הנקראות ביותר

הר געש ושמו יוסי לנגוצקי

בשוק משוכנעים כי המניע להתנהגותו הוא תסכולו מאובדן האופציה ל-5% בקידוח תמר

ככל שחולף הזמן מאז בוצעה תגלית "תמר", הקרויה על שם נכדתו הבכורה, מפגין הגיאולוג ד"ר יוסי לנגוצקי כעס הולך וגובר כלפי שותפיו לשעבר והיזמים בתחום חיפושי הנפט והגז בכלל.

כמו הר געש פעיל, הוא פולט אחת לשבועיים-שלושה תמרות אש ועשן, פעם בכיוונו של יצחק תשובה ("שכח שאני הבאתי אותו ל'תמר'", "הפרוספקט הוגש ליצחק תשובה על מגש של כסף"), פעם בכיוונה של שותפות גבעות עולם (לנגוצקי יזם חוק להגבלת הדיווחים לבורסה וקרא לשר התשתיות להוציא את גבעות מקידוח מגד 5 ולהביא במקומם חברה בינלאומית) ופעם בכיוון היזמים המתנגדים להעלאת חלק המדינה בהכנסות מגילויי הנפט והגז ("תאוותם המשכרת לממון גרמה להם לנהוג בנו כמו רפובליקת בננות").

כפי שדווח ב"גלובס", הגיש לנגוצקי את התביעה הנוכחית נגד רציו בתום הכנה מדוקדקת ולאחר ש"בדק את זכויותיו" בקידוחי "דלית", "תמר" ו"לוויתן". האם הגשת התביעה נגד רציו בגין 15% שהיא מחזיקה ב"לוויתן" מאפשרת לתשובה ולנובל אנרג'י לנשום לרווחה? עדיין מוקדם לדעת.

בשוק משוכנעים כי המניע להתנהגותו של לנגוצקי הוא תסכולו מאובדן האופציה ל-5% מ"תמר". אם שווייה הנוכחי נטו של תמר נאמד בכ-6-7 מיליארד דולר, מדובר באובדן רווח של יותר מ-300 מיליון דולר.

כידוע, לנגוצקי החזיק באופציה יחד עם בני שטיינמץ, באמצעות חברת STX, אך החברה נושלה מזכויותיה באוקטובר 2008 - 3 חודשים לפני התגלית - לאחר שלא נענתה לסבב דרישת המימון (Cash call).

בבוררות המתנהלת בינו לבין שטיינמץ מציג לנגוצקי את גירסתו, ולפיה הוא זה שביקש את הרישיונות ב-1999 והביא ל"תמר" את בריטיש גז ולאחר מכן את שותפות ים תטיס של נובל אנרג'י ודלק. לא מעט חולקים ומערערים על הגירסה הזאת, וזאת בניגוד לקונצנזוס הקיים ביחס למוניטין ולניסיון המקצועי של לנגוצקי.

גיאולוג ואיש צבא

לנגוצקי נולד ב-1935 בירושלים ולמד בגימנסיה רחביה ובבית-הספר החקלאי כדורי. לאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית ולאחר מכן המשיך לדוקטורט בארה"ב. בשנות ה-80 היה מנכ"ל חברת הנפט הלאומית וחברת שדות נפט וכיהן כסגן יו"ר המכון הגיאולוגי. מסוף שנות ה-90 מילא תפקיד מרכזי בחיפושים הימיים בעיקר באזור צפון הארץ.

לצד קריירה בתחום הגיאולוגיה, ניהל לנגוצקי קריירה צבאית מרשימה. הוא זכה בעיטור המופת על חלקו בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, קיבל שני פרסי ביטחון ישראל ומילא שורת תפקידים בכירים באמ"ן. בתחילת 2005 הגיש לרמטכ"ל משה בוגי יעלון המלצות לטיפול בבעיית המנהרות בעזה, אך אלה לא יושמו עד היום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתשביעות-רצון עצמית, לעג למבקרים