למי איכפת מהזוגות הצעירים?

ראשי הערים דואגים לשמה הטוב של עירם וחולמים על ארנונה מקסימלית מהדיירים החדשים והישנים; משרד הבינוי והשיכון דואג בעיקר לבונים ולמשכנים (ואם השר חרדי הוא ידאג כנראה גם לציבור המצביעים שלו); נגיד בנק ישראל חושש לאינפלציה שמרימה ראש (מחירי הדיור הנגזרים ממחירי השכירות מהווים כ-20% ממדד המחירים לצרכן); המפקח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים, שעלולים להיתקע עם הלוואות בשיעור גבוה מערך הנכס; משרד האוצר דואג להכנסות קופת המדינה, שעלולים להתכווץ אם חלילה ענף הנדל"ן יכנס לקיפאון.

ומה עם הזוגות הצעירים וחסרי הבית? הגיע הזמן שיבינו שהם לכל היותר נמצאים בסדר עדיפות שני ברשימה של כולם. לא נעים, אבל זה המצב. הטיפול בהם הוא בעיקר 'על הדרך'. לא פלא שאת הדגל שלהם מרימים - בעיקר בהצעות חוק הזויות יותר ופחות - ח"כים מהשורה השנייה והשלישית.

מתי השרים וקובעי המדיניות ידאגו להם באמת מהדקה הראשונה, ולא רק לפני ראיון לעיתון או לטלוויזיה? כשחסרי הבית יהיו באמת מאסה משמעותית. כמו בשנות החמישים והשישים. כמו בעלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות. אבל היום הם רק מטרד מעיק ונסבל, כזה שאפשר לדחוק לתחתית הרשימה.

או-טו-טו הם שוב יהיו מאסה קריטית. חכו 5-10 שנים.