בג"ץ דחה את דרישת היוצרים לשלול את הזיכיון של קשת ורשת

דחה במקביל גם את עתירות קשת ורשת באשר לדו"ח הרשות השנייה משנת 2006

בג"ץ דחה 3 עתירות, של זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת ושל ארגוני היוצרים, באשר לדו"ח הרשות השנייה משנת 2006.

למרות שבית המשפט התייצב לצד הרשות השנייה, הוא גם העביר ביקורת על התנהלות הרגולטור. בית המשפט דחה את דרישת היוצרים להפקיע את הזיכיון של רשת וקשת על רקע אי-עמידה במחויבויות כביכול.

בפסק הדין גיבה למעשה בג"ץ את סמכות הרשות השנייה לסווג תוכניות כסוגה עילית. בית המשפט קבע כי הרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על בעלי הזיכיונות ולחלט לבעלי הזיכיון ערבויות. בית המשפט קבע כי הרשות פעלה כדין כשלא נקטה בצעד הקיצוני של שלילת זיכיונות קשת ורשת בשל ההפרות לשנת 2006, וכי כל הסנקציות שהוטלו על הזכייניות היו כדין.

בית המשפט הביע ביקורת כלפי הרשות השנייה על העיכוב שחל בפרסום הכללים ועל העיכוב שחל בפרסום הדו"ח השנתי. בשנת 2006 לא היה למעשה ברשות השנייה מנכ"ל קבוע מרבית השנה, עם עזיבתו של מוטי שקלאר וכניסתו של מנשה סמירה לתפקיד ב-2007.

בית המשפט גם התייחס לעבודת הרשות בכל הנוגע להשלמת חוסר, וקבע כי על הרשות השנייה לגלות גמישות בהחלטותיה בתחום זה.

"מקובלת העמדה כי בטרם תורה הרשות השנייה למי מהזכייניות שעליה להשקיע מחדש את מלוא הסכומים בגין הפקות שלא הוכרו, עליה לבחון את מכלול הנתונים הצריכים לעניין, ובהם בין היתר היקף ההפרה ונסיבותיה. כמו כן וככל שכך יוחלט, יש לתת את הדעת גם ללוח הזמנים אשר במסגרתו ניתן להפיק הפקות חדשות במקום אלו שלא הוכרו", נכתב.

מאז, יש לציין, מועצת הרשות השנייה דאז בראשותה של נורית דאבוש הנהיגה את מיקוד הרגולציה שפתר חלק מהבעיות שעלו בבג"ץ.

במסגרת העתירות טענו רשת וקשת לאפליה מול ישראל 10. בית המשפט דחה גם טענות אלה וחייב את קשת ורשת בהוצאות בסך 25 אלף שקל, אולם לא חייב את היוצרים.

את הרשות השנייה ייצגו עוה"ד יאיר עשהאל ודרור גידרון ממשרד אברמזון ועו"ד דורון אבני, היועץ המשפטי של הרשות באותה תקופה.

מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, מסר כי "הרשות השנייה פועלת מאז ומתמיד ברשות ובסמכות וכן באופן מקצועי וענייני. עניין זה מקבל גיבוי נרחב בפסק הדיון. סוגיית הכללים טופלה, והם פורסמו ברשומות כנדרש. כמו כן, ננקטות פעולות נרחבות להקדמת הדו"חות השנתיים, וכך היה בשנה זו.

"להערכתנו, התרבות הישראלית והציבור יצאו נשכרים מהתהליכים שיבואו לידי ביטוי בעקבות פסיקה זו. יש להדגיש כי כבר בשנת 2009 ובשנת 2010 מתקיימת השקעה נרחבת ביצירה ובמסך בהתאם לדרישות ובהיקפים גדולים. כעת יש להפנות את תשומת-הלב להעמקת השיח והדיאלוג בתחום התוכן והאחריות הציבורית והתרבותית של גופי השידור בחברה הישראלית".