דופקים שעון: "גלובס" בדק שעוני דופק המצוידים ב-GPS

פעילות ספורטיבית על בסיס יומיומי היא כבר מזמן לא עניין למקצוענים בלבד. מדי יום פוקדים את הפארקים השכונתיים אנשים רבים שיוצאים לריצה, בדרך לשרוף עוד כמה מאות של קלוריות. כמו כל תחביב, גם בריצה אפשר לשלב כל מיני גאדג'טים שיהפכו אותה ליותר מועילה ומהנה. שעוני הדופק נמצאים היום אצל מספר גדול של מתאמנים ומכוני הכושר מנסים לדחוף אותם למנויים שלהם בכל הזדמנות.

מי שרץ בפארק ולאו דווקא על מכשיר ריצה, יהיה מעוניין ודאי לדעת איזה מרחק עבר כדי לשפר את האימון שלו. חברות שעוני הדופק מציעות לצורך כך סדרת שעונים הכוללים גם התקן GPS שפותר את הבעיה הזו.

אולם, למרות המוצר שיכול להגביר את המוטיבציה של הספורטאי החובב, הממשקים של המוצרים האלו בנויים בצורה שתגרום כמעט לכל אחד להזיע ולא מפעילות ספורטיבית. הפתרון אולי לא יגיע דווקא מיצרניות שעוני הדופק, אלא מאפליקציות הריצה הקיימות היום לחלק גדול מהטלפונים החכמים, שכוללים מדידה של מרחק הריצה, שמירת המסלול, שיתוף שלו עם חברים באינטרנט וגם מידע בזמן אמת על הדופק באמצעות רצועה תואמת.

כדי לבדוק אילו משעוני הדופק המצוידים ב-GPS הוא המוצלח ביותר היום, לקחנו כל אחד מהם למספר ריצות. המסקנה: נכון לעכשיו גארמין מציעה את השעון דופק הכי טוב, בעיקר בגלל שה-GPS משולב בתוך המכשיר והחברה לפחות התאמצה לנסות להסביר את הממשק שלה עם סרטונים באינטרנט. מצד שני, מדובר במוצר שרחוק מלהיות מושלם.

פולאר RS300X G1: עם GPS חיצוני וממשק מסובך

חברת פולאר היא כנראה הפופולארית ביותר בשעוני הדופק בארץ והיא מציעה למי שמתמיד בריצה מחוץ למכוני הכושר את האפשרות לבדוק איזה מרחק הוא עבר. לצורך כך, ניתן לקנות את ה-G1 שהוא מתאם GPS המתחבר לשעון הדופק RS300X.

GPS: ה-G1 הוא רצועה המתחברת ליד, שעליה עונדים את שעון הדופק. מכשיר ה-GPS יחסית גדול, אולם לאחר כמה דקות של שימוש, לא מרגישים אותו ביד. הבעיה היחידה היא שההתקן הזה דורש סוללת AA, שתצטרכו להחליף כל כמה אימונים. זמן האיתור של ה-GPS עומד על כמה עשרות שניות בודדות, אולם כדי שהאיתור יהיה מהיר, תהיו חייבים לעמוד במקום ולא להתחיל את האימון שלכם, אחרת זמן האיתור יהיה ארוך מאוד.

ממשק: הממשק של ה-RS300X הוא אחד הממשקים הבלתי מובנים שהכרנו. מהנדסי פולאר כאילו עשו הכול כדי שנצטרך לשבת עם חוברת הוראות בשביל להבין מה קורה עם המכשיר הזה. כמעט כל דבר שרצינו לעשות, הכריח אותנו ללכת למדריך הכתוב. כנראה שעד שאפל לא תיכנס לתחום של שעוני הדופק, מערכות ההפעלה בתחום הזה יראו כך.

בכל אופן, לאחר שתצליחו להכיר קצת את השעון תצליחו להגדיר אותו לפי טעמכם האישי, כך שבזמן הריצה תוכלו לקבל מידע עדכני על הקלוריות ששרפתם, הדופק העדכני שלכם, התרעות עד איזה גובה דופק רציתם להגיע והמרחק שעשיתם.

אחת ההערות שיש לנו בנוגע לממשק היא שבפולאר מניחים שכל מי שמשתמש בשעון דופק הוא ספורטאי מקצועי. חלק מהפקודות מהתפריטים מופיעים בראשי תיבות באנגלית שלא בהכרח ברורים לכל אחד. אולי היבואן בארץ צריך להתחיל לדאוג לגיור של השעונים שלו.

