נשיא איסלנד, אולאפור גרימסון, אומר שמצב ארצו טוב מזה של אירלנד, הודות להחלטת ממשלת איסלנד להניח לבנקים במדינה לקרוס לפני שנתיים, וגם הודות לכך שאפשר היה לפחת את הקרונה האיסלנדית.
"ההבדל הוא שאיסלנד אפשרה לבנקים שלה לפשוט רגל", אמר גרימסון בראיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג. "הם היו בנקים פרטיים, ולא הזרמנו אליהם כסף כדי שימשיכו לפעול. המדינה לא נשאה בנטל של כישלון הבנקים הפרטיים".
הבנקים האיסלנדים, שעדיין חייבים לנושיהם כ-85 מיליארד אירו, פוצלו ליחידות מקומיות כדי שהמערכת הפיננסית תמשיך להתנהל, ואילו ההתחייבויות החיצוניות שלהם - בבריטניה ובסקנדינביה, למשל - נשארו במסגרת הבנקים המקוריים פושטי הרגל.
כתוצאה מכך, "איסלנד מצויה היום במצב טוב בהרבה מזה שהעולם צפה", אמר גרימסון. ההתחייבות של איסלנד לבעלי פיקדונות זרים, שנובעת מחשבונות חסכון מסוג Icesave של בנק לנדסבנקי, צריכה להיות נושא למשאל עם, לדבריו.
"השאלה היא עד כמה אנחנו יכולים לבקש מאנשים רגילים - חקלאים ודייגים, מורים, רופאים ואחיות - לשאת באחריות לכישלון של בנקים פרטיים", אמר גרימסון. "השאלה הזו, שהיא לב הבעיה ב-Icesave, תהיה כעת הנושא הבוער במדינות רבות באירופה".
איסלנד נשענת על הלוואה שארגנה קרן המטבע בסך 4.6 מיליארד דולר כדי לשקם את כלכלתה. גרימסון אמר שייתכן שהממשלה לא תזדקק למלוא הסכום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
