנדל"ן במזרח אירופה. כמה חברות מחקו שם מאות מיליונים? אבא שלי היה שמרן מבחינת השקעה בנדל"ן ולא השקיע במזרח אירופה, ואני המשכתי את דרכו ואת המדיניות השמרנית יחסית של גאון אחזקות. לא סתם עברנו את המשבר בצורה שעברנו. לא שמעו עלינו בהקשר של אי-יכולת לשלם כספים, בבעיה של פירעון או בקונטקסט של חברות שמתפרקות. התנהלנו בצורה מאוד זהירה, וזה הוכיח את עצמו. יצאנו מהמשבר עם יכולת לזוז קדימה. לא הסתפרנו ולא מחקנו".

- לסיכום, מה החזון שלך לגאון אחזקות? להיות הקבוצה הגדולה במשק?

"כן. אני חושב שגאון תהיה חברה הרבה יותר גדולה בשוק הישראלי. אנחנו נתמחה בתחומי העיסוק שלנו, וזה מה שאני מצפה מהמנכ"ל החדש לעשות, ולא שיעשה עוד מאותו דבר".

המהפך האישי של משה גאון

לפני כמה שנים עבר גאון מהפך אישי. "נסעתי לטיול עם איסוזו צ'אלנג' בגואטמלה ובמקסיקו, וכשנסעתי הייתי וורקהוליק, מחובר 24 שעות ביממה, למשרד, לטלפון הנייד ולמייל. אפילו לקחתי איתי לטיול טלפון לווייני. רק כדי לא להיות מנותק. הייתי בטוח שאי-אפשר להסתדר בלעדיי ושאני לא יכול להסתדר בלי העבודה.

"בטיול, חלק גדול מהזמן מצאתי את עצמי באזורים בלי קליטה. ביומיים הראשונים זה היה נורא. אחרי ארבעה ימים, כשהבנתי שאין ברירה, התחלתי להיכנס לאווירה, ואחרי 12 יום כבר הייתי במקום אחר. כשחזרתי, הבנתי שאני צריך שינוי ונכנסתי לתהליך שבו חזרתי לדברים שאהבתי לפני שנים וזנחתי, כמו נגינה על גיטרה ורכיבה על אופנועים. היום אני הרבה יותר מאוזן מבחינת משפחה ועבודה, הילדים שלי הרוויחו כי אני רואה אותם יותר, וזה למרות שהתגרשתי".

- אז מה, משבר גיל ה-40? חיפשת משמעות?

"כן, הבנתי שצריך לחיות את החיים כאילו זאת ההצגה האמיתית ולא החזרה הגנרלית. אנשים חיים את החיים מתוך מחשבה שיום אחד הם יעשו, ישנו, יצליחו, יום אחד זה יקרה ויהיה להם אומץ. הבנתי את זה צמוד לזה שנפרדתי מאשתי ועשיתי שינוי מקצועי. הבנתי שאני לא רוצה לשכב על ערס דווי ולומר, 'פחדתי, לא היה לי אומץ, לא היה לי זמן'.

"עברתי עם אבא שלי את המחלה שלו, ומה הוא היה מוכן לעשות כדי לנסוע הביתה ולישון לילה אחד בלי כאבים. לא לנסוע לחו"ל או לצאת למסעדה, רק לישון בלי כאבים. ואז החלטתי שאני לא אתן לדבר הזה לקרות לי. כשיהיה לי חלום אני אממש אותו, וכשאגיע לסוף דרכי אני אגיד, 'חייתי את החיים, וזה היה הדבר האמיתי'.

"בטיול האחרון שלי לנפאל גם חזרתי לאהבה שלי מלפני 22 שנה: אופנועים. עליתי על האופנוע כדי לנסות איך זה מרגיש, ולא עצרתי, אלא רק אחרי 700 קילומטרים. בטיולים שלנו, של X-trip (חברת מסעות אקסטרים שבבעלותו, שאותה הקים ב-2005; ח' ב'), אתה חוזר לאהבות הישנות שלך. אני מביא גיטרה ומנגן, ועוד אנשים מביאים כלי נגינה אחרים, ופתאום אתה מגלה שכולם גם זמרים, ונוצרת דינמיקה אישית מאוד קרובה. זה מאפשר לאנשים להיות עצמם ולצאת החוצה מהדמות העסקית שלהם או ממי שהם רגילים להיות במירוץ היומיומי. אז אני אומר לאנשים, אל תחכו, תחיו את החיים".