המטבחון של נילי

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יחקור את נילי פריאל-ברק, אבל לא יחקור את בן-זוגה, שותפה לחיים, בעברית "בעלה", אהוד ברק. למה? כי אין לו ראיות שמיסטר ברק היה מעורב בהעסקת העובדת הזרה, וזאת "להבדיל מעצם הידיעה על דבר העסקתה" - כך בהודעה הרשמית.

אין ספק, החלטה ליברלית ומתקדמת שלה משמעות אחת: אף-על-פי שהאדון יודע כי בביתו קיים מטבח וכיור - אין ראיות שהוא יודע מה בדיוק עושים בהם.

אהוד ברק, בן-זוגה של הנחקרת והנאשמת העתידית, הוא רק השותף לדירה שנמצאה, איך שהוא, נקייה ומסודרת, לארוחות המהנות והטעימות שמישהי, אלוהים יודע מי, בישלה לו, ולאירוח המלבב של אלה שהוא רוצה ביקרם, מהארץ ומחו"ל. מהעסקים והפוליטיקה. אולי גם מהקיבוץ.

הבעל לא ידע, ואין לו מעורבות, בשאלה איך כל זה הגיע. הוא, במקסימום, ראה צל פיליפיני מרחף בסביבתו, אבל לא ממש שם לב. הוא הרי הגבר במשפחה. לא עקר-בית. בדיוק כמו בנימין נתניהו. זה שליליאן פרץ, עובדת משק-הבית לשעבר של אשתו שרה, תובעת רק את הגברת נתניהו. מה זה עניינו של ביבי?

משק-הבית איננו טריטוריה פרטית ובלעדית של האישה לבדה. הבית משותף. משק-הבית משותף. המשפחה משותפת לגבר ולאישה, גם אם מתקיימת חלוקה פנימית בין בני-הזוג על ביצוע מטלות כאלה או אחרות.

גם אם האישה, בנדיבות-לבה, בוחרת לקבל על עצמה האשמה כדי לפטור את בן-זוגה - הרי שהאחריות המשפטית המוטלת על אשת הבית חייבת להיות זהה לזו המוטלת על גבר הבית. גם אם הגבר נוטה להיות זה שמחליף גלגל כשיש פנצ'ר, או לפחות אומר שהוא עושה את זה - זה לא הופך אותו לאיש ה"חוץ" ואותה לגברת ה"פנים".

אלא שהדין הפלילי מחייב הוכחה פרסונלית. מחייב הוכחת העניין העובדתי והיסוד הנפשי. אף שאין ספק כי בתביעות בגין העסקה בלתי חוקית של עובדי משק-בית בכלל, או עובדי הגירה, לא בודקים ולא מחליטים על-פי מין - הרי בפועל חלק ניכר, רוב, החקירות וההעמדות לדין של מעסיקי עובדים זרים בלתי חוקיים במשק-בית, מתייחסות לנשים.

סוג של קביעה שהבית, הילדים, האוכל, הניקיון, האירוח, הוא שלהן. הקנס הכספי, כמובן, יוצא מהחשבון המשותף שלו ושלה. ניסיון לאסוף מידע מעלה כי במקרה אחד הוטלה אחריות על הגבר. זה היה אברהם הירשזון, פעם שר האוצר, שהוטל עליו קנס כספי בגין העסקת עובדת זרה בלתי חוקית במשק-הבית. הירשזון היה אלמן.

הפסיקה דווקא מתייחסת לאחריות אחרת. הנה מה שקבע שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע לפני כשנה: "כל גורם המעורב בהעסקתו של עובד והמפיק ממנה הנאה חומרית, ובמיוחד מקום שבו מדובר בעובד זר, המצוי בעמדת נחיתות ונתון לחסדי הגורמים המטפלים בהעסקתו - יש להטיל עליו אחריות רחבה".

אמנם פסק הדין התייחס לאחריות על קבוצת עובדים חקלאיים, אבל המשמעות חייבת להתייחס לכל תחום האחריות על העסקה בלתי חוקית, גם במשק-בית. מן הראוי להתחיל לחשוב איך עושים את זה בפועל.