צ'ין שי הואנג - הקיסר הראשון

היסטוריה: צ'ין שי הואנג נולד בשנת 259 לפני הספירה בשם יינג זנג. הוא היה בנו של מלך מדינת צ'ין ובגיל 13, לאחר מות אביו, הפך לקיסר הראשון של סין המאוחדת, בתחילה בעזרת עוצר (שיש האומרים שהיה אביו האמיתי) ומגיל 22 בעצמו.

אמביציה: צ'ין שי היה ככל הידוע אדם שאפתן ואכזרי. הוא חיבר את כל המחוזות באזור, האן, ז'או, איי, צ'ו, יאן וצ'י למדינה אחת גדולה שתהיה בעלת כוח פוליטי, כלכלי וצבאי גדול, ולאחר מכן המשיך להרחיב את גבולות ממלכתו דרומה, עד לאזור וייטנאם של ימינו. בכך ייסד למעשה את שושלת צ'ין - השושלת הראשונה של סין, ולפיכך כינה את עצמו צ'ין שי הואנג, שפירושו הקיסר הראשון של סין. הוא סבל גם מפראנויה קשה, וכנראה

לא בלי סיבה: נעשו כמה וכמה ניסיונות להתנקש בחייו.

כדי לבצר את הממלכה, ביצע צ'ין שי שורה ארוכה של רפורמות כלכליות ופוליטיות: מינה מושלים אזוריים שדיווחו ישירות אליו, סלל מערכת כבישים, חוקק חוקים, יסד מערכת מסים מורכבת, טבע מטבעות ויחידות מידה והאחיד את סימני הכתב. במקביל, הורה להרוג חוקרים שעסקו בנושאים שלא היו נוחים לו ולשרוף ספרים בעלי תכנים שלא תאמו את שיטתו, למשל ספרים של קונפוציוס, שחי לפני זמנו.

החומה: אחד הסמלים המובהקים ביותר של הציוויליזציה הסינית. שבטים שהתגוררו בצפון סין בנו עוד לפני זמנו חומות נפרדות להגנה מפני פולשים מצפון, אולם צ'ין שי הואנג הוא האחראי לחיבור קטעי החומה לחומה אחת גדולה. העבודה בוצעה בפועל על ידי מאות אלפי עבדים ופושעים, אשר אלפים מהם מתו במהלך הבנייה. הקיסרים שבאו אחריו חיזקו את החומה והאריכו אותה, ואורכה המקסימלי הגיע בשיא לכ-6,259 קילומטרים. ב-214 לפני הספירה הורה הקיסר גם על כריית תעלה שתחבר בין נהר הפנינים לבין היאנג צה.

צבא הטרקוטה: פרויקט מגלומני אחר של שי הואנג היה בניית אחוזת קבר לעצמו, המוקפת בחיילים עשויים טרקוטה, בגודל טבעי ובצבע מלא. הפרויקט הבזבזני, שכלל לפחות 8,000 חיילים, בתוספת סוסים, כרכרות וכלי נשק, נועד להבטיח לקיסר חיי נצח, למקרה שהשיקויים שרקחו לו הרופאים שבחצרו לא יעשו את העבודה. לכל חייל עוצבו תווי פנים מיוחדים לו. הצבא, שהתגלה ב-1974 במקרה על ידי איכר שחפר בסביבה באר, מוצג היום ליד העיר שיאן שבסין ונחשב לאתר תיירות מהמובילים במדינה.

הסוף: הקיסר הראשון של סין מת בשנת 210 לפני הספירה. השושלת שייסד הסתיימה זמן לא רב לאחר מכן. ארבע שנים לאחר מותו שכנע בנו הצעיר, שכיהן כראש הממשלה, את הבן הבכור, היורש, להתאבד, וירש אותו, אולם האימפריה נכנסה לתקופה של מהומה, הקיסר החדש הובס בקרב, והשושלת הגיעה לקיצה בשנת 206 לפני הספירה.