עיצוב: השעון עצמו נוח מאוד לענידה על היד והוא מתאים גם להליכה, כאשר לא עושים פעילות ספורטיבית. מעבר לזה, הוא יחסית קל ולא בומבסטי כמו הגארמין, אולם עצם זה שהיינו צריכים לענוד גם את ה-GPS הגדול ואת רצועת הדופק, גרם לנו להרגיש בכל פעם שאנחנו יוצאים לקרב עם כל האביזרים שלקחנו על עצמנו לריצה.

בשורה התחתונה: למרות הסרבול של ה-GPS החיצוני, עדיין הערכה של פולאר תאפשר לכם, כאשר אתם רצים בפארק, לדעת את כל המידע שאתם צריכים יחסית בנוחות.

מחיר: 1,400 שקל.

ציון: 8.

גארמין 405CX: שעון ומד דופק במוצר אחד

בניגוד לפולאר ול-Suunto, בגארמין הבינו שאביזרים חיצוניים לריצה זה לא ממש נוח. בחברה החליטו לבנות את 405CX עם התקן GPS פנימי, כך שמלבד רצועת הדופק והשעון, לא צריך לקחת כלום.

חיישן מגע: השעון גדול יותר משעונים אחרים, כאשר גם שטח המסך שלו הוא יחסית גדול. הסיבה לגודל הזה הם חיישני המגע הנמצאים במסגרת של המסך. החיישנים האלו מאפשרים לשלוט בפעולות המכשיר באמצעות מגע קל, במקום לחיצה על כפתורים. לוקח קצת זמן להתרגל לשיטת הפעולה הזו, שבה צריך לבצע תזוזה כלפי מעלה או למטה עם האצבע בשביל לנווט בתפריטים. הרעיון הזה חביב, אולם תופעת הלוואי שלו, הוא שלפעמים אתם תלחצו על השעון, מבלי שתרצו. למשל, אם הוא ייגע בגוף שלכם. לכן, יש כאן אופציה לנעילת חיישני המגע בזמן הריצה.

ממשק: נראה שמהנדסי גארמין, שיודעים לבנות ממשקים סופר ידידותיים במכשירי הניווט שלהם לכבישים, החליטו שכל מי שמחזיק שעון דופק סיים קורסים מקצועיים במכון וינגייט. קשה להגיד שמדובר במכשיר שקל להפעיל אותו ולהבין את כל הפעולות הבסיסיות. גם בגארמין יודעים שהם לא עשו עבודה טובה ולכן העלו לאתר שלהם סרטוני הדרכה באנגלית. מדובר בסרטונים שבהחלט מאפשרים להבין את הפיצ'רים של המכשיר, אולם בדומה לממשק הטלפון הם רק באנגלית וחבל שאף אחד לא משקיע כאן בגיור.

GPS: אחרי שתשתלטו על הממשק, תוכלו להתחיל לרוץ. במקרה הזה, נגיעה ארוכה על כפתור האימון תזניק את חיפוש הלוויינים ולאחר קצת פחות מדקת איתור, תוכלו לקבל מספר עמודי בית בהם תוכלו לדפדף בזמן ריצה. אתם תוכלו לראות כאן את הדופק שלכם, כמה זמן אתם רצים, מה המרחק שעברתם וגם להתחרות מול חבר וירטואלי (המחשב של השעון). אחת היכולות היא האפשרות לשמור את המקום ממנו התחלתם לרוץ באופן אוטומטי, למשל, כאשר אתם נמצאים במדינה זרה, ואז לקבל הכוונה על המסך כיצד להגיע אליו חזרה. הרעיון נשמע מאוד מבטיח, אבל בסוף מדובר בממשק מצפן, שיכול לעזור לכם רק אם אתם באמת בצרה.

נתונים סטטיסטיים: אפשר לחבר את השעון בצורה אלחוטית למחשב (באמצעות התקן המגיע בערכה) ולקבל המון נתונים סטטיסטיים על הריצה שלכם. תוכלו לראות על מפות (גוגל מפות) את המסלול שרצתם בו, נתונים על הדופק ועל הקלוריות.

סוללה: קיימת סוללה פנימית המוטענת באמצעות מטען מיוחד המגיע בערכה. הסוללה אמורה להספיק ל-8 שעות אימון ושבועיים המתנה. מובן שאם תהפכו את ה-405CX לשעון היד הקבוע שלכם, יתקצר זמן הסוללה משמעותית.

