האם אקטיביזם פוליטי נוסח ג'ון סטויארט יכול להתקיים גם בישראל?

הציבור האמריקני, בניגוד למה שאנו נוטים לייחס לישראלי, אינו מתקשה לצאת מביתו לטובת עצרות פוליטיות או חברתיות. ובכל זאת, עידן אובמה של אחרי המשבר הכלכלי נתפס בעיניי רבים בארה"ב כתקופה מנומנמת של אדישות חברתית. ההמון הדמוקרטי, הבועט והוורבלי שם את נציגו בבית הלבן והפקיר את השיח הציבורי לימין השמרן, ההולך ומשתלהב, לנוכח האכזבה מהנשיא.

"העצרת להחזרת השפיות" של איש הטלוויזיה ג'ון סטיוארט נתפסה אתמול (שבת) בעיניי רבים בתקשורת האמריקנית כתולדה ישירה של האקלים בארה"ב של 2010. מצד אחד, היה זה ניסיון להעיר את ההמון הליברלי ערב בחירות גורליות. מאידך, מנהיג ההמונים הוא לא פוליטיקאי אלא בדרן, והסיבה להתכנסות לא היתה ממש ברורה.

ובכל זאת, נדמה כי הסיפור האמיתי כאן לא מתרחש בבית הלבן אלא על מסכי המדיה האמריקנית. אין זה פלא, כשעיקר הסגולות של הנשיא האמריקני הן יכולותיו כטאלנט טלוויזיוני, שהגיע טאלנט אחר - ולאו דווקא פוליטיקאי - שגבר עליו.

סטיוארט היהודי-אמריקני הביס באחרונה את אובמה ללא טיפת זיעה ונבחר לאדם המשפיע בארה"ב. סקרים מראים כי מרבית האמריקנים סופגים את החדשות שלהם מתוכניתו "הדיילי שואו", ומגיש CNN בכיר שהעז לבקר אותו בנימה אנטישמית הודח מתפקידו.

את ההכתרה הסופית של סטיוארט ביצע הנשיא ברק אובמה עצמו, כשהגיע לתוכנית של הקומיקאי בשבוע שעבר והניח לו לכנות אותו בכינוי הלא נשיאותי בעליל "DUDE" ("חבוב").

השיח הציבורי האמריקני המהותי חי היום בעיקר בתקשורת האמריקנית. בעידן שבו עדיין מנסים לפצח את הדרך לבנות מותג טלוויזיה בעל נפח ואורך חיים, קם אחד כזה ומוציא לרחוב עשרות אלפי אמריקנים מודאגים. הוא עושה זאת זמן קצר אחרי "עצרת להחזרת הכבוד", בה השתתפו כחצי מיליון אמריקנים, ואשר גם אותה לא הובילו פוליטיקאים אלא שוב נבחר שלט - הפרשן השמרן של רשת FOX הימנית, גלן בק.

קרבות פוליטיים על המסך

"העובדה שהקרבות הפוליטיים מנוהלים בתקשורת היא לא חדשה", אומר מגיש תוכנית הסאטירה של רשת, "מצב האומה", ליאור שליין, "והסאטירה תמיד יושבת על הציר שבין תקשורת פוליטית, כי הרי הסאטיריקנים תמיד חושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם והפוליטיקאים מושפעים מהם".

לדברי שליין, "הדרך מהתקשורת לפוליטיקה היא מאוד ארוכה, אבל אצל ג'ון סטיוארט זה אחרת. מה שקורה איתו זה דבר מדהים - הוא מצליח להיות הראשון שלא חוצה את הקווים והולך על התפר. הוא לא סאטיריקן שעובר להיות פוליטיקאי - כמו שראינו פה עם טומי לפיד או אורי אורבך, הוא ממשיך להלך על הגבול".

שליין צפה בעצרת וקרא את ספרו של סטיוארט "אמריקה: הספר", והוא אינו רואה בעייתיות בטשטוש שסטיוארט מוביל. "אני חושב שיש פה תופעה, אבל בהחלט לא מסוכנת. הוא מצליח לעורר שיח ציבורי אמיתי ומרתק ומעלה על פני הקרקע את כל הנושאים השנויים במחלוקת היום בארה"ב. קדמו לו אופרה ווינפרי וג'וני קרסון לפניה, מבחינת רמת ההשפעה שלהם, אבל הוא הראשון ששומר על היותו סאטיריקן מצחיק".

- אתה מאמין שדבר כזה יכול לקרות גם בארץ?

"הכול יכול לקרות בארץ במספרים, אך יותר קטנים. היום זה חלק בלתי נפרד מהליין-אפ שלנו להיפגש עם הפוליטיקאים. הגענו בתהליך פנימי שלנו להכרה שלספר בדיחות על פוליטיקאים זה חיים קלים. אמרנו שזה מעניין לנו ולצופה לראות את המפגש.

"כבר ב'תוכנית הלילה' (בערוץ 10, ל"א) ביבי הגיע לפני הבחירות ולפני הפריימריז. ציפי לבני היתה. מה שקרה בישראל בשנים האחרונות זה שהפוליטיקאים למדו לשתוק כי יש להם הרבה מה להפסיד. בגלל זה חלק מהתוכניות ירדו - אין היום 'מוקד', 'פופוליטיקה' או אפילו דן שילון. תוכניות כמו 'מצב האומה' זו הזירה הפוליטית החדשה. באשר ללהוציא אנשים לרחובות - הרי לא היה דבר כזה פה מאז ההפגנה של 'סמי וסוסו' ב'מה יש' של גלי צה"ל, ומי יודע, אולי נרים את הכפפה".