המחירים מבריחים הציבור: הנכונות לרכוש דירה נפלה ב-35%

כך עולה מנתוני מדד אמון הצרכנים של "גלובס מחקרים" ו-PwC ישראל לאוקטובר ■ אם המגמה תימשך, ניתן יהיה להסיק שהפערים מתרחבים

ירידה בנכונות לרכוש דירה בישראל בחצי השנה הקרובה. כך עולה מנתוני מדד אמון הצרכנים של "גלובס מחקרים" ו-PwC ישראל לאוקטובר.

הנתונים באים לידי ביטוי בראש ובראשונה בשינוי החודשי מול ספטמבר (הנכונות ירדה ל-10% מ-11.9%), אולם היא באה היטב לביטוי גם בנתוני המגמה; המגמה, המתבססת על ממוצע נע תלת-חודשי ובכך תורמת לנטרול "רעשי רקע" נקודתיים, מעידה על ירידה מתונה יותר, מ-10.7% ל-10.4% מכלל הנשאלים בסקר עליו מבוסס המדד.

אולם, כפי שנוכחנו לדעת בשנה האחרונה, הנכונות לרכוש דירה בישראל, כפי שעולה מהתשובות בסקר, רחוקה מלהיות מורכבת ממקשה אחת - כך למשל, בדיקה לעומק מגלה שהנכונות לרכוש דירה חדשה דווקא עלתה באוקטובר ועומדת על 3.9%, יותר משליש מכלל הנשאלים שהביעו נכונות לרכוש דירה כלשהי. שיעור זה נחשב לגבוה, והוא הגבוה ביותר מאז פברואר השנה - אז הוטלו ההגבלות הראשונות על משכנתאות בידי בנק ישראל.

מובן שבמצב כזה עלייה זו מתקזזת עם הרצון לרכוש דירת יד שנייה. בקטגוריה זו נרשמה ירידה דרסטית של 35% תוך חודש. היא גם הפחיתה (בשיעור מתון יותר של 20%) את אי-הוודאות בקרב אלה שלא בטוחים אם ברצונם לרכוש דירה בטווח הקרוב.

באם מגמה זו תימשך, ניתן להסיק כי הפערים מתרחבים - כך שאלה שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה ממעטים להתפשר על דירה שאינה חדשה, כשהיתר נוטים לוותר בכלל על רכישת דירה.

באופן מפתיע למדי, נרשם מתאם יחסי בקווי המגמה הכלליים בין שיעור הנכונות לרכוש דירה העולה ממדד אמון הצרכנים, לבין הריבית הממוצעת על משכנתאות (בהנחת ריבית צמודת-מדד).

כפי שהנכונות לרכוש דירה לא הושפעה בחודשים האחרונים מהצעדים שנקט בנק ישראל לצינון שוק הדיור, כך מהלכים אלה לא השפיעו על הריבית הממוצעת, שבאוקטובר ירדה חזרה לרמתה הנמוכה מאז ומעולם - 2.18% - בה ביקרה רק ביולי. זאת, על אף העלאות הריבית (שאינה צמודה ולטווח קצר) בידי הנגיד.