האם המשביר לצרכן ייכנס לליסינג במסגרת מועדון "365"?

קבוצת המשביר לצרכן של רמי שביט ערכה לאחרונה מצגת למשקיעים שכללה מספר תוכניות להתרחבות עסקיות - ובהן הקמת חטיבה שתעסוק בליסינג וביבוא מקביל של כלי רכב

בנובמבר אשתקד נערך "כנס המנכ"לים" השנתי של משרדי הממשלה, שבו הוצגו תוכניות העבודה של המשרדים השונים לשנת 2010. במקום מכובד ברשימת היעדים השנתיים של משרד התחבורה הופיע היעד "פתיחת שוק הרכב לתחרות - יבוא אישי ומקביל. הגברת התחרות בתחום יבוא הרכב תוך מתן דגש לשיפור רמת השירות לאזרח".

כמקובל בתוכניות העבודה הללו הופיעו גם מדדי תפוקה כמותיים ליעד. אחד מהם חזה "שיעור ירידה ממוצע של 2%-5% במחירי הרכב ברבעון השני של 2010". מדד התפוקה השני שהופיע בתוכנית היה "צמיחה במספר יבואני הרכב לישראל מ-20 לכ-50 עד דצמבר 2012".

על נושא ירידת המחירים שלא היתה כבר הכברנו מילים בעבר. לא זו בלבד שהמחירים לא ירדו השנה, אלא שהם טיפסו ועתידים לטפס שוב בתחילת 2011. אבל משרד התחבורה יכול לפחות להתנחם בכך שהסוגיה הזו לא נמצאת באחריותו הבלעדית.

המדד השני, שקשור בעקיפין לראשון, מעניין הרבהיותר. אנחנו נמצאים כיום בשלהי 2010, אבל מספר יבואני הרכב הרשמיים בישראל (לא כולל "יבואנים אישיים מסחריים" שפועלים מחוץ למסגרת החוק) זהה כיום למספרם בשנה שעברה. אין 50 יבואנים ואפילו לא 40 או 30. זאת למרות שהרפורמה להרחבת היבוא המקביל נמצאת בתוקף מאז אמצע השנה.

הישראלים יוצרים קשרים

הרפורמה בהחלט לא נתקלה באדישות מצד עולם העסקים הישראלי, ויש לנו אינדיקציות ברורות שיש סביבה התעניינות רבה ופעילות לא מעטה מאחורי הקלעים. אנשי עסקים מכובדים וקבוצות עסקיות גדולות שעד כה הסתכלו על הענף מהצד, כבר החלו לפני כמה חודשים בבדיקות מעשיות לגבי ההיתכנות של יבוא מסחרי מקביל של רכב לישראל במסגרת כזו או אחרת.

לא מדובר רק במועמדות "טבעיות" כמו חברות הליסינג וההשכרה, אלא גם בגופים גדולים מעולם השיווק. כך למשל ערכה לפני מספר ימים קבוצת המשביר לצרכן של רמי שביט מצגת למשקיעים, ובה נכללו מספר תוכניות להתרחבות עסקיות שמתכננת הקבוצה.

אחת מהן היתה הקמת חטיבה חדשה במסגרת מועדון הלקוחות "365" שתעסוק בליסינג וביבוא מקביל של כלי רכב.

רמי שביט מאשר את המידע ואומר כי הקבוצה בודקת אפשרויות שונות להשתלבות בענף יבוא הרכב, "ייתכן שבמסגרת שיתוף-פעולה עם גורמים מהענף".

נזכיר כי המשביר לצרכן כבר נכנס השנה לשיווק ניסיוני של כלי רכב חדשים (סיאט) לחברי מועדון הלקוחות שלו, אולם לפעילות זו לא היה קשר ליבוא.

עוד אינדיקציה מעניינת לגבי הפעילות המתרחשת מאחורי הקלעים הגיעה בחודש שעבר מעבר לים. בתחילת אוקטובר פרסם "איגוד סחר הרכב של צפון אמריקה" (NAATA), שבסיסו בקנדה, הודעה לעיתונות שכותרתה "סוחרי הרכב של צפון אמריקה מגלים התעניינות ביצוא רכב לישראל".

בהודעה נאמר כי "שינויי הרגולציה האחרונים, שמאפשרים יבוא מקביל של רכב לישראל, משכו את תשומת-ליבם של דילרים בצפון אמריקה. השינויים מאפשרים לייבא מותגים ספציפיים על-ידי יותר מדילר אחד לטובת הלקוחות. זוהי הזדמנות מצוינת לספק מכוניות לישראל שבה הלקוחות מעדיפים לרכוש מכוניות אוטומטיות עם מנועי בנזין".

בירור שערכנו באותו איגוד, שחבריו אחראים ל"יצוא מקביל" של עשרות אלפי כלי רכב בשנה מצפון אמריקה לאירופה ולאסיה, גילה כי המידע על שינויי הרגולציה שהתרחשו במדינה המזרח-תיכונית הקטנה והנידחת שלנו הגיעו אל האמריקנים בעקבות "מסעות יצירת קשרים" אינטנסיביים שערכו בארה"ב ובקנדה גורמים מקהיליית העסקים בישראל, במסגרת בדיקות היתכנות ליבוא מקביל מסחרי של כלי רכב.

מחסומי סחר בלתי נראים

בשלב זה צריכה להישאל השאלה המתבקשת "אם כולם רוצים לייבא ביבוא מקביל והלקוחות רוצים לרכוש רכב בהנחה, למה זה לא קורה?". התשובה היא שרפורמת היבוא המקביל הצעירה שלנו נתקלת כיום חזיתית במחסומי סחר בינלאומיים ותיקים וסמויים, שגדולים בהרבה על מידותיו של משרד התחבורה הישראלי.

מדובר בזירה שהשחקנים בה אינם יבואני רכב או אנשי עסקים, אלא יצרני הרכב בכבודם ובעצמם, על כל הכוח הפוליטי והכלכלי שניצב מאחוריהם. מנקודת מבטם של יצרני הרכב, "היבוא המקביל" מיבשת ליבשת וממדינה למדינה היה ועודנו כאב ראש רציני, שמקשה עליהם ליישם מדיניות של אפליית מחירים בין מדינות שונות בעולם.

את המלחמה נגד היבוא/יצוא המקביל מנהלים יצרני הרכב באמצעות כלים פוליטיים (לובי אינטנסיבי) וכלים משפטיים לגיטימיים, אך לעיתים גם בשוליים האפורים של החוק. האיחוד האירופי, למשל, ניהל במשך שנים מלחמת חורמה ביצרני רכב, שניסו לשמור על אפליית מחירים בין מדינות באיחוד, והציבו חסמים בפני יצוא מקביל של רכב בין מדינות.

התופעה מוגרה רק לאחר שכמה יצרנים ספגו קנסות עתק, אבל היא נמשכת כפי הנראה בכל הנוגע למדינות מחוץ לאיחוד. ב-28 בנובמבר פרסמו סוכנויות הידיעות כי רשות ההגבלים העסקיים של שווייץ - מדינה שאינה חברה באיחוד - הגישה תביעה נגד חברת ב.מ.וו, ובה נטען כי החברה אסרה, כביכול, על דילרים שלה באירופה למכור מכוניות ב.מ.וו ומיני לאזרחי שווייץ, כדי שאלה לא יוכלו לנצל את המחירים הזולים יותר משמעותית של הרכב החדש מחוץ למדינה. אם תורשע ב.מ.וו היא עשויה לשלם קנס בגובה 10% מהכנסותיה במדינה ב-3 השנים האחרונות.

לטענת גורמים עסקיים בישראל שבחנו את האפשרות לבצע יבוא מקביל מאירופה, בעיקר בתחום רכבי היוקרה, מופעלים חסמים דומים גם על היצוא לישראל ומונעים יבוא אפילו מדילרים שאינם קשורים ישירות ליצרני הרכב, אך תלויים בהם כלכלית ועסקית.

מכיוון שהחסם הזה, אם הוא אכן קיים, פועל מחוץ לגבולות הארץ, ספק רב אם למשרד התחבורה הישראלי, או אפילו לרשות ההגבלים, יש את המשאבים שנדרשים לפעול בנושא ולהתמודד משפטית עם גופים בליגה של יצרני הרכב.

בהערת אגב נציין כי ליצרני הרכב יש עדיין דרכים משפטיות כשרות כדי לחסום, או לפחות לעכב לנצח את היבוא המקביל. אחת הדרכים היא שימוש בחוקי הגנת הסמל המסחרי (Trademark) כדי למנוע מגופים שאינם מורשים על-ידי המחזיק החוקי של הסמל המסחרי, כלומר היצרנים, לעשות בו שימוש.

אם מוסיפים לכך חסמים "טכניים" שעדיין קיימים, כמו הדרישה להחלפת הפנסים של רכב המיובא מארה"ב לפנסים בתקינה אירופית וחסמים כלכליים כמו המחיר שהיבואנים הישראליים משלמים, אפשר בהחלט להבין מדוע אף אחד עדיין לא הרים את כפפת היבוא המקביל.

המרוויחים בינתיים: היבואנים הסדירים

בינתיים, התוצאות המעשיות היחידות של רפורמת היבוא המקביל הן הטבת תנאי הסחר והגמישות של יבואני הרכב הממוסדים והסדירים - תוצאה הפוכה מהיעד של הרפורמה. כך למשל, קובעת הרפורמה כי החל מאפריל 2011 יהיה ניתן לייבא מארה"ב בצורה מסחרית וסדירה כלי רכב של מותגים לא אמריקניים שמיוצרים בארה"ב.

מי שזיהה ראשון את ההזדמנות הם היבואנים הסדירים של כלי רכב יפנים וקוריאנים, שהיצרנים שלהם מייצרים גם בארה"ב. במסגרת זו תגיע אלינו בשנה הבאה הסונטה החדשה של יונדאי, היישר מהמפעל האמריקני שלה. ייצור המכונית בתקינה אירופית מתעכב, ולפיכך פתיחת "הצינור האמריקני" אפשרה ליבואן הישראלי להקדים את היבוא של המכונית האסטרטגית הזו בשנה אחת לפחות. גם סובארו והונדה נערכות לתחילת היבוא מארה"ב.

לנו לא נותר אלא לחכות לכנס השנתי הבא של המנכ"לים של משרדי הממשלה, שיערך ממש בקרוב, כדי לדעת כמה יבואנים חדשים ייכנסו לשוק ב-2011 ובכמה הדבר יוזיל את המחירים לצרכן.