בשורה התחתונה: בסופו של דבר, מבחינת פיצ'רים ואיכות המוצר, אנחנו באמת חושבים שגארמין מספקים את השעון הכי איכותי מבין השלושה, אולם מחירו הוא גם הגבוה ביותר.

מחיר: 2,110 שקל.

ציון: 8.5.

 שעון

סונטו, t3d GPS Pod: מסובך לתפעול, קשה לקריאה

ב-Suunto עובדים בצורה דומה לזו שבפולאר: השעון מופרד מחיישן ה-GPS, שנמכר בנפרד וגם מחייב אתכם לענוד אותו על היד בזמן שאתם רצים.

ידידותיות: בדומה לשעונים האחרים שבדקנו, קשה להגיד שמישהו ב-Suunto חשב יותר מדי על פשטות ההפעלה של הממשק או בקלות של התחלת השימוש במכשיר. כאשר פתחנו את ה-t3d, נאבקנו זמן ממושך בחיבור הראשוני בין השעון לרצועת הדופק. משום מה, בניגוד לחברות אחרות, השעון והרצועה לא הגיעו מחוברים אחד לשני והמשתמש צריך לעשות זאת לבד. לא מדובר בתהליך שאמור להיות מסובך יותר מדי, אבל ב-Suunto החליטו לא לגלות לנו איך עושים את זה בחוברת ההוראות שלהם וגם לא באתר האינטרנט שלהם. רק שיחה לחברה גילתה לנו שצריכים להוציא את הסוללה של הרצועה, להחזיר אותה חזרה ולבצע את תהליך החיבור בתפריט שהוחבא טוב מאוד בממשק הזה.

לא מדובר כאן בבעיה שפוגעת בשימוש במוצר, אבל זו רק דוגמה נוספת לכך שתעשיית שעוני הדופק צריכה לעבור שינוי רציני ביצירת ממשקים שיתאימו לצרכנים שלא סיימו לעבוד אתמול בחדר כושר או בחנות ספורט.

נוחות: נקודה חיובית בכל אופן במקרה של רצועת הדופק היא שמדובר ברצועה נוחה מאוד ללבישה העשויה מגומי נעים לגוף. לא כדאי לזלזל בנוחות של רצועת הדופק. מדובר במוצר שצריך לענוד צמוד לגוף בזמן האימון. אם הוא לא יהיה נוח, זה יכול סתם להפריע לכם.

ממשק: הממשק עצמו לא יגרום לכם לטעות, אף אחד לא חשב כאן, שגם משתמשים שהם לא ספורטאים ירוצו עם המכשיר הזה. המכשיר אכן עושה עבודה טובה במתן הנתונים שהוא צריך לתת: דופק ומרחק, אבל הכיתוב ליד הכפתורים שאמורים לעזור לכם לתפעל את המוצר הזה, מופיע בצורה שאין סיכוי שתצליחו לקרוא בזמן אימון בפארק בחושך. למעשה, גם בחדר מואר תצטרכו לעצור את הכל ולהסתכל עליו. הנקודות החיוביות, שאחרי הרבה ניסוי וטעייה בפעולות הכפתורים וקריאת חוברת ההוראות, אתם תצליחו להגדיר את המכשיר לשימושכם האישי וגם לעבוד איתו, אבל לא ברור לנו למה צריך כל כך להתאמץ בשביל להשתמש במכשיר הזה.

עיצוב: העיצוב של ה-t3d נותן תחושה שמדובר בשעון זול ולא יוקרתי במיוחד, אפילו התאורה האחורית הירוקה מרגישה כאילו חזרתם להחזיק שעון מלפני 20 שנה. כמו כן, בערכה גם מקבלים תופסן לתלות את חיישן ה-GPS במקומות אחרים על הגוף בזמן ריצה.

סוללה: הבעיה היחידה היא שהמכשיר עובד על סוללות, שמחייבות להטעין אותן בנפרד ממנו בכל פעם שהן נגמרות.

בשורה התחתונה: ה-t3d יגיד לכם מה הדופק שלכם, אבל תצטרכו להזיע הרבה בשביל להבין איך לעבוד איתו.

מחירים: 1,005 שקל על השעון, 800 שקל נוספים על ה-GPS.

ציון: 7.5.

 שעון סונטו