לא לעקר את הפחתות המסים

הפחתת מס הכנסה ומס החברות היא לכאורה אחת הרפורמות המתמידות והמצליחות בישראל. רפורמה זו, בניגוד לאחרות, נמצאת תחת שמירה ישירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו.

תוואי המס היורד, לצד השגשוג הכלכלי בשנים האחרונות, הביא לירידה בנטל המס הישיר (מ-18.3% ב-2005 ל-15.3% ב-2009).

למרות הירידה בשיעור המס, אשר הייתה אמורה להגדיל את ההכנסה הפנויה ולשחרר את ההכנסה שלנו לחיסכון ולצריכה, רוב אזרחי המדינה ידווחו על תחושה שההכנסתם הפנויה נפגעה בשנים האחרונות. הסיבה העיקרית לכך היא, שככל שגובה ההכנסות ממיסוי עבודה וחברות ירד, השתכלל משרד האוצר ופיתח תחליפי השלמת הכנסה על-חשבון האזרחים והעסקים במשק, הן באמצעות מיסים חדשים והן באמצעות שיטה מתוחכמת יותר: "התנערות תקציבית".

כך, לדוגמה, בתקציב 2011-2012 מתוכננות העלאות מס על הסולר, הבנזין, הביודיזל, מס חדש על תשמישי אנרגיה בייצור מלט, אשר ישפיע על מחירי הדיור, ומס על הפחם אשר ייקר את תעריפי החשמל. בתקציב הקודם היה זה מס קנייה על רכבים, שינוי שיטת שווי השימוש, העלאת תעריפי המים, מיסוי סיגריות ואלכוהול ועוד. המשמעות של כל מיסוי כזה היא פגיעה בהכנסה הפנויה של האזרח אשר אינו נהנה כלל מהפחתת מס ההכנסה.

גם המגזר העסקי מקבל חבילת מס משלו ובה העלאת ביטוח לאומי על המעסיקים, מה שפוגע ביכולת להעלות שכר; מיסוי תשמישי אנרגיה, העלאת מחירי מים המשמשים כחומר-גלם בייצור, אגרות ביוב ועוד. בכך, נפגע כושר התחרות של המשק אשר מנסה לשרוד את התחרות העולמית ואת הפגיעה בשער הדולר.

מתוחכמת אף יותר היא שיטת "ההתנערות התקציבית". דוגמה לכך היא הפחתת מענקי האיזון לרשויות המקומיות (במיליארד שקל החל משנת 2002) והחלפתם בגל אישורים להעלאות חריגות בעשרות רשויות.

תעריפי הארנונה עלו בכ-20% בממוצע מאז תחילת העשור, אך ברשויות מקומיות רבות שיעור השינוי גדול יותר בגלל אישורים רבים שניתנו להעלאות חריגות. תהליך אישור הבקשה להעלאה חריגה בארנונה הוא חסר שקיפות ונעשה ללא מתן זכות התנגדות לציבור.

המגזר העסקי לבדו משלם מדי שנה כ-8 מיליארד שקל תשלומי ארנונה, ולכך יש להוסיף עוד מיליארדי שקלים שנגבים ע"י הרשויות המקומיות בגין היטלים ואגרות. אך רמת השירות של הרשות לעסק שבתחומה בינונית ומטה. כך, הפכו העלויות המוניציפליות הכבדות לאחת הסיבות העיקריות להוצאת פעילויות ייצור מחוץ לישראל.

אלא שהאוצר לא מסתפק גם בכך ומתכוון לשכלל את המנגנון: האזרחים והעסקים יחליפו את ההוצאות התקציביות של המדינה בפיתוח ברשויות המקומיות באמצעות מס מוניציפאלי חדש - מס פיתוח, אשר ישולם לצד הארנונה וההיטלים המוניציפאליים.

ההתנערות מאחריות תקציבית והטלת העלויות הנוספות, מעקרות את רפורמת הפחתת המיסים שעליה שומר רה"מ ופוגעות ברמת החיים שלנו. על רקע עודפי הגבייה ממסים השנה יש להסיר את שורת הגזירות מתקציב 2011-2012 באופן מיידי, כך שהפחתת המיסוי הישיר תעמוד במטרותיה: האצת הצמיחה, התעסוקה והעלאת רמת החיים במדינה.

הכותב הוא יